סינוסיטיס כרונית: איך ניתן לשים סוף למטרד?
סינוסיטיס כרונית היא תופעה נפוצה אשר גורמת לפגיעה משמעותית באיכות החיים ועלולה להוביל גם להתפתחות של מחלות ריאה. על הגורמים להתפתחות המחלה, דרכי האבחון והטיפול בכתבה שלפניכם
סביב חלל האף ישנם חללי אוויר המכונים סינוסים. במקרים בהם פתחי הסינוסים נחסמים מתפתחת דלקת בסינוסים, או סינוסיטיס. סינוסיטיס נחלקת לשני סוגים: סינוסיטיס חריפה וסינוסיטיס כרונית. ברוב המכריע של המקרים, המקור לסינוסיטיס חריפה הוא זיהום ויראלי באף המוביל לנפיחות באזור האף ולחסימה של פתחי הסינוסים. הזיהום הוירלי גורם לפציעת הרירית ומאפשר גם חדירה של חיידקים לאזור, וכתוצאה להתפתחות של זיהום חיידקי בסינוסים.
מהי סינוסיטיס כרונית?
סינוסיטיס כרונית מתפתחת מסינוסיטיס חריפה. למעשה, בעקבות בעיה במבנה האף אשר גורמת להיצרות כרונית של פתחי הסינוסים או להתפתחות של פוליפים באזור, פתחי הסינוסים אינם נפתחים מעצמם והזיהום הופך לכרוני.
אילו תסמינים יעידו על סינוסיטיס כרונית?
בניגוד למחלה החריפה המתבטאת בכאבים עזים, סינוסיטיס כרונית מתבטאת בכאבים מתונים יחסית שאינם מצריכים טיפול באמצעות תרופות נוגדות כאב. הסימן הבולט ביותר למחלה הוא ליחה ושיעול.
לאורך זמן, תסמין זה עלול לגרום להתפתחות של מחלת ריאות, כמו אסתמה או ברונכיטיס. במקרים אלה, הפרשה דלקתית מוגלתית חודרת אל הריאות וגורמת להתפתחות זיהום כרוני בברונכים או בראות.
בנוסף, מצב של סינוסיטיס כרונית מלווה בדרך כלל גם בחסימה אפית הפוגעת באופן ניכר בשינה, בחוש הריח והטעם ובמצבים נדירים עלולה גם לגרום לסיבוכים שונים, כמו זיהום בעיניים וחדירת הזיהום לחלל הגולגולת ואפילו למוח. לכן מומלץ לטפל בסינוסיטיס כרונית בשלבים הראשונים להתפתחותה וכך למנוע החמרה.
מהן דרכי הטיפול?
לרוב, טיפול באמצעות תרופות לא יועיל לריפוי המצב ויהיה צורך בתיקון כירורגי של הבעיה המבנית אשר הובילה מלכתחילה לחסימת פתחי הסינוסים. בעיית המבנה יכולה להיות סטייה של מחיצת האף (הקיר שמבדיל בין שני הנחיריים), קונכיות שהתנפחו יתר על המידה, פתח סינוסים צר מהתקין ועוד.לעיתים המקור לחסימת הסינוסים ולהתפתחות של סינוסיטיס כרונית הוא פוליפים. הגורם לצמיחת הפוליפים אינו ידוע, אך מדובר במחלה כרונית. מעבר לכך, הפוליפים נוטים לחזור וישנו קשר בין הימצאות של פוליפים לבין אסתמה: למעשה, 40% מאלה הסובלים מפוליפים באף סובלים גם מאסתמה. לכן, ברוב המקרים הסרת הפוליפים תוביל גם לשיפור בחומרת המחלה בראות.
טרם לביצוע הניתוח יש צורך בהערכה מקיפה על-ידי רופא אף אוזן גרון, הכוללת בדיקה אנדוסקופית. בנוסף, יש לבצע גם בדיקת CT של האף והסינוסים כדי לקבוע מהו מקור ההפרעה ואיזה מהסינוסים (מתוך השמונה) מעורב בתהליך הדלקתי. בהתבסס על הבדיקות המקדימות תתוכנן אסטרטגיית הניתוח.
ניתוח לטיפול בסינוסיטיס כרונית
התיקון מתבצע בניתוח אנדוסקופי (זעיר פולשני). במהלך הפעולה, הרופא המנתח יחדיר את האנדוסקופ דרך פתחי הנחיריים, ללא כל צורך בביצוע של חתך חיצוני. לאחר מכן, הוא יתקן את החסימות, ירחיב את פתחי הסינוסים , ישאב את ההפרשות מהחללים ויסיר פוליפים. כך יאפשר לאף ולסינוסים להבריא.
מהם סיכויי הצלחת הניתוח?
כ-85% מהמטופלים יבריאו לחלוטין לאחר הניתוח, 10% יחוו שיפור משמעותי ורק כ-5% מהמטופלים לא יחוו שיפור והבראה כתוצאה מהניתוח. ההחלמה לאחר ניתוחים אלה נמשכת לרוב ימים בודדים ולאחר כשבועיים רובם המכריע של המנותחים יוכלו לחזור לפעילות מלאה.
לאחר מספר שבועות עד לחודש, תתבצע בדיקת המעקב באמצעות אנדוסקופ כדי לבחון את הצורך בטיפול נוסף באמצעות שטיפות אנטיביוטיקה מקומית או מתן של אנטיביוטיקה בכדורים. אצל חולים הסובלים מפוליפים יינתן גם טיפול בתרסיס המכיל סטרואידים כדי למנוע את הישנות הבעיה.
לא מעט חולים מעוניינים לשלב בניתוח גם תיקון קוסמטי, וחלק מהם אף רואים בפעולה הכירורגית הזדמנות לשנות את מראה האף. הפעולה המשולבת שכיחה יחסית ומספקת לרוב תוצאה מוצלחת.
מהם הסיכונים בניתוח?
כמו כל פעולה רפואית, גם הניתוחים לטיפול בסינוסיטיס כרונית אינם חפים מסיכונים. אם הרופא אשר מבצע את הניתוח מיומן, הסיכוי להתפתחות סיבוכים אינו גבוה.למעשה, הסיכון המרכזי הוא דימום אשר מתרחש בכ- 1.5% מהמנותחים ויכול לקרות עד לשבועיים ממועד הניתוח. גם אם מופיע דימום מדובר במצב זמני ולא בבעיה כרונית.
מעבר לכך, ישנו סיכוי להיווצרות של נקב במחיצת האף תוך כדי יישור המחיצה, אך מדובר בסיבוך נדיר מאוד שלרוב (ב-80% מהמקרים) לא יוביל לסימפטומים. במיעוט המקרים נקב במחיצת האף עלול לגרום לצפצופים בזמן נשימה מאומצת או להצטברות של גלדים באף. עם זאת, כפי שצוין מדובר בסיבוך נדיר מאוד. הכתבה בשיתוף עם פרופ' איתן יניב מומחה לאף אוזן גרון, מנהל המכון למחלות אף וסינוסים בדימוס במרכז הרפואי רבין, בלינסון. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.