דלג לתוכן

הסיכוי לדיכאון גדל בזמן מלחמה

מצב ביטחוני מאיים, ובטח מלחמה, משפיעים מאוד על המצב הנפשי שלנו גם בטווח הארוך. פרט לחרדה ולפוסט טראומה, גם דיכאון יכול להתעורר אצל חלק מאתנו. זה מה שחשוב לדעת

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 16/10/2023
3 דקות קריאה
איגוד הפסיכולוגים האמריקאי פרסם השבוע הצהרה המזהירה כי צריכת חדשות אלימות וטראומטיות יכולה כשלעצמה להשפיע לרעה על בריאותנו הנפשית[1]. לפחד, לחרדה, למתח ולטראומה יש השפעות ארוכות טווח על הבריאות והרווחה שלנו. וההשפעות הללו עוברות כמעט על כל ישראלי בימים אלו, אך הן מורגשות גם על ידי אנשים ברחבי העולם שיש להם משפחות וחברים בישראל.

המצב הנפשי מדרדר בזמן מלחמה

זה יכול להתחיל מדכדוך, חשש, ויכול להתפתח לפחד ממשי ואף לדיכאון. אחת מההשלכות של מלחמה היא ההשפעה על בריאות הנפש של האוכלוסייה האזרחית, וזו כנראה אחת מההשפעות המשמעותיות ביותר. מחקרים על האוכלוסייה הכללית מראים שקיימת עלייה ברורה בשכיחות של הפרעות נפשיות בזמן מלחמה. נשים מושפעות יותר מגברים, וקבוצות נוספות שסובלות במיוחד הן ילדים, קשישים ונכים. שיעורי השכיחות קשורים לרמת הטראומה, אך גם לזמינות התמיכה הרגשית, מה שנותן מעט אופטימיות ומאפשר מידה של שליטה על המצב הנפשי[2].

חיילת עוזרת בפינוי של אם וילד בזמן מלחמה. מלחמה ודיכאון בישראל
צילום: shutterstock | Rostislav Glinsky

על הקשר בין דיכאון למלחמה

אנו רגילים לשמוע על חרדות ופוסט טראומה בהקשר של מלחמה, אבל מה הקשר של דיכאון? מסתבר שדיכאון היא בעיה שכיחה שיכולה להתפתח לאחר טראומה. למעשה, דיכאון יכול להופיע מאירוע מלחיץ כלשהו, אפילו כמו גירושין. בעיות בהתמודדות עם חוויות כואבות או אובדן בעתות מלחמה עלולות להוביל לדיכאון. כך למשל, חשיפה למראות מלחמה עלולה לייצר טראומה וזעזוע; חזרה לאזור מלחמה עלולה לייצר זיכרונות כואבים; אנשים שאיבדו חברים או אנשים קרובים עלולים להרגיש געגוע; אנשים שניצולי מאסון אולי איבדו אדם אהוב, בית או שהם נפצעו עלולים להרגיש אשמה או חרטה; אנשים שניצלו ממעשי אלימות או התעללות יכולים להפסיק לסמוך על בני אדם. חוויות אלו ואחרות יכולות להוביל לדיכאון[3].

אנשים שחיים באזור מלחמה נוטים יותר לדיכאון

ממחקר שפורסם ב-2019 עולה כי אנשים שחיים במדינות הסובלות מסכסוך מזוין נוטים פי 5 יותר לפתח חרדה או דיכאון מאזורים אחרים בעולם. המחקר גם הראה שלהתמודדות היומיומית המלווה בחוסר יציבות ובמלחמה יש השפעה עמוקה על בריאות הנפש. גם הלחץ המוגבר הכרוך בכך שאנשים מנסים להמשיך את שגרת החיים כדי לשמור על מקור פרנסה ועל הכנסה ואוכל, תורם לבעיות הנפשיות[4].
לצד כל אלה, בעתות מלחמה מערכות בריאות לעתים קרובות אינן מתפקדות כראוי, מה שאומר שאנשים שפנו לטיפול בעבר ייתכן ונותק איתם הקשר, ואלו שזקוקים לטיפול נפשי אינם מקבלים סיוע ראוי. מצבים אלו עלולים לגרום להחמרה במצבם[4].

המדרון החלקלק לדיכאון מתחיל בתמונות וסרטונים

דימויים אלימים (תמונות או סרטונים) עלולים להמחיש את הסכנה. יותר מדיבורים או קריאה, תמונות ויזואליות נוטות להישאר במוח והן יכולות לרוץ בצורה רפטטיביות (חזרתית), עד שקשה להוציא אותן מהראש. כי בשונה מחוויה האנושית הנורמלית של ראיית אלימות קלה בין אדם לאדם, תמונות אלו חודרות למוחנו ועלולות להקשות עלינו להתרכז בעבודה ואף להירדם בלילה. זה מעיק, זה גורם לגירוי כולל במוח ולאחר מכן אף יכול להשפיע על הגוף - המערכת העצבים הסימפתטית נכנסת להילוך ומסמנת לגוף שיש סכנה, מה שעלול להפוך אדם לעצבני וחרד. חרדה ממושכת מובילה אט אט לעצב, מה שבתורו עלול להוביל לדיכאון[6].

חשוב לזכור שחלק מהאנשים פגיעים יותר לפיתוח תגובה נפשית, כגון ילדים ואנשים שנמצאים קרוב יותר לאירועים בפועל. אבל גם אנשים שיש להם בעיה קודמת של בריאות נפשית, כמו הפרעת חרדה או פוסט טראומה כלשהי, עלולים למצוא את עצמם בדיכאון בימים אלו. ואיך תוכלו לשמור עליהם ועל בריאות הנפש שלכם בזמן מלחמה? [6]
 
  1. הגבילו את צריכת הטלוויזיה והמדיה החברתית, השתמשו במקורות מהימנים בלבד, למדו את הילדים איך להשתמש במקורות מהימנים וכל מקור שחושף לתמונות וסרטונים, יש לבדוק מראש שהוא נותן אזהרות טריגר במקרה של תמונות אלימות.
  2. תווכו לילדים את המלחמה – בהתאם לגיל, נסו ליזום שיחה הסבירו מה קורה כרגע. לא כדאי להיות גרפיים בנוגע למצב, אך נסו לתת תשובה שמשקפת תמונה מהימנה. 
  3. תרגילי הרגעה - מתח ופחד מפעילים את האמיגדלה, החלק במוח ששולט בתגובה הרגשית שלנו. המזל הוא שניתן להרגיע אותו. פעילות גופנית מרגיעה כגון נשימות, טיול רגלי, מדיטציות ועוד, עשויה לשפר את המצב הנפשי.
  4. עשו דברים שגורמים לכםן להרגיש טוב יותר - צפו בסרטון חיובי, התנדבו כדי שתרגישו מועילים, כל דבר שיעזור לכם בדרך כלשהי.
  5. כולנו עוברים את זה – העצב, הכאב, הלחץ והחרדה, עוברים כמעט על כולנו. צרו קשר עם משפחה וחברים, אנשים מהקהילה ואם אתם מרגישים שאתםן זקוקים לעזרה, פנו לאיש או אשת מקצוע בתחום הנפשי. חשוב לא לעבור לבד את הרגעים הללו.

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.

מקורות

[2] World Psychiatry. 2006 Feb;5(1):25-30. PMID: 16757987; PMCID: PMC1472271.
[4] Charlson, F., Ommeren, M. van, Flaxman, A., Cornett, J., Whiteford, H., & Saxena, S. (2019). New WHO prevalence estimates of mental disorders in conflict settings: a systematic review and meta-analysis. The Lancet, 0(0). https://doi.org/10.1016/S0140-6736(19)30934-1

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
ד"ר עודד מרום
ד"ר עודד מרום פסיכיאטריה
מומחה בפסיכיאטריה של ילדים ונוער
ד"ר מיכאל דוברוסין
ד"ר מיכאל דוברוסין פסיכיאטריה
פסיכיאטר/פסיכוגריאטר, עצמאי בקליניקה פרטית, פסיכיאטר עצמאי בקופ"ח מכבי, יועץ במע' שיקום פסיכיאטרי ארצי של משרד הבריאות
ד"ר יובל בן אמנון
ד"ר יובל בן אמנון פסיכיאטריה
פסיכיאטר מומחה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו