בדיקת המוגלובין A1C (Hemoglobin A1C (Hb A1C))

תשובה:

המוגלובין A1C זו בדיקה המורה על רמת הסוכר הממוצעת בדם לאורך שניים או שלושת החודשים האחרונים. אנשים הסובלים מסוכרת צריכים לעבור את הבדיקה הזו באופן קבוע כדי לוודא שרמות הסוכר שלהם נשארו בטווח היעד.

תשובה: יתר לחץ דם הוא מחלה נפוצה מאד, ושכיחותה עולה ככל שמתבגרים. היא יכולה להתבטא בלחץ הדם הסיסטולי, בדיאסטולי, או בשניהם. בגילך, רוב הסיכויים שמדובר במחלה הראשונית, שנקראת גם essential hypertension. יש מצבים שיכולים לגרום ליתר לחץ דם שניוני, כמו היצרות של עורקי הכליה והפרעות הורמונליות שונות שאותן ניתן לחפש אם יש לכך הצדקה. הטיפול ביתר לחץ דם מורכב בשלב הראשון מניסיון לשנות את אורח החיים: ירידה במשקל, פעילות גופנית מסודרת, הפחתת כמות המלח בתזונה. אם אחרי תקופה של כמה חודשים אין שיפור, מומלץ להתחיל בטיפול תרופתי. עליך לפנות לרופא המשפחה או לרופא המטפל אשר יבצע בדיקה גופנית ובדיקות דם בסיסיות על מנת להעריך אם יש צורך בבירור נוסף, וימליץ לך על הטיפול המתאים עבורך. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תשובה: הכאבים שאתה סובל מהם הם ככל הנראה כאבים ממקור עצבי. ישנן כמה וכמה תרופות שניתן לנסות על מנת להקל על כאבים מסוג זה. גם ישנם טיפולים אחרים, לא תרופתיים, או בתרופות שניתנות ישירות לעמוד השדרה. אני ממליצה לפנות להתייעצות אצל נוירולוג או במרפאת כאב, שם יכולים להציע טיפולים מעבר לטיפול התרופתי הפשוט. אני מצרפת גםקישורים לתשובות מהאתר שלנו שיכולות לסייע: http://www.infomed.co.il/articles/a_031909_1.asp

תשובה: ידוע שתוספים המכילים אומגה 3 (כגון שמן פשתן) יכולים להעלות את רמת הסוכר בדם ולגרום לכך שאדם המקבל תרופות נגד סוכרת יצטרך להעלות את מינון התרופות על מנת להתאזן. על כן לא מומלץ לחולים הלוקחים תרופות נגד סוכרת ליטול תכשירים המכילים אומגה 3 מבלי להתייעץ תחילה ברופא המטפל. ככל שידוע לי, ל- Q10 אין השפעה על רמת הסוכר בדם. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד

תשובה: הסיבות ליתר לחץ דם (יל"ד) נחלקות לשתי קטגוריות מרכזיות: יתר לחץ דם ראשוני ויתר לחץ דם משני. יתר לחץ דם ראשוני מהווה מעל 90% ממקרי יתר לחץ הדם, הסיבה לו אינה לגמרי נהירה, והוא נצפה במיוחד במבוגרים מעל גיל 50 ובבעלי נטייה משפחתית. יתר לחץ דם משני אחראי ליתר המקרים, הוא מופיע יותר בצעירים, ובו יש איזושהי סיבה אורגנית אחרת הגורמת לעליית לחץ הדם. הסיבות העיקריות ליתר לחץ דם משני הן כלייתיות (בעיה בכליה עצמה, כלי דם, גידולים); אנדוקרינות (גלולות למניעת הריון, פאוכרומוציטומה [גידול מפריש הורמונים] ועוד); או סיבות אחרות, כמו היצרות אבי העורקים, קלציום גבוה בדם, ותרופות, כולל גלולות למניעת הריון. האם את נוטלת גלולות למניעת הריון? ציינת כי את נוטלת קונצרטה (Methylphenidate). זוהי תרופה מקבוצת האמפטמינים הפועלים על מערכת העצבים המרכזית, וחלק מתופעות הלוואי הלא נדירות שלה הן יתר לחץ דם ודופק מהיר. אני מניחה שאת סובלת מסוכרת נעורים תלויית אינסולין ולא מסוכרת מבוגרים, אשר בה יש רמות גבוהות של אינסולין בדם ונטייה ליתר לחץ דם. ערך ההמוגלובין A1C שאת מציינת גבוה. ערך המטרה אליו אנו שואפים בסוכרתיים הוא מתחת ל-7%. ערך זה הוא המנבא העיקרי של סיבוכים עתידיים. אחד מסיבוכי הסוכרת הוא סיכון גבוה להסתיידות העורקים, היכול להוביל ליתר לחץ דם כלייתי וסקולרי - היצרות כלי דם כליתיים. בסוכרתיים עם יתר לחץ דם שאינו מתאזן תחת תרופות, יש לשלול סיבה זו כגורם. לסיכום, יש לשלול בראש ובראשונה שמדובר בגורם תרופתי. היוועצי במי שרשם לך את הקונצרטה, אם ניתן להמירה בתרופה אחרת או לנסות תקופה בלעדיה, ולראות אם הבעיה באה על פתרונה. שנית, לאור הסיפור הנלווה לתלונותייך, יש לשלול על ידי בדיקות דם פשוטות אפשרות של פיאוכרומוציטומה (ראי למעלה). ולבסוף, עליך לעבור הערכת כלי דם כלייתיים, ולפי הייעוץ גם לשלול אפשרות (פחות סבירה בעיני) של היצרות אבי העורקים. לא נראה לי שדלקת החניכיים קשורה לשאר הבעיות שתיארת. בהצלחה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד

תשובה: ישנן סיבות אפשריות רבות לסחרחורת, חלקן קשורות וחלקן לא קשורות למחלות הרקע שלך. ראשית, יש להבדיל בין סחרחורת "רגילה" (dizziness), כלומר תחושה שה"ראש מסתובב", לבין ורטיגו, שהיא תחושה שהעולם מסתובב סביבך, שפעמים רבות מלווה בבחילה או הקאות. לפי התיאור שלך של "שחור בעיניים" נראה יותר שמדובר בסחרחורת רגילה ולא בוורטיגו. לא ציינת מתי את חשה את הסחרחורת המדוברת - אם בשינוי תנוחה משכיבה או ישיבה לעמידה, בזמן הליכה או פעילות גופנית מאומצת, בישיבה או בשכיבה. יש משמעות לכך מפני שזה יכול לכוון לגורם. כל התרופות שמשמשות לטיפול ביתר לחץ דם יכולות לגרום לנפילות של לחץ הדם, במיוחד בשינוי תנוחה משכיבה או ישיבה לעמידה. תופעה זו נקראת תת-לחץ דם אורתוסטטי, או תנוחתי. גם סוכרת במשך שנים (אני לא יודעת אם רק אובחנת לפני שנתיים או שהיית במעקב מסודר והמחלה "נתפסה" בתחילתה) יכולה לגרום למיני השפעות על מערכת העצבים, בינהן חוסר איזון של המערכת המאזנת באופן טבעי את לחץ הדם ואת הדופק. גם ללא מחלות הרקע יש לאנשים רבים נטייה ל"תת לחץ דם תנוחתי", במיוחד כאשר הם מעט מיובשים או בימים חמים במיוחד. פרט לסיבה השכיחה הזאת, יכולות להיות סיבות אחרות לסחרחורת, ביניהן בעיות מבניות בלב או הפרעה במערכת החשמלית של הלב, שינויים הורמונליים (גיל המעבר, בלוטת התריס), אנמיה ("חסר דם") ועוד. אני ממליצה לך להתייעץ עם הרופא המטפל ולהיבדק באופן מסודר, ושהבדיקה תכלול גם בדיקת לחץ דם פשוטה להערכה של "תת לחץ דם תנוחתי", בדיקות דם לפי הצורך ובדיקות אחרות לפי ראות עיני הרופא. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תשובה: ודאי קראת כי ישנה אסוציאציה די גבוהה בין מחלת הצליאק לבין מחלת הסוכרת. לגבי הנוגדנים, כאשר שומרים על דיאטה נטולת גלוטן, תוך מספר שבועות רואים שינויים ברקמת המעי הפגועה בביופסיה, וגם אמורה להסתמן מגמת ירידה ברמת הנוגדנים בדם. עד כמה שידוע לי, לנוגדני ה- IGA, לפחות מסוג ה- anti endomysial, יכול לקחת גם עד שנה שהם יורדים. בכל מקרה, נראה לי כי הדבר הנכון יהיה לשים דגש על המגמה של הערכים: אם היא בירידה - הכיוון הוא טוב. בהצלחה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד

תשובה: ללא מעבר מסודר על ההיסטוריה הרפואית שלך ובדיקה גופנית יסודית, יכולתי להשיב לך מוגבלת. הזיהום החוזר בגב התחתון בהחלט יכול להיות קשור לזיהום הכרוני של הקלקנאוס. לא ציינת אם מדובר באותו חיידק, סטרפ בטא המוליטי גרופ A. בנוגע לסוכרת, מחלה זו יכולה למנוע מהגוף ריפוי תקין של פצעים, מפני שהיע עצמה גורמת להתפתחות כיבים ומונעת את זרימת הדם על ידי פגיעה בכלי הדם הפריפריים כחלק מסיבוכיה. סיבוכי הסוכרת מופיעים בשלב מאוחר יותר של המחלה אם הסוכרת אינה מאוזנת, אך לא ציינת במה מתבטאת הסוכרת שלך ובמה אתה מטופל, וכן מהי רמת ההמוגלובין A1C שלך. אני מאחלת לך רפואה שלמה, ואם התשובה לא מספקת, אני ממליצה לך לפנות לרופא המטפל שלך המכיר את העבר הרפואי שלך והיכול לבדוק אותך, על מנת להתייעץ ולקבל טיפול מתאים. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: ישנו קשר הדוק בין מחלת הסוכרת ובעיות בכפות הרגליים. סוכרת גורמת להפחתה באספקת הדם לכלי דם קטנים בכפות הרגליים, דבר שעשוי לגרום להיחלשות העור, היווצרות כיבים ופצעים, תת-תחושה של כאב או לחץ, וקושי בריפוי פצעים. בנוסף, סוכרת גורמת לפגיעה עצבית ברגל, שעשויה לגרום לתחושות של כאב, צריבה, נימול, תת-תחושה, עייפות, ובהדרגה תיתכן אובדן תחושה בכף הרגל, דבר שיש לו סכנות, שכן ניתן להתעלם מפצעים וחתכים שעשויים להחמיר בקלות, כי לא מרגישים אותם. הזנחה של עור כפות הרגליים עשויה לגרום לזיהומים קשים ללא יכולת לטיפול בהם, ולכן יש לבדוק אותן באופן קבוע לנוכחות פצעים או חבלות, על מנת שלא יוחמרו. הטיפול בכאבים דורש ראשית בדיקה מדוקדקת של כף הרגל והחלטה לגבי מקור הכאבים. ייתכן שישנם פצעים או חתכים הדורשים טיפול, זיהום פטרייתי או אחר, יבלות שיש להוציאן. ייתכן שיש לשקול נעילת מדרסים שיעזרו לחלוקת המשקל ולמניעת היווצרות כיבי לחץ ויבלות ברגל. אם הרגל בסדר, יש להחליט אם מקור הכאב הוא עצבי. על מנת לטפל בכאב ממקור עצבי, הרי שיש לשמור על איזון אופטימלי של המחלה, ולשקול התחלת טיפול בתרופה נוגדת כאבים ממשפחת הטריציקלים, לדוגמה: אלטרול, טגרטול או משחה של capsaicin (על בסיס פלפלים חריפים).

תשובה: בירור כאבים בחזה, בנשים צעירות, לעיתים קרובות כולל בדיקת אקג, צילום חזה ואקו לב לבירור יתר לחץ דם ריאתי. הרקע הרפואי, ההיסטוריה ברפואית, וכן מציאותו של סיפור משפחתי חשובים מאוד בתהליך האבחון. תוצאות בדיקות האקו שלך מראות אי-ספיקה קלה של שני מסתמים, המסתם הדו-צניפי (מיטראלי) והמסתם התלת-צניפי (טריקוספידלי). המסתמים אמורים להבטיח זרימת דם חד-כיוונית במערכת כלי הדם. כאשר יש אי-ספיקה של מסתם, ישנה סגירה חלקית בלבד של המסתם בזמן התכווצות החדרים, אשר מביאה לזרימה אחורנית של דם, בנוסף לזרימה קדימה. החזר הדם מעלה את לחץ הדם במדור שלפני המסתם (עלייה או כלי דם בגוף או בריאות). ישנן דרגות חומרה שונות של אי-ספיקה, וכן יש שונות מסויימת באוכלוסיה בתפקוד המסתמים. לממצא של אי-ספיקה קלה של מסתם מיטרלי וטריקוספידלי, בפני עצמו, אין תמיד משמעות קלינית, ולכן ניתן לעיתים להסתפק במעקב בלבד כאשר הוא נמצא. עם זאת אצלך הוא מלווה ביתר לחץ דם ריאתי קל. תופעה זו עשויה להיות ראשונית, או משנית לאי-ספיקת מסתם מיטרלי. לרוב היא נצפית כאשר אי-הספיקה המיטרלית היא בינונית או חמורה. כמו כן, הופעתה עשויה להוות התוויה להחלפת מסתם. אי-ספיקה טריקוספידלית עשויה גם היא להיות ראשונית, או משנית ליתר לחץ הדם הריאתי. מומלץ לגשת לרופא אשר הפנה אותך לביצוע הבדיקה בכדי לקבל הסבר מפורט יותר על תוצאותיה והשלכותיה. בנוגע ליתר לחץ דם ריאתי, מערכת החמצון של הגוף תלויה במעבר הדם מהגוף ללב, ומהלב לריאות ובחזרה. כבכל מערכת של זורמים, יש חשיבות לקצב הזרימה, אופיה, וללחצים שבהם המערכת פועלת. יש טווח לחצים שבו תפקוד הלב והריאות הוא אידאלי. לחץ דם ריאתי ממוצע תקין הוא עד 25 מילימטר כספית, ובמאמץ עד 30 ממ"כ. עליה בלחץ הדם הריאתי, כמו גם בלחץ הדם הסיסטמי (של כלל הגוף), עשויה להיות משנית לירידה בהיענות כלי הדם הריאתיים, כלומר ביכולת כלי הדם להתרחב בתגובה לעלייה בכמות הדם אשר מגיעה לריאות. כמות הדם בריאות עולה במאמץ או בתפקוד לקוי של מסתמים. יתר לחץ דם ריאתי עשוי להיות ראשוני או משני. יתר לחץ דם ריאתי ראשוני הוא ללא גורם ידוע או ברור. זוהי תופעה נדירה, השכיחה יותר בנשים, ועל פי רוב יש נטיה גנטית משפחתית לתופעה זו. יתר לחץ דם משני הוא משני לבעיה אחרת, כלומר, חלק מביטוי של מחלות כדוגמת מחלות לב, כבד, מחלות אוטואימוניות (לדוגמה סקלרודרמה או לופוס) ועוד. במקרה כזה, שליטה במחלת הבסיס אמורה להביא לשיפור או שימור של לחץ הדם הריאתי. לכןחשוב לברר את הגורם ליתר לחץ הדם הריאתי ולעקוב אחר רמתו. המעקב מבוצע בדרך כלל בבדיקת אקו לב, אך לעיתים גם בצנתור. הבירור כולל איסוף מידע בנוגע להיסטוריה רפואית אישית ומשפחתית ולגבי תסמינים, בדיקה גופנית מקיפה, ובירור מעבדתי שנעשה בהתאם להיסטוריה הרפואית האישית והמשפחתית ולפי התסמינים וממצאי הבדיקות הגופניות. לפי שיקול הרופא המטפל, הבירור עשוי לכלול: צילום חזה, בדיקת CT או בדיקת MRI לצורך זיהוי ממצאים ריאתיים ומחלות ריאה אינטרסטיציאליות, בדיקות תפקודי ריאה, בדיקת אקו לב לזיהוי בעיות מסתמיות, בדיקת גזים בדם כדי לבדוק את יכולת הריאות לחמצן את הדם, בדיקות סרולוגיות לאיתור נוגדנים למחלות אוטואימוניות כדוגמת סקלורדרמה לופוס ועוד, וצנתור, שבו בדרך כלל נבדקת גם תגובתיות כלי הדם הריאתיים לתרופות מקבוצת חוסמי תעלות סידן. לפי תשובות המעבדה מחליטים אם לתת טיפול. הטיפול מכוון למחלת הבסיס אם יש כזאת, וכן ליתר לחץ הדם הריאתי עצמו. יש הממליצים גם להימנע ממאמץ, כי הוא גורם לעליה בזרימת הדם לריאות, ועל כן לעלייה בלחץ הדם בריאות. רוב הטיפולים האפשריים ליתר לחץ דם ריאתי מנסים לפעול להרפיית השריר החלק אשר מצוי בדפנות כלי הדם הריאתיים. האפשרויות הטיפוליות כוללות חוסמי תעלות סידן, אשר מביאים להרפייה של השרירי החלק בדפנות כלי הדם הריאתיים. כתוצאה מכך ישנה התרחבות של כלי הדם והלחץ בהם יורד. תרופות אלה יעילות בחלק מהמטופלים. הטיפול הוא פומי (ניתן דרך הפה). בדרך כלל נחוץ מינון גבוה יותר בהשוואה להתוויות אחרות לטיפול בתרופות אלו. פרוסטציקלינים כדוגמת אפופרוסטנול וטרפרוסטיניל. אפופרוסטנול ניתן אל תוך הווריד ומצריך ניטור מתמשך. טרפרוסטיניל היא תרופה חדשה יותר יחסית. אנטגוניסטיטים לרצפטור לאנדותלין כדוגמת בוסנטן. סילנדפיל, המוכר יותר בשם ויאגרה (ההתוויה המוכרת לתרופה נמצאה תחילה כתופעת לוואי למטרה הראשונית אשר לשמה היא פותחה, טיפול ביתר לחץ דם). במקרים קיצוניים ומתקדמים, ישנה אפשרות להשתלות ריאה בחולים מתאימים. המידע אשר פרסתי בפניך אינו מועט, ואינו ספציפי, וייתכן שרובו אינו רלוונטי למקרה שלך, באופן כללי, או בשלב בנוכחי שלו. לכן חשוב להמשיך את הבירור. מומלץ לפנות לרופא המטפל, לקרדיולוג או לרופא הריאות לש כך. מידע נוסף נמצא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_052608_5.asp