האם הגבלת כמות המשתתפים באירועים בהכרח תפחית את מקרי ההידבקות?

העלייה במספר הנדבקים בארץ הובילה לשורה של הגבלות חדשות, העיקריות שבהן אוסרות על התקהלויות מרובות משתתפים, כמו חתונות. מגבלות אלה אינן מתרחשות רק בזירה המקומית, אלא במדינות נוספות, כמו ארה"ב: בג'ורג'יה לדוגמה, מחנות קיץ נסגרו לאחר שלפחות 30 מקרים של קוביד 19 אובחנו בקרב שוהים בהם. חוקרים אשר עוקבים אחר סטודנטים שמבלים את חופשת הקיץ במקומות הומי אדם, קישרו (1) בין הבילויים לבין עלייה במספר מקרי המחלה בקמפוסים לאחר כשבועיים.

על פי דיווחים אלה, איסור על קיום אירועים גדולים ועמוסים עשוי להפחית באופן דרמטי את מקרי המחלה ואף לעשות זאת במהירות. מחקר אחר מצא כי רק מספר קטן של מפיצי על עלולים לגרום להתפשטות הזיהום. האם הגבלת כמות המשתתפים באירועים היא זו שתעשה את ההבדל? הנה שלושה מחקרים שמנסים לענות על השאלה המסקרנת.

 

oatawa | Shutterstock

אוניברסיטת אמורי: מעט מפיצי על עלולים להדביק רבים

חוקרים באוניברסיטת אמורי שבג'ורג'יה עקבו (2) אחר יותר מ-9,500 מקרים של קוביד 19 ממרץ השנה ועד לתחילת מאי. הממצא העיקרי הראה כי 2% מהנבדקים ככל הנראה גרמו לכ-20% מכלל הזיהומים שהתפתחו. ילדים אשר נושאים את הווירוס החדש ומבוגרים צעירים יותר מגיל 60, נמצאו במחקר כמפיצי העל של הווירוס. הסבירות שהם יעבירו את הווירוס גבוהה יותר פי 2.4 בהשוואה לנבדקים מבוגרים יותר. 

במחקר של אוניברסיטת אמורי נבחנו מקרים בארבעה מחוזות עירוניים ומחוז אחד כפרי. החוקרים בחנו את נתונים שונים של הנבדקים, לרבות גיל, מועד הופעת התסמינים וכן דפוסי הניידות אשר נבחנו בעזרת שירותי מיקום בנייד. הם מיפו את אירועי ההעברה וכך העריכו כמה אנשים הדביק כל אחד מנשאי הווירוס. זאת ועוד, הם בחנו את השינוי בתנועה לפני ואחרי הסגר שהוטל על אזורים אלה. נמצא כי סגר מלא הוא זה שהצליח להפחית משמעותית את הפצת הווירוס. המספר הצפוי של מקרים חדשים שנגרמו עקב חולה אחד, ירד בתקופת הסגר מ-2.88 לפחות ממקרה אחד. הירידה במספר מקרי ההדבקה הייתה מהירה יחסית והתרחשה לאחר 2-3 שבועות. 
 

אוניברסיטת סטנפורד: איסור על קיום אירועים בסיכון גבוה

חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד (3) השתמשו בנתונים מחמישה מקומות שונים כדי ליצור מודל אשר מעריך את האפקט של איסור על אירועים המוגדרים כבעלי סיכון גבוה, כמו מפגשים מרובי משתתפים בחללים סגורים. על פי החוקרים רבים ממקרי ההידבקות התרחשו באירועים המוניים והם אלה שהובילו לעלייה במספר הנבדקים. 

מודלים רבים העריכו כי כל אדם עלול להעביר את הנגיף לאותו מספר של אנשים, אך על פי המודל הנוכחי של החוקרים מאוניברסיטת סטנפורד מדובר בהנחה שגויה. למעשה, רבים מהנדבקים אינם מפיצים כלל את הווירוס לאחרים. 

במודל אותו יצרו, ניסו החוקרים להוכיח את הטענה ולהראות כי אם האירועים המוניים אינם מתקיימים, שיעור מקרי ההדבקה פוחת משמעותית. הם התמקדו באירועים המוגדרים כמוקדי הפצה, במקום בבחינת אנשים שיכולים להיות מוגדרים כמפיצי על של הווירוס, זאת בשל הקושי בזיהוי שלהם. 

נמצא כי על ידי מניעת אירועים המוניים בהם עלולה להיות חשיפה למפיצי העל שיעור ההדבקה פוחת. לדוגמה, אם נניח כי אדם אחד עלול להעביר את הווירוס לכ-2.5 אנשים, על ידי מניעת אירועים בסיכון גבוה המודל משער כי כמות האנשים שעלולים להידבק צונח ל-1.5. 
 

אוניברסיטת קליפורניה: מפיצי על הם לא המסוכנים ביותר 

חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה מצאו (4) כי אנשים מסוימים פולטים יותר רסיסי טיפות ממערכת הנשימה מאשר אחרים. בזמנים אלה, כשהוויכוח בנוגע לאופן הפצת הוירוס חזר לשולחן הדיונים ורבים מהמדענים טוענים כי הוא יכול גם להתפשט דרך האוויר, ההשערה כי קיימים אנשים אשר פולטים רסיסי טיפות יותר מאחרים עלולה לגרום להם להפוך למפיצי העל החדשים. 

למרות שהביולוגיה משחקת תפקיד בהעברת הווירוס החדש, רמת העומס הוויראלי בחולים היא לא זו שתשנה את שיעור ההדבקה, אלא התנאים והנסיבות. כלומר, התכנסויות קטנות הן עדיין ככל הנראה בטוחות יותר ממפגשים מרובי משתתפים. למרות זאת, לא ניתן לקבוע את מספר הסף המגדיר מפגש כבעל סיכון נמוך יותר. מפגש של 500 אנשים הוא בעל פוטנציאל הדבקה גבוה יותר מאשר מפגש של 20, אך אין מספר קסם ידוע.



 

מקורות:

1. Mangrum, D., & Niekamp, P. (2020). College Student Contribution to Local COVID-19 Spread: Evidence from University Spring Break Timing. Available at SSRN 3606811.

https://dx.doi.org/10.2139/ssrn.3606811

2. Lau, M. S., Grenfell, B., Nelson, K., & Lopman, B. (2020). Characterizing super-spreading events and age-specific infectivity of COVID-19 transmission in Georgia, USA. medRxiv.‏

doi: https://doi.org/10.1101/2020.06.20.20130476

3. Kain, M. P., Childs, M. L., Becker, A. D., & Mordecai, E. A. (2020). Chopping the tail: how preventing superspreading can help to maintain COVID-19 control. medRxiv.‏

4. Asadi, S., Bouvier, N., Wexler, A. S., & Ristenpart, W. D. (2020). The coronavirus pandemic and aerosols: Does COVID-19 transmit via expiratory particles?.‏

https://doi.org/10.1080/02786826.2020.1749229