כמה זמן נשאר לי? תלוי איפה את.ה גר.ה

המקום שבו חי אדם משפיע על בריאותו הפרטית. לא מדובר רק באספקטים אקולוגיים, כי אם גם במדדים שונים הקשורים לשכונה ולמצב הסוציו-אקונומי, הממלאים יחדיו תפקיד חשוב בעיצוב הסיכון למחלה[1]. הנה כמה מחקרים שמתארים איך זה משפיע על הבריאות שלנו.

Roofsoldier  | Shutterstock

ככל שמתרחקים מהמרכז, כך קטנים סיכויי ההחלמה

במערכת הבריאות בישראל מכירים בקשר שבין מקום המגורים לבריאות. בשנת 2017 הוקמה תוכנית שמטרתה הייתה לצמצם את אי השוויון שקיים בין ישובים ואזורים גאוגרפיים שונים בארץ. עם זאת, נראה כי המצב בארץ עדיין דורש טיפול[2].

כך למשל, מחקר[3] ישראלי שפורסם השנה (2021) בכתב העת Head and Neck, בחן את סיכויי ההישרדות של חולי סרטן ראש וצוואר בהתאם לאזור הסוציו-אקונומי שלהם.

המחקר, שעקב אחר המשתתפים בשנים 2000-2017, בחן את אזור המגורים ומצבם הכלכלי, ומצא כי חולים שחיים באזורים סוציו-אקונומיים נמוכים בארץ היו בעלי סיכויי החלמה נמוכים יותר. למעשה, ככל שהמגורים פריפריאליים יותר ומרוחקים מהמרכז, כך ישנה השפעה שלילית גדולה יותר על המטופל.

מה עומד מאחורי הממצאים הללו? הרגלי בריאות שונים, כגון עישון מוגבר, וחשיפה לחומרים מסרטנים עקב מיקום מפעלים רבים באזורים מרוחקים מהמרכז, עלולים להשפיע. לצד זאת, החוקרים מציעים כי גם שירותי הרפואה בפריפריה, שלרוב לוקים בתשתיות, בנגישות ובזמינות ירודות יותר, עלולים גם הם לתרום למצבם של החולים.

ככל שצפיפות האוכלוסין נמוכה, כך קשה להשיג רופא/ה מומחה

מחקר[4] נוסף משנת 2017 בחן את הקשר בין מקום המגורים והמעמד הסוציו-אקונומי למצב הבריאותי של חולי סוכרת.

המחקר בחן חולי סוכרת בני 50 ומעלה, שעושים שימוש בשירותי בריאות. למרות שנוכחותם של רופאי/ות משפחה הייתה גבוהה יחסית, הממצאים הראו שככל שרמת הצפיפות באזור הגיאוגרפי הייתה נמוכה יותר, כך הגישה לטיפול אצל רופא/ה מומחה הייתה ירודה יותר.

 תושבים מחוץ לעיר עושים פחות שימוש במידע בריאותי

מחקר[5] אחר שפורסם בשנת 2019 בכתב העת The Journal of Rural Health, בחן את ההבדל בגישה למקורות מידע רפואיים בין מבוגרים החיים בעיר למבוגרים החיים בכפר בארה"ב, כדי להבין האם יש פער באוריינות רפואית בין שתי קבוצות אוכלוסייה אלו.

הממצאים הראו שבהשוואה לתושבים עירוניים, תושבים כפריים היו בעלי גישה נמוכה יותר למקורות מידע בריאותיים ובהם רופאים/ות, בלוגים, מגזינים, אמצעי תקשורת, ספרות מדעית, ואף נעשה פחות שימוש במנועי החיפוש.

לטענת החוקרים, הסיבה להבדלים בשימוש במקורות מידע בריאותי עלולה לנבוע מההבדלים הסוציו-דמוגרפיים בין אוכלוסיות כפריות ועירוניות - מחסור ברופאים מומחים וחשיפה מוגבלת לתקשורת, עלולים להקשות על תושבים כפריים לקבל ולעשות שימוש במידע בריאותי.

מהו מקום בריא?

התשובה לכך היא לא חד משמעית וישנם מודלים שמציעים סביבות בעיר ובפריפריה שעשויות לתרום לרווחת ולבריאות התושבים. אחד המודלים[6] הללו מציע כמה אמצעים שעשויים לפתח סביבות בריאות יותר, כגון יצירת נגישות וזמינות לשירותי בריאות ציבורים תקינים ויעילים בכל אזורי הארץ, ובמידת הצורך לנקוט בשיקום אזורים ושכונות מסוימים; דאגה לסביבה פיזית בריאה, כגון שמירה על איכות סביבה, הגנה מזיהומים, מניעת אסונות טבע ועוד; יצירת סביבה מותאמת אוכלוסייה, על-ידי מענה לצרכיה של אוכלוסייה מסוימת באזור או בשכונה - החל ממרכזי יום ודיור מוגן לגיל השלישי וכלה בטיפת חלב ובמרכזים להתפתחות הילד.

הדרך לסביבה בריאה יותר עדיין ארוכה, אך נראה שהמודעות והעיסוק סביב הנושא, שמשלב בתוכו גם עירוב של הממסד וגם שיתוף פעולה של מקורות פרטיים, עשויים להוביל אותנו בסופו של דבר למערכת בריאות שוויונית, ללא הבדל דת, גזע, מין, מגדר ומיקום גיאוגרפי.

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.