דליות ורידים: הכירו את הטיפולים החדשים

דליות ורידים הן הביטוי השכיח ביותר לאי-ספיקה ורידית. מוצא השם דליות הוא מיוונית ופירושו הוא אשכול ענבים.
דליות הן ורידים נפוחים ומוגדלים שצבעם לרוב כחול או סגול כהה. למרות שהן עלולות להוות פגם אסתטי ניכר, דליות אינן מהוות רק בעיה קוסמטית, אלא גם בעיה רפואית אשר יכולה לגרום לשלל תופעות פיזיולוגיות, כמו תחושת חום מקומי ברגל, גרד, נפיחות ובעיקר רגליים כבדות ועייפות. תופעות אלה נוטות להחמיר בקיץ בשל הרחבה של כלי הדם כשהטמפרטורה גבוהה, בשעות הערב, ולאחר עמידה סטטית וממושכת. קיימת הקלה בתסמינים בהליכה ובשכיבה.

 Solarisys | Shutterstock

אחת הסיבות המרכזיות להופעת דליות היא תורשה. בנוסף, דליות מהוות גם תוצאה ישירה של עודף משקל, עבודה פיזית מאומצת ועמידה ממושכת במקום אחד. דליות, נוצרות גם לאחר הריונות ולכן הן שכיחות יותר בנשים. 

המכון הלאומי לבריאות בארה"ב פרסם לאחרונה נתונים בנוגע לשכיחות של אי ספיקה ורידית: כ-41% מהנשים מגיל 50 ומעלה סובלות מבעיה ורידית רפואית. כ-60% מהאוכלוסייה (גברים ונשים) סובלים גם מפגיעה בתפקוד הורידי. 

מדוע נוצרות דליות?

כיצד ניתן לאבחן?

מטרת הטיפול בדליות הוא להקל על התסמינים. קיימות מספר אפשרויות לטיפול:

הטיפול השמרני
המכונה גם טיפול מכאני וכולל פעולות, כמו הליכה מרובה, הנעת הרגליים בעת ישיבה ממושכת ושימוש בגרב אלסטית. פעולות אלה נועדו כדי למנוע נפיחות והצטברות של דם בדליות, ולעזור למשאבת השרירים לסלק יותר דם כלפי מעלה וכך להקל על התסמינים. למרות שלא קיימות התוויות נגד לביצועו, הטיפול השמרני אינו משפר את המצב, אלא מסייע במניעת החמרה וסיבוכים. 

שאר הטיפולים מטפלים ממשית בדליות ורידים ולכולם מטרה משותפת והיא לבטל את זרימת הדם דרך השסתומים התקולים. במילים אחרות, המטרה בטיפול היא לבטל את מערכת הוורידים השטחית וכך למנוע דליפת דם כלפי מטה וכפועל יוצא גם לבטל את התופעות היומיומיות שמקורן בבעיית הוורידים. 

הטיפול המסורתי: ניתוח תלישה, סטריפינג
ניתוח זה מתבצע עוד מתחילת המאה העשרים. מדובר בשיטה ותיקה ופולשנית. במהלך הפעולה, מבצע הרופא המנתח חתך באזור המפשעה ומתחת לברך ובעזרת תיל מיוחד תולש את הוריד הראשי השטחי (הוריד הספון, וריד הספנה). חתכים נוספים מבוצעים בצברים של דליות ובאזור פרפורנטים תקולים. 

הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או אפידורלית ודורש לרוב החלמה ארוכה. הסיכוי להישנות הבעיה לאחר טיפול זה גבוה, ועומד על כ-50% בתוך חמש שנים.

מהם הטיפולים החדשים להעלמת דליות ורידים?

1. שימוש באנרגיית חום (לייזר, גלי רדיו, קיטור)
הטיפולים בחום כוללים שימוש בלייזר, גלי רדיו או קיטור. אנרגיית החום גורמת לנזק לדופן הווריד וכך מבטלת את זרימת הדם בו. טיפולים אלה מבוצעים בחדר ניתוח בהרדמה מקומית,  לרוב ללא חתכים כלל. במהלך הפעולה, הרופא מעלה סיב לתוך הוריד הספון הארוך ו/או הקצר, מבצע הרדמה מקומית מסביב ולאורך הוריד הראשי השטחי (הוריד הספון הארוך) תחת הדמיית אולטרסאונד. לאחר מכן, מפעיל הוא את מקור החום, תוך משיכת הסיב כלפי מטה והחוצה. אנרגיית החום גורמת נזק לדופן הפנימית של הוריד. הווריד נשאר צר ומכווץ ברגל אך אין בו זרימת דם.

הטיפול באנרגיית חום מתבצע תחת הרדמה מקומית ללא חתכים. ההחלמה לאחר הטיפולים מהירה וכעשר דקות לאחר סיום הפעולה יש לקום ולהתהלך. לרוב תתאפשר חזרה לפעילות כבר למחרת היום. ניתן לבצע את הטיפול בשתי הרגליים במקביל. בשל העובדה שטיפול זה דורש ציוד מיוחד ותנאים סטריליים הוא מתבצע בחדר ניתוח. מספר ימים ועד כשבועיים לאחר הפעולה מופיעה תגובה של דלקת כימית. בנוסף עלו להתפתח כאב באוזר הרגליים והוורידים הבולטים הופכים קשים.
שימוש בקיטור אמנם מוביל לכאבים עזים יותר, אך הוא מסייע לטיפול גם במקרים בהם לא ניתן להשתמש בלייזר או גלי רדיו, כמו לדוגמה במטופלים לאחר ניתוח תלישה או אלה בעלי ורידים מפותלים מאוד. 

2. סתימת הורידים
סתימת וורידים מתבצעת בעזרת הזרקה של קצף או של דבק. 

הזרקות דבק (ונהסיל)
הזרקות הדבק מתבצעות בחדר הניתוח, תוך החדרת סיב תחת הכוונת אולטרה סאונד. דרכך הסיב מזריק הרופא דבק, תוך כדי משיכתו לאחור והפעלת לחץ חיצוני על ידי מתמר האולטרה סאונד. אולם, פעולה זו אינה מצריכה ביצוע של הרדמה מקומית באזור הוריד המטופל.
תוצאות הטיפול בדבק זהות לאלו המתקבלות לאחר הטיפול בחום, אך ענפים שטחיים מתחת לעור מחייבים הוצאה. 

הזרקות קצף (סקלרותרפיה)
פעולה זו מתבצעת במרפאת הרופא המומחה ללא הרדמה, אך היא דורשת סדרת טיפולים (בממוצע כ-4 טיפולים, במרווח של חודש לפחות בין טיפול לטיפול). התרופה (סקלרווין או פולידוקנול) עוברת הקצפה כדי להפוך אותה לסמיכה יותר ולאפשר השפעה ארוכת טווח על הוריד.  החומר מוקצף מוזרק לוורידים תחת הנחיית אולטרה סאונד. החומר פוגע בחלק הפנימי של הוורידים ומוביל לכיווצם ולהיעלמותם. 

ניתן לקצר את מספר הטיפולים בהזרקת קצף על-ידי שימוש בקלאריווין או סקלרוסייף. קלאריווין היא שיטה שבה  מוחדר לווריד סיב שקצהו מכופף בזוית. בעזרת מנוע קטן מסובבים את הסיב וכך גורמים לנזק בדופן הפנימית. תוך כדי משיכת הסיב לאחור מזריקים את התרופה. סקלרוסייף מכיל מערכת סגורה של שני מזרקים: אחד מהם מחדיר את התרופה המוקצפת, בעוד שהשני שואב דם מהוריד, תוך כדי משיכת הסיב לאחור. 

3. שימוש בגלי קול (אקותרפיה)
מדובר בטכניקה ניסיונית וחדשה יחסית. באמצעות שימוש בגלי קול בעוצמה גבוהה ניתן ליצור אנרגיית חום אשר גורמת נזק לווריד. הפעולה מתבצעת תחת הרדמה מקומית. הוריד מאותר באמצעות מכשיר האולטרסאונד ושידור גלי הקול גורם להרס של הוריד. הפעולה חוזרת על עצמה במרחקים קצרים וכך מתקדמים לאורך הוריד.