דלג לתוכן

איך נוכל לשלוט בחלומות שלנו?

בהאם ניתן להגיע באופן יזום להגיע למצב של חלימה מודעת בלילה, כך שנוכל לשלוט בחלומות שלנו? מחקר חדש בחן כמה טכניקות קלות ליישום ומצא שתיים מבטיחות. הפרטים בכתבה

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 13/08/2020
3 דקות קריאה


חלימה מודעת, הידועה גם בשם חלימה צלולה או חלום צלול, היא מצב שבו אדם ישן מודע לכך שהוא נמצא בחלום. זהו כנראה מעין מצב היברידי של תודעה, שאינו מצב ערות ואינו מצב של (REM, (1 ולמעלה ממחצית מהאוכלוסייה חלמה לפחות פעם אחת חלום צלול בחיים  (2). 

ישנן עדויות וטכניקות שיכולות לעזור להגיע למצב של חלומות צלולים בדרגות שונות, והמודעות לכך שאנו נמצאים במצב של חלימה עשויה לטמון בחובה שליטה באירועים, בפעולות ובתכנים של החלום (3) .

האם אנשים יכולים לבחור לחלום חלימה צלולה? נכון למחקר חדש (4) שפורסם לאחרונה בכתב העת Frontiers in Psychology, התשובה היא כן, ולצורך כך החוקרים בחנו את יעילותן של 5 טכניקות שונות להשגת חלימה מודעת.


גבר ותינוק ישנים יחד, גבר מתרגל חלימה מודעת
 LightField Studios | Shutterstock


הטכניקות הנחקרות ביותר

הניתוח הסופי של המחקר התמקד בקבוצה שהכילה 190 משתתפות ו-162 משתתפים ועוד 3 משתתפים/ות שהוגדרו כ"אחרים". גיל המשתתפים היה 18-84. מבין כל המשתתפים, 55% טענו כי הם ניסו בעבר להשתמש בטכניקות אינדוקציה לחלימה צלולה, שלא במסגרת מחקר (למעט 6 מהם). במהלך תקופת המחקר, החוקרים בחנו 5 טכניקות שונות לחלימה מודעת או שילוב של טכניקות. אלו הן הטכניקות:

1. בדיקת מציאות – יש לבחון את הסביבה הפיזית מדי יום בצורה חוזרת ונשנית, וזאת כדי להבטיח שנמצאים במציאות. ברגע שהעניין הזה הופך להרגל, ניתן לבצע בדיקת מציאות גם בחלום וכך לדעת אם אנחנו חולמים או לא.

2.להתעורר ולחזור לישון – בטכניקה זו יש ללכת לישון, להתעורר עם שעון מעורר לאחר 5 שעות, ולאחר זמן ערות קצר לחזור לישון שוב. המטרה היא לחזור לישון לשינת REM, שלב בשינה הקשור לחלימה. בתיאוריה, פעולת החזרה לשינה אמורה לאפשר יותר בקלות חלימה מודעת.

3. יצירת חלום צלול באמצעות זיכרון (MILD) – טכניקה זו גם כוללת ערות לאחר 5 שעות שינה, אך החזרה לשינה צריכה להיות כרוכה באישור מודע לכך שנמשיך לחלום אחרי שנחזור לישון. ניתן לעשות זאת באמצעות חזרה על המשפט הבא, או משפט דומה לזה: "בפעם הבאה שאני חולם/ת, אני אזכור שאני חולם/ת".

4.הכנסת חושים לחלום צלול (SSILD) – גם בטכניקה זו יש להתעורר לאחר 5 שעות שינה, אך כשמתעוררים יש להתמקד במראות, בצלילים ובתחושות הגופניות. יש להתמקד בכל גירוי כזה 20 שניות, ולאחר מכן לחזור לישון.

5.טכניקה המשלבת MILD ו- SSILD- לאחר 5 שעות שינה יש להתמקד בגירויים חושיים שונים מהסביבה, כמו גם להיות מודעים לכך שנחלום עם החזרה לשינה באמצעות שינון המשפט מפסקה 3.

קיימות טכניקות רבות לחלימה מודעת, אך לטענת החוקרים הם בחרו בטכניקות אלו למחקר משום שהן הנחקרות ביותר, הן נראות המבטיחות ביותר, ובאופן יחסי הן קלות ליישום.

2 הטכניקות היעילות ביותר

החוקרים מצאו כי מכל הטכניקות שנחקרו MILD ו- SSILD היו באופן שווה היעילות ביותר ליצירת מצבים של חלימה צלולה. בשאר הטכניקות לא נמצאה קורלציה משמעותית בין הטכניקה ובין הצלחת המשתתפים ביצירת חלומות צלולים. עם זאת, במקרה של בדיקת מציאות ייתכן כי לא נמצאה יעילות בגלל תקופת המחקר הקצרה יחסית.

המנגנונים שעומדים מאחורי הטכניקות MILD ו- SSILD נותרו לא לגמרי ברורים, אך לטענת החוקרים ייתכן שישנו הסבר לטכניקת SSILD – ייתכן שהמיקוד החוזר ונשנה בגירויים חושיים סביבתיים גורם באופן כללי למודעות מוגברת של גירויים תפיסתיים, שנמשכת גם לתוך שינת REM, ועולה הסבירות שמי שמתרגל זאת יבחין בשלב מסוים שהוא חולם.

החוקרים טוענים כי אנשים מסוימים יצליחו להיות במצב של חלימה מודעות יותר בקלות מאנשים אחרים, אך ייתכן כי הם פשוט מצליחים לזכור טוב יותר את החלומות הצלולים שלהם מהלילה.

למה שנרצה לחלום חלימה מודעת?

השאלה המאוד מתבקשת היא למה שבעצם נרצה להגיע למצב של חלימה מודעת ונשלוט בחלומות שלנו. התשובה של חוקרי מחקר זה היא שמצב זה עשוי לעזור לתחושת הרווחה שלנו. ברגע שאנו מודעים לכך שאנו חולמים, אנו יכולים להתנסות בחוויות כאילו הן קורות בחיים, וכך נוכל להגשים משאלות לב וחלומות שלא ניתן לבצע בחיים, למשל כתוצאה ממגבלות וממצבים רפואיים, בגלל מרחק וריחוק מאנשים ועוד.

לצד כל אלה, עדיין קיימים גורמים נוספים המובילים לחלימה צלולה, כמו גם גורמים שמשפיעים על זכירת החלומות כגון משך השינה, תזונה, והאנרגיה הכרוכה בניסיון ההיזכרות, אשר ניתן ללמוד ולתרגל. לטענת החוקרים, עולם המדע עדיין בתהליך של למידת הנושא ויש להמשיך ולחקור את הסיבה ליעילותם של הטכניקות MILD ו- SSILD.

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.

מקורות

 (1) Sleep. 2009 Sep 1; 32(9): 1191–1200. doi: 10.1093/sleep/32.9.1191.

 (2) Consciousness and Cognition Volume 43, July 2016, Pages 197-215. https://doi.org/10.1016/j.concog.2016.06.002.

(3) Cogn Neuropsychiatry. 2014 Nov 2; 19(6): 540–553. Published online 2014 Jul 16. doi: 10.1080/13546805.2014.932685.

(4) Front. Psychol., 17 July 2020 | https://doi.org/10.3389/fpsyg.2020.01746.


האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
 מרפאת מדיקל J
מרפאת מדיקל J אחר
 המרכז הישראלי לטיפול במיגרנה
המרכז הישראלי לטיפול במיגרנה אחר
 סונוביה .
סונוביה . אחר
פיתוח ציפויים אנטי בקטריאליים בתחום הטקסטיל
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו