מיוחד לחזרה ללימודים: מספר דרכים אפקטיביות לצמצום הדבקה בכיתות הלימוד

אחד האתגרים המשמעותיים ביציאה מהסגר הוא חזרה למסגרות החינוך. הצפיפות הגדולה בכיתות והיעדר יכולתם של הילדים להבין את הנחיות הקורונה לעומק ולשמור עליהן,  הופכים את בתי הספר למקור הדבקה משמעותי שעלול אף להחזיר את מדינת ישראל מספר חודשים אחורה, להוביל לעלייה חוזרת בתחלואה ובמצב קיצוני אף לסגר שלישי. 

ההחלטה בנוגע לחזרה לבתי הספר היא ללא ספק מורכבת: מחד, צעד זה עלול עלולה לגרום להדבקה המונית ולהפצת נגיף הקורונה. מאידך, ישנן ראיות שונות המצביעות על כך שהלמידה מרחוק עלולה לפגום בכישורי הלמידה של הילדים בטווח הארוך, כמו גם בבריאות הנפשית שלהם. אם נוסיף על כך את התזונה הלקויה עקב השהייה המרובה בבתים, אורח החיים היושבני והקושי המשמעותי של ההורים לנווט בין עבודה וקרירה לבין התמודדות עם הלמידה המקוונת ומטלותיהם של הילדים, מדובר בדילמה מורכבת והפתרון לה רחוק מלהיות אידיאלי.

Halfpoint | Shutterstock 

האם ילדים אכן מדבקים פחות?

מחקרים שונים הראו כי ילדים בגילאים צעירים מצויים בסבירות נמוכה להתפתחות של מחלת קוביד 19 גם אם נדבקו בנגיף (1).  מחקר נוסף (2) שפורסם ביוני האחרון ובחן נתונים אפידמיולוגיים מסין וחמש מדינות נוספות מצא כי צעירים מתחת לגיל עשרים מצויים בסבירות נמוכה יותר להידבקות בנגיף, ורק כ-21% מהנבדקים בגילאי 10-19 שנדבקו פיתחו גם סימפטומים . 

מחקר דרום קוריאני רחב היקף תומך בחלק מראיות המחקרים הקודמים (3): בבחינה של 5,700 חולי קורונה נמצא כי ילדים מתחת לגיל 10 מפיצים את הווירוס בשיעור נמוך יותר בכ-50% בהשוואה למבוגרים. עם זאת, באשר לילדים גדולים יותר, מגיל 10-19, נמצא כי שיעור הפצת הווירוס דומה לזה הקיים במבוגרים  .  את הממצאים בנוגע לילדים צעירים מחזקים גם מספר מחקרים קטנים נוספים, כמו למשל אלה שבוצעו בצרפת (4) ואיסלנד (5)  , שמצאו גם הם שילדים קטנים הם אינם מעבירים עיקריים של הנגיף. 

קראו עוד: לא רק מניעה: מסכות יכולות למנוע את הסיכוי להתפתחות מחלת קוביד 19 חמורה

האם ישנן דרכים שיצמצמו את הסיכוי להדבקה בכיתות הלימוד?

מחקר חדש (6) מצא שתי דרכים יעילות שעשויות לצמצם משמעותית את העברת הנגיף בכיתות:

מיזוג אוויר ואוורור החלל 
הפעלת מזגנים בשילוב עם חלונות פתוחים לרווחה עשויה להוות דרך מצוינת לצמצום הסיכון להדבקה בכיתות הלימוד, זאת על פי מחקר חדש שבחן העברה של חלקיקים בכיתות ממוזגות. 

על פי החוקרים, פתיחה של החלונות בזמן שמיזוג האוויר פועל הובילה לשיפור משמעותי באוורור החלל הסגור. כאשר החלונות סגורים, מיזוג האוויר מצליח לסלק מהחלל רק כ-50% מחלקיקים קטנים בגודל של 1 מיקרון. מנגד, כאשר במקביל להפעלת המזגן גם החלונות פתוחים, כ-70% מהחלקיקים נפלטים מכיתת הלימוד. 

החלקיקים הנפלטים ממערכת הנשימה שלנו תלויים בשני כוחות פיזיקליים עיקריים: כוח גרירה הנובע מזרימת האוויר וכוח המשיכה. זרימת האוויר נשלטת על ידי האופן שבו פועל מיזוג האוויר והחלונות הפתוחים והיא עשויה לצמצם את כמות החלקיקים הנשארים בחלל ומסכנים את השוהים בו בהדבקה. 

החוקרים מצאו כי כ-1% מהחלקיקים אשר נפלטים מדרכי הנשימה, מועברים מאדם אחד לאחר גם כשהם מצויים במרחק של שני מטרים אחד מהשני. לכן, גם מיקום התלמידים בתוך כיתת הלימוד עשוי להשפיע גם הוא על הסיכוי להעברת הנגיף באופן טיפתי. 

קראו עוד: למה תינוקות עמידים יותר לנגיף הקורונה?

הצבת מסכי הפרדה על השולחנות
כאשר הוצבו לוחיות הפרדה בקדמת השולחן הן אמנם לא עצרו באופן ישיר את החלקיקים הקטנים מלהגיע אל התלמידים, אך הם שינו את שדה זרימת האוויר בסמוך לכל שולחן. דבר זה הוביל לשינוי במסלול החלקיקים ושברים זעירים מהם פגעו באופן ישיר בהפרדות שהוצבו על גבי השולחנות. 

על פי החוקרים, לוחיות ההפרדה סייעו בהפחתת הסיכוי להעברת חלקיקים בין התלמידים שישבו במרחקים של שני מטר או יותר. למרות שמדובר באמצעי יקר יחסית, הוא מהווה כלי יעיל למניעת הדבקה בכיתות הלימוד. 

עוד ציינו החוקרים כי ילדים הנמצאים בקבוצת סיכון לסיבוכי מחלת הקוביד 19, צריכים לשבת באזורים בכיתה בהם החשיפה לחלקיקים נמוכה יותר. ככלל, המיקום תלוי במערכת מיזוג האוויר בחלל אך לרוב פינות החדר נחשבות לבטוחות יותר. 

החוקרים סיכמו וציינו כי למרות שדרכים אלה עשויות לצמצם את העברת הנגיף בחללים סגורים, הדרך הבטוחה ביותר היא כפי הנראה זו הישנה והטובה: עטית מסכות ושמירה על היגיינה. למרות ששימוש במסכה במשך שעות ארוכות עלול להיות מאתגר, בייחוד לילדים קטנים, עד כה זוהי האלטרנטיבה הזולה והבטוחה ביותר למניעת הפצה המונית של הנגיף.

מקורות

(1) Götzinger, Florian, et al. "COVID-19 in children and adolescents in Europe: a multinational, multicentre cohort study." The Lancet Child & Adolescent Health 4.9 (2020): 653-661.‏

https://doi.org/10.1016/S2352-4642(20)30177-2
(2) Davies, N.G., Klepac, P., Liu, Y. et al. Age-dependent effects in the transmission and control of COVID-19 epidemics. Nat Med 26, 1205–1211 (2020). https://doi.org/10.1038/s41591-020-0962-9
(3) Park, Y., Choe, Y., Park, O., Park, S., Kim, Y., Kim, J....Jeong, E. (2020). Contact Tracing during Coronavirus Disease Outbreak, South Korea, 2020. Emerging Infectious Diseases, 26(10), 2465-2468. https://dx.doi.org/10.3201/eid2610.201315.
(4) Arnaud Fontanet, Rebecca Grant, Laura Tondeur, Yoann Madec, Ludivine Grzelak, Isabelle Cailleau, Marie-Noelle Ungeheuer, Charlotte Renaudat, Sandrine Fernandes Pellerin, Lucie Kuhmel, Isabelle Staropoli, Francois Anna, Pierre Charneau, Caroline Demeret, Timothee Bruel, Olivier Schwartz, Bruno Hoen medRxiv 2020.06.25.20140178; doi: https://doi.org/10.1101/2020.06.25.20140178
 (5) Gudbjartsson, Daniel F., et al. "Spread of SARS-CoV-2 in the Icelandic population." New England Journal of Medicine (2020) DOI: 10.1056/NEJMoa2006100
(6) Abuhegazy, Mohamed, et al. "Numerical investigation of aerosol transport in a classroom with relevance to COVID-19." Physics of Fluids 32.10 (2020): 103311.‏
https://doi.org/10.1063/5.0029118