האם הסגר הוביל לפגיעה בשגרת חיים בריאה?

ישראל אמנם הייתה למדינה הראשונה שהכריזה על סגר שני, אך כיום מסתמן כי גל התחלואה הנוסף אינו התפשט רק במדינתנו הקטנה ומדינות רבות ברחבי אירופה מטילות מגבלות חוזרות על שגרת החיים, חלקן, כמו למשל בריטניה, החליטו גם על סגר נוסף. 

בדידות, השמנה, החמרה במחלות כרוניות והתפתחות של דיכאון וחרדה, השפעות אלה ועוד רבות אחרות מיוחסות למגפת הקורונה. מחקר חדש שבוצע באמצעות סקר גלובלי, הראה כי הנחיות הריחוק החברתי הובילו לעלייה דרמטית בהרגלי חיים שעלולים להזיק לבריאות שלנו. 

המחקר שפורסם בכתב העת להשמנה הראה כי מפרוץ המגפה קיימת עלייה משמעותית בפעילויות יושבניות וירידה ברמות הפעילות הגופנית. עוד עולה כי הפנדמיה הובילה לעלייה משמעותית בשיעור הסובלים מחרדה ועודף משקל, בעיקר בקרב אלה שסבלו מהשמנה עוד טרם למשבר. באופן מפתיע, בתקופות הסגר נצפה גם שיפור משמעותי באכילה בריאה בקרב חלק מהנבדקים.

Pressmaster |  Shutterstock

סקר גלובלי חשף פגיעה משמעותית בשגרת חיים בריאה

כדי לבחון את ההשלכות של מגפת הקורונה על שגרת החיים והבריאות הכללית, חוקרים מאוניברסיטת לואיזיאנה תכננו סקר אינטרנטי גלובלי שנועד כדי לבחון את השינויים שגרמו הגבלות הקורונה על היבטים שונים בשגרת החיים, בהם פעילות גופנית, שינה, בריאות הנפש והתזונה. על השאלון ענו הנבדקים לפני ובמהלך הסגר הראשון שהוטל. 

הסקר שנערך במשך כחודש (מאפריל 2020 ועד מאי 2020) אסף את תשובותיהם של יותר מ-7,700 נבדקים, כ-95% מהמשיבים היו מארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה וקנדה. רובם היו נשים בגיל ממוצע של 51. 32% מהמשתתפות דיווחו כי הן סובלות מעודף משקל ו-34% מהם סובלים מהשמנת יתר. 

מתוצאות הסקר עולה כי 36% מהמשתתפים דיווחו על התדרדרות בהרגלי האכילה ותזונה לא בריאה במהלך תקופת הסגר, 44% מהמשיבים דיווחו על עלייה בכמות הנשנושים הלא בריאים שהם צרכו. מנגד, 21%  מהנשאלים בלבד דיווחו על שיפור בתזונה. הרגלי האכילה הלקויים נמצאו במחקר כתורמים משמעותיים לעלייה במשקל. 

גם הזמן בו המשתתפים בילו בביצוע פעולות יושבניות עלה במהלך תקופת הסגר ב-21 דקות במהלך ימות השבוע ו-17 דקות בסופי השבוע. כמות הפעילות הגופנית פחתה משמעותית ב-18 דקות שבועיות . בנוסף, כ-44% מהמשתתפים דיווחו על פגיעה באיכות השינה, בעוד ש-10% בלבד טענו כי הסגר הוביל לשינה טובה יותר.

הרגלי החיים הלקויים לא גרמו רק לעלייה במשקל, אלא גם להחמרה במצב המנטלי: פי שניים מהמשתתפים שהתמידו באכילה לא בריאה דיווחו גם על התפתחות של חרדה, זאת לעומת אלה שהתמידו בתזונה מאוזנת גם בתקופת הסגר.

ללא כל תלות בהרגלי האכילה, 75% מהמשתתפים דיווחו כי הם חווים תחושות דאגה וסטרס  מהמצב הבריאותי שלהם או של הקרובים להם בעקבות המגפה. גם שיעור הסובלים מסימפטומים הקשורים בחרדה עלה משמעותית בכ-14%, זאת בהשוואה לתקופה שלפני המגפה. 

לסיכום, תוצאות המחקר מצביעות על שינויים התנהגותיים לא פרופורציונליים בכל הנוגע לאורח חיים בריא. לנגיף החדש אמנם יימצא לבסוף חיסון שישים סוף למגפה, אך נראה כי השלכות התקופה על הבריאות הכללית, בין אם פיזית או מנטלית, כאן כדי להישאר. 
 

מקורות: Flanagan, Emily W., et al. "The impact of COVID‐19 stay‐at‐home orders on health behaviors in adults." Obesity.‏

https://doi.org/10.1002/oby.23066

הכתבה פורסמה ב-27.10.2020 באתר medicalnewstoday