הנתונים נחשפים : אלה הן ההשפעות המנטליות של הסגר

למרות שסגר הוכח ככלי משמעותי ואפקטיבי להורדת שיעור התחלואה, הוא גובה גם מחיר חברתי וכלכלי כבד. לצד ההשלכות הידועות הכרוכות בעצירת מהלך החיים ברחבי המדינה, שני מחקרים חושפים כי לסגר יש גם השלכות מנטליות מובהקות ובהן עלייה בשיעור הסובלים מדיכאון וכן גם החמרה במצבם של אלה הסובלים מהפרעות אכילה. מדוע זה קורה? הפרטים בכתבה שלפניכם.

 Stock-Asso |  Shutterstock

מצוקה קולקטיבית גורמת לעלייה בשיעור הסובלים מדיכאון

מיד עם כניסת הסגר לתוקף בחודש מרץ השנה, דיונים רבים עסקו בהשפעותיו על הבריאות המנטלית. ידוע שאסונות טבע, מלחמות וטראומות המוניות עלולות להוביל לחמרה משמעותית במצוקה הנפשית באוכלוסייה. באשר לתקופת הסגר, שבועות ארוכים של חרדה, פחד, עצבות ובידוד חברתי יכולים לגבות מחיר כבד אשר גורם למומחים רבים לחשוש ממגפה מנטלית שתתפרץ במקביל למגפת הקורונה המתחוללת. 

מחקרים שונים בחנו את ההשפעה המנטלית של המגפה: כך לדוגמה, במאמר (1)  שפורסם בכתב העת The Lancet, נמצא כי בבריטניה התרחשה החמרה כללית בבריאות הנפשית של האוכלוסייה במהלך המגפה. עוד ציינו החוקרים כי נשים, צעירים ואלה החיים עם ילדים קטנים בבית נפגעו במיוחד.

מחקר חדש (2) שפורסם בכתב העת JAMA מציע הערכה משמעותית ראשונית בנוגע לחומרת המצב המנטלי של אזרחים בארצות הברית. התוצאות חשפו כי שיעור הנבדקים אשר ענו על קריטריונים המתאימים לאבחנה של דיכאון היה גבוה פי 3 במהלך המגפה מאשר לפניה. 

במהלך המחקר, בחנו החוקרים תשובות מסקר שנערך לפני התפרצות הקורונה ובחן כ-5,000 אמריקאים. מהתוצאות עולה כי 8.5% מהנבדקים הראו סימנים חזקים מספיק לאבחון של דיכאון, בהם תחושת דכדוך, חוסר תקווה, אבדן עניין בתחומים שהסבו הנאה בעבר, אנרגיה נמוכה, קשיי ריכוז ואף מחשות אובדניות. 

לאחר מכן, סקרו החוקרים 1,500 מבוגרים אמריקאיים בנוגע למצבם הנפשי בחודשים מרץ ואפריל השנה. מספר הנבדקים שהציגו קריטריונים התואמים לאבחון של דיכאון נסק, והגיע לכמעט 28%. זאת ועוד, 25% נוספים מהנבדקים הראו סימנים קלים יותר של דיכאון. 

באופן הגיוני, אנשים מצויים בסבירות גבוהה יותר לסבול מתסמיני דיכאון במהלך המגפה אם הם מושפעים מגורמי לחץ הקשורים בה, לרבות אבדן מקום העבודה, תחלואה או מוות של אדם קרוב וכן גם מצוקה כלכלית. הלכה למעשה, אלה שהעידו כי חסכונותיהם נמוכים מ-5,000$ מצויים בסיכון גבוה יותר פי 2 לסבול מדיכאון מאשר אנשים עמידים יותר, זאת על פי המחקר. בנוסף, נשים מצויות גם הן בסיכון גבוה יותר להתפתחות התחלואה המנטלית וכן גם רווקים בהשוואה לאלה הנמצאים בזוגיות. 
 

הסגר הוביל גם להפרעה בבעיות נפשיות קיימות, בהן גם הפרעות אכילה

ההשפעות על הבריאות הנפשית הקולקטיבית אמנם ברורות יחסית, אך מה לגבי אלה שסבלו ממצבים נפשיים שונים עוד טרם לפרוץ המגפה? במחקר מסוים (3) , חוקרים ביקשו לבחון את השפעת הנגיף על אלה הסובלים מהפרעות אכילה. על פי  המכון הלאומי לבריאות הנפש של ארצות הברית, הפרעות האכילה הנפוצות הן : אנורקסיה, בולמיה והפרעת אכילה כפייתית. 

בתחילת אפריל, שבועיים לאחר תחילת הסגרת בבריטניה, החוקרים גייסו 129 נבדקים בגילאי 16-65 באמצעות הרשתות החברתיות, רובן המוחלט נשים. הנבדקות 

סבלו בעבר מהפרעות אכילה וחלקן עברו הליך שיקום וטיפול: 62% מהן העידו כי הן עדין סובלות מהפרעת אכילה, 6.2% עברו תהליך שיקום וטיפול לפני פחות משלושה חודשים, 6.2% עברו שיקום לפני שלושה חודשים עד שנה ו-25.6% עברו הליך שיקומי לפני יותר משנה. הנבדקות ביקשו למלא סקר שכלל שאלות על אודות ההשפעה החברתית של הסגר, כמות הזמן בו הנבדקות משתמשות באינטרנט, שגרת האימון והתזונה וההשפעה הכללית של הגפה על הפרעת האכילה. 

הנתונים שנחשפו דרמטיים: כ-87% מהמשיבות טענו כי הסימפטומים הקשורים בהפרעת האכילה החמירו במהלך תקופת הסגר, 30% מהן העידו כי מדובר בהחמרה משמעותית. זאת ועוד, מהתוצאות עולה כי למגפה השפעה משמעותית על הרווחה הנפשית: הן דיווחו על תחושת שליטה פחותה ונטייה להתבודדות חברתית. הנבדקות העידו כי הן עסוקות יותר בהיבטים השליליים של הפרעת האכילה וחשות כי הן אינן מקבלות את אותה התמיכה החברתית כפי שקיבלו בעבר. 
 

החוקרים העלו מספר השערות בנוגע לטריגרים שעלולים להוביל להחמרה במצב הנפשי וכיוצא בזאת גם בהפרעת האכילה:

- שינוי בשגרה היומיומית

- מצב המגורים

- כמות הזמן אותו בילו הנבדקות עם חברים ומשפחה

- כמות הפעילות הגופנית המתבצעת בשגרה

- מערכת היחסים של הנבדקות עם מזון

- זמן השימוש בטכנולוגיות שונות 

על פי החוקרים הממצאים הבהירו את הערך של תמיכה חברתית בהפחתת לחץ. בנוסף, הם הדגישו גם את ההשפעה של דיונים ברשתות החברתיות וכן גם של קמפיינים שונים העוסקים בתזונה ופעילות גופנית על אלה הסובלים מהפרעות אכילה ואת ההשפעות ארוכות הטווח של הסגר. 
 

המידע בכתבה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.

איך ניתן להילחם בהשפעות הנפשיות הנלוות למגפה?

בזמנים טראומטיים כמו זה, בעיות נפשיות עלולות להיות מנת חלקו של כל אדם. למרות שההתמודדות עמן בתקופות כאלה מורכבת, שינויים קלים בשגרת החיים עשויים לעזור: וודאו כי אתם ישנים מספיק ומקפידים לבצע פעילות גופנית. מחקרים שונים הראו כי מדיטציה ויוגה למשל, עשויות להיות בעלות השפעה חיובית על תחושת הרווחה הכללית. 

כאמור, גם תמיכה חברתית היא קריטית כדי להתמודד עם מצבים נפשיים, אפילו אם היא ניתנת באופן וירטואלי. כיום קיימות שלל מסגרות המציעות תמיכה נפשית במסגרת שירותי טלה רפואה. 


 

מקורות 

(1)  Pierce, M., Hope, H., Ford, T., Hatch, S., Hotopf, M., John, A., ... & Abel, K. M. (2020). Mental health before and during the COVID-19 pandemic: a longitudinal probability sample survey of the UK population. The Lancet Psychiatry.‏

(2)  Ettman CK, Abdalla SM, Cohen GH, Sampson L, Vivier PM, Galea S. Prevalence of Depression Symptoms in US Adults Before and During the COVID-19 Pandemic. JAMA Netw Open. 2020;3(9):e2019686. doi:10.1001/jamanetworkopen.2020.19686

(3)  Branley-Bell, D., Talbot, C.V. Exploring the impact of the COVID-19 pandemic and UK lockdown on individuals with experience of eating disorders. J Eat Disord 8, 44 (2020). https://doi.org/10.1186/s40337-020-00319-y