מה קורה למוח שלנו בזמן חרדה?

תארו לעצמכם שאתם קוטפים פרחים בשדה. חלק מהפרחים בטוחים, אבל בחלק אחר יש דבורים שעלולות לעקוץ אתכם. איך הייתם מתנהגים בסביבה כזו, ולחילופין – כיצד המוח שלכם היה מגיב? כדי לענות על שאלה זו, מחקר[1] חדש שהתפרסם בכתב העת Communications Biology, השתמש בטכנולוגיית VR (מציאות מדומה) כדי לבחון את ההשפעה שיש לחרדה על אזורים שונים במוח, באמצעות הדמיית MRI, ועל האינטראקציה ביניהם, וכיצד כל זה משפיע על ההתנהגות שלנו.

Billion Photos | Shutterstock

מה זה הפרעת חרדה?

חרדה היא מצב נפשי נורמלי, שעוזר לנו להיות ערניים במצבים מסוכנים כדי שנשאר בטוחים. אבל כשהתופעה חורגת מהמינון הנורמלי ומשפיע על אורח החיים שלנו, היא כבר נחשבת להפרעת חרדה – מצב שבו מגיבים לנסיבות מסוימות בפחד גדול המלווה פעמים רבות בתסמינים גופניים כגון זיעה, דפיקות לב מואצות, קשיי נשימה ועוד[2].

הסיבות להפרעות חרדה אינן לגמרי מובנות וקיימות השערות שאירועי חיים כגון טראומות, עלולים להוות טריגר להפרעת חרדה בקרב אנשים בעלי נטייה לחרדה. מאפיינים תורשתיים יכולים גם הם להוות גורם להפרעה[3].

חוסר שליטה על המוח

במחקר החדש, החוקרים צפו בפעילות המוחית של משתתפים, שחלקם סובלים מהפרעת חרדה חברתית וחרדה כללית, באמצעות MRI. המשתתפים חוו מציאות מדומה שבה הם קוטפים פרחים. כאמור, בחלקם היו לכאורה דבורים שעלולות לעקוץ אותם. העקיצה הורגשה כגירוי חשמלי קל.

החוקרים גילו שכל המשתתפים הצליחו לזהות את האזורים הבטוחים והמסוכנים, עם זאת, הסריקות המוחיות חשפו שבקרב המשתתפים שסובלים מהפרעת חרדה התקיימו פעילות מוחית ואינטראקציות שמעידות על כך שהמוח שלהם משייך גם אזור שידוע שהוא בטוח כמקום מסוכן או כאיום. במילים אחרות – למשתתפים הסובלים מחרדה לא הייתה יכולת לשלוט על מוחם, למרות שהם ידעו להבדיל בין האזורים הבטוחים לאזורים המסוכנים.

פוטנציאל לטיפול בהפרעות נוספות

לטענת החוקרים, ממצאים אלו למעשה מראים שהפרעת חרדה אינן בהכרח נובעות ממחסור במודעות לסביבה שלנו או לבטיחות שלנו, כי אם מצב של חוסר יכולות לשלוט ברגשות ובהתנהגות שלנו, גם כשאנחנו מודעים ורוצים לעשות זאת. למעשה, אנשים עם הפרעת חרדה יכולים לומר באופן רציונלי שהם במרחב בטוח, אבל המוח שלהם יתנהג כאילו הם לא במרחב בטוח.

זיהוי אזורים אלו במוח מצביעים על הצורך בטיפולים המסייעים למטופלים להחזיר את השליטה על גופם. בשלבים הבאים החוקרים רוצים לבדוק האם ממצאים אלו מתקיימים גם בהפרעות אחרות, כמו PTSD. הבנת ההבדלים והדמיון בין הפרעות המאופיינות בליקויים בוויסות ההתנהגותי, יכולה לעזור ביצירת טיפולים מותאמים אישית ויעילים יותר.

לכל הרופאים/ות בתחום הפסיכיאטריה

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.