מפתיע: האם פטריות עשויות להיות טיפול יעיל לדיכאון?

כ-300 מיליון איש ברחבי הגלובוס סובלים מדיכאון, מחלה לה ביטויים נפשיים וגופניים רבים ונחשבת לגורם המוביל בעולם לנכות (1)  . מחלה זו אינה משפיעה רק על איכות החיים והיא מעלה גם את הסיכון למוות בטרם עת. למעשה הסיכוי היחסי לתמותה עבור אנשים עם דיכאון גדול פי 1.7 מהסיכון הקיים בקרב ציבור הרחב (2) . בישראל, אחד מכל שישה מבוגרים יסבול מדיכאון או חרדה במהלך חייו (3). 

למרות שהתרופות המשמשות לטיפול בדיכאון עשויות לשרת חלק מהסובלים מהמחלה יעילותן אינה מוחלטת. בנוסף, הן גורמת להתפתחות של תופעות לוואי שונות אשר עלולות להקשות על ההתמדה בטיפול (4). 

בשנים האחרונות, נכנס שחקן חדש לסל האפשרויות לטיפול בדיכאון ושמו פסילוציבין (Psilocybin) (5) . פסילוציבין מיוצר על ידי יותר מ- 100 מינים של פטריות ברחבי העולם (6) , והוא נחשב לחומר הלוצינוגני. חומרים אלה, המכונים גם חומרים פסיכדליים, הם בעלי היסטוריה ארוכה של שימוש כתרופות. 

למעשה, מדובר בסוג של חומרים פסיכו אקטיביים הגורמים לשינויי תפיסה, מצב רוח וכן גם שינויים בתהליכים קוגניטיביים. הם משפיעים על כלל חושינו, משנים את החשיבה, את תחושת הזמן ואת הרגשות. אחת ההשלכות המוכרות ביותר של חומרים אלה הן הזיות, כלומר שמיעה או ראייה של דברים שלא קיימים, או שמהווים מעין עיוות של המציאות (7) . 

הסמים הפסיכדליים נהנו ממערכת יחסים קצרת מועד עם פסיכולוגיה ופסיכיאטריה כאשר שימשו ככלי עזר בפסיכותרפיה לטיפול בהפרעות מצב רוח. באמצע שנות השישים של המאה ה-20 נאסר בחוק השימוש בחומרים פסיכדליים, איסור אשר הוביל לסוימן של תוכניות המחקר הפסיכדליות הגדולות. מאז תחילת שנות התשעים חלה התחדשות מתמדת במחקר הפסיכדלי (8) .

TZIDO SUN | Shutterstock

מחקרים הוכיחו: לפסילוציבין השפעה נוגדת דיכאון

מספר מחקרים דיווחו על השפעות נוגדות דיכאון בקרב חולים עם מחלה מסכנת חיים שטופלו בפסילוציבין. כך למשל,  במחקר אחד נמצא כי מתן מנה אחת במינון נמוך עד בינוני של פסילוציבין ל-12 חולים במחלות סופניות הפחית מצב רוח מדוכא לאורך מעקב של 6 חודשים (9).  מחקר אחר, שבחן 51 חולים אשר לקו במחלה ממאירה מסכנת חיים, השווה את ההשפעות של מינון פסילוציבין נמוך לעומת מינון גבוה על מדדי מצב רוח מדוכא, חרדה ואיכות חיים. המשתתפים חולקו באופן אקראי לאחת משתי קבוצות. הקבוצה עם מינון נמוך-ראשון קיבלה את המינון הנמוך של פסילוציבין בפגישה הראשונה ואת המינון הגבוה בפגישה השנייה, ואילו הקבוצה עם מינון גבוה-ראשון קיבלה את המינון הגבוה בפגישה הראשונה והמינון הנמוך בפגישה השנייה. פרק הזמן בין שני המפגשים היה חמישה שבועות. המחקר הדגים את היעילות של מינון גבוה של פסילוציבין להפחתת הסימפטומים של מצב רוח מדוכא וחרדה ולהגברת איכות החיים בחולים עם אבחנת סרטן מסכנת חיים. עוד התגלה, כי לאחר שישה חודשים 78% מהמשתתפים דיווחו על שיפור בתסמיני הדיכאון והשיעור הכולל של הפוגה בתסמינים היה 65% (10).

טיפול יעיל גם בדיכאון עמיד 

הטיפול בפסילוציבין הועיל גם למטופלים שסבלו מדיכאון עמיד – מצב בו לא מורגש שיפור בסימפטומים על אף הטיפול התרופתי. במחקר שנערך בבריטניה, 12 מטופלים עם דיכאון בינוני-קשה עמיד לטיפול (ללא שיפור למרות טיפול בשני סוגים שונים של תרופות נוגדות דיכאון במשך שישה שבועות לפחות) קיבלו שתי מנות של פסילוציבין בהפרש של שבוע בצירוף של טיפול פסיכולוגי. כל המשתתפים הראו ירידה מסוימת בחומרת הדיכאון שבוע אחד לאחר קבלת הטיפול. השפעה זו נמשכה בקרב רוב הנבדקים שלושה חודשים (10). מחקר המשך שנערך שנתיים לאחר מכן על-ידי אותה קבוצת חוקרים בדק את השפעת הטיפול בפסילוציבין לאחר חצי שנה. במחקר זה, שהיה בעל פרוטוקול טיפול דומה לזה המתואר מעלה, השתתפו 20 מטופלים המאובחנים עם דיכאון בינוני-קשה עמיד לטיפול. המחקר מצא כי השיפור בתסמיני הדיכאון היה משמעותי גם שישהחודשים לאחר קבלת הטיפול בפסילוציבין (12). 

האם פסילוציבין עשוי להיות יעיל גם בקרב אוכלוסיית חולים רחבה הסובלת מדיכאון?

מחקר קליני אקראי שבוצע לאחרונה במרכז הרפואי Johns Hopkins שבארה״ב, בחן את יעילות הפסילוציבין על מבוגרים בגילאי 21-75 הלוקים בדיכאון. הנבדקים לא השתמשו בתרופות נוגדות דיכאון בזמן ביצוע המחקר ולא נרשמה היסטוריה של הפרעה פסיכוטית, נסיון התאבדות משמעותי או אשפוז. החוקרים חילקו את הנבדקים לשתי קבוצות טיפול: האחת קיבלה טיפול מידי בפסילוציבין, בעוד שהשנייה קיבלה טיפול מאוחר לאחר כשמונה שבועות. הטיפול ניתן בשני מינונים שונים, תוך שילוב של פיזיותרפיה. 

התוצאות היו מבטיחות: סה״כ, ל- 71% מהמשתתפים הייתה תגובה מובהקת בשבוע הרביעי לאחר קבלת הטיפול ו-54% דיווחו על הפוגה של תסמיני הדיכאון (13). תוצאות המחקר האחרון הדגימו את היעילות של טיפול בעזרת פסילוציבין לחולים עם דיכאון. נתונים אלה מרחיבים את ממצאי המחקרים הקודמים אשר נעשו על חולים בסרטן הסובלים מדיכאון וכן בחולים עם דיכאון עמיד לטיפול ומציעים כי פסילוציבין עשוי להיות יעיל באוכלוסייה רחבה של חולים הסובלים מדיכאון. עם זאת, החוקרים הדגישו כי יש צורך בביצוע מחקרים נוספים באוכלוסיות גדולות ומגוונות יותר טרם הסקת מסקנות סופיות בנוגע לטיפול בפסילוציבין לדיכאון. 

מקורות

(1) World Health Organization. Depression fact sheet. World Health Organization. Published December 2019. Accessed January 11, 2020. https://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs369/en/

(2) Walker  ER, McGee  RE, Druss  BG.  Mortality in mental disorders and global disease burden implications: a systematic review and meta-analysis.   JAMA Psychiatry. 2015;72(4):334-341. doi:10.1001/jamapsychiatry.2014.2502 

(3) https://www.health.gov.il/publicationsfiles/depression_anxiety_israel.pdf

(4) Kolovos  S, van Tulder  MW, Cuijpers  P,  et al.  The effect of treatment as usual on major depressive disorder: a meta-analysis.   J Affect Disord. 2017;210:72-81. doi:10.1016/j.jad.2016.12.013

(5) Barnby JM, Mehta MA. Psilocybin and Mental Health-Don't Lose Control. Front Psychiatry. 2018;9:293. Published 2018 Jul 3. doi:10.3389/fpsyt.2018.00293

(6) Daniel J, Haberman M. Clinical potential of psilocybin as a treatment for mental health conditions. Ment Health Clin. 2018;7(1):24-28. Published 2018 Mar 23. doi:10.9740/mhc.2017.01.024

(7) https://adf.org.au/drug-facts/psychedelics/

(8) Carhart-Harris RL, Goodwin GM. The Therapeutic Potential of Psychedelic Drugs: Past, Present, and Future. Neuropsychopharmacology. 2017;42(11):2105-2113. doi:10.1038/npp.2017.84

(9) Grob, CS, Danforth, AL, Chopra, GS. (2011) Pilot study of psilocybin treatment for anxiety in patients with advanced-stage cancer. Arch Gen Psychiatry 68: 71–78. 

(10) Griffiths  RR, Johnson  MW, Carducci  MA,  et al.  Psilocybin produces substantial and sustained decreases in depression and anxiety in patients with life-threatening cancer: a randomized double-blind trial.   J Psychopharmacol. 2016;30(12):1181-1197. doi:10.1177/0269881116675513

(11) R.L. Carhart-Harris, M. Bolstridge, J.Rucker, C.M. Day, D. Erritzoe, M.Kaelen, M. Bloomfield, J.A. Rickard, B.Forbes, A. Feilding, D. Taylor, S. Pilling, V.H. Curran, D.J. NuttPsilocybin with psychological support for treatment-resistant depression: an open-label feasibility studyLancet Psychiatry, 3 (7) (2016), pp. 619-627 doi: 10.1016/ S2215-0366(16)30065-7

(12) R.L. Carhart-Harris, M. Bolstridge, C.M.J.Day, J. Rucker, R. Watts, D.E. Erritzoe, M.Kaelen, B. Giribaldi, M. Bloomfield, S.Pilling, J.A. Rickard, B. Forbes, A. Feilding, D. Taylor, H.V. Curran, D.J. NuttPsilocybin with psychological support for treatment-resistant depression: six-month follow-up Psychopharmacology, 235 (2) (2018), pp. 399-408

(13) Davis AK, Barrett FS, May DG, et al. Effects of Psilocybin-Assisted Therapy on Major Depressive Disorder:A Randomized Clinical Trial.JAMA Psychiatry.Published online November 04, 2020. doi:10.1001/jamapsychiatry.2020.3285