הפסקת עישון יכולה לגרום לחזרה של דיכאון

מעשנים עם היסטוריה של דיכאון קשה (Major depression) אשר מפסיקים לעשן נמצאים בסיכון גדול פי שבע לפתח שוב דיכאון מאשר אלו אשר ממשיכים לעשן

מאת: מערכת אינפומד

תאריך פרסום: 22/06/2001

2 דקות קריאה

מעשנים עם היסטוריה של דיכאון קשה (Major depression) אשר מפסיקים לעשן נמצאים בסיכון גדול פי שבע לפתח שוב דיכאון מאשר אלו אשר ממשיכים לעשן. כך מדווחים חוקרים בגיליון האחרון של ה Lancet. החוקרים מציעים כי לניקוטין יש השפעה על החסינות מפני דיכאון. מחקרים בעבר כבר הראו כי ניקוטין בצורה של מדבקות לעור יכול להיות יעיל כטיפול נוגד דיכאון.

החוקרים שמו לב לכך שמטופלים שלהם אשר הפסיקו לעשן היו בעלי תדירות גבוהה מהממוצע של התקפי דיכאון קשים חוזרים. נוסף לכך, אלו אשר היו ללא התקפי דיכאון חוזרים במשך שנים רבות, היו בעלי סיכוי הגבוה פי שניים מאלו אשר אף פעם לא היו בדיכאון להתחיל לעשן שוב. במחקרים קליניים ואפידמיולוגיים רבים נמצא קשר בין עישון לבין דיכאון קשה, ובין דיכאון לבין חוסר יכולת להפסיק לעשן.

במחקר זה השתתפו 100 מעשנים, אשר עשנו יותר מ 20 סיגריות ליום, ואשר היו עם היסטוריה של דיכאון קשה. בנוסף, המשתתפים לא היו על תרופות נוגדות דיכאון במשך שישה חודשים לפחות. המחקר כלל חודשיים של הפסקת עישון, והחוקרים בדקו האם הייתה חזרה של דיכאון קשה. מצב העישון נבדק על-ידי בדיקת רמות הניקוטין בדם.

מבין 100 המשתתפים, החוקרים הצליחו לעקוב אחר 42 מקרים מוצלחים של הפסקת עישון ו 34 משתתפים שעשנו במהלך המחקר. נמצא כי 13 מהמשתתפים אשר נמנעו מעישון ושניים מאלו שעשנו סבלו מחזרה של דיכאון קשה. הסיכון לחזרה של דיכאון קשה היה שווה בשלושת החודשים הראשונים והשניים של תקופת המעקב.

הסיכון לחזרה של דיכאון לא עלה בפתאומיות לאחר שהמשתתפים הפסיקו לעשן, אלא היה שווה לכל אורך תקופת המחקר. אם הסיכון היה גבוה בשבועות הראשונים לאחר ההפסקה, ואז ירד לרמה הנורמלית, אזי היה ניתן להחשיב את הדיכאון כעוד אחד מתסמיני הנסיגה לאחר הפסקת עישון, כגון כעס או אי-שקט.

חלק מהמעשנים עם היסטוריה של דיכאון כבר יודעים בעצמם שהפסקת עישון עלולה לגרום להם לחזרה של דיכאון, ולכן הם פוחדים להפסיק לעשן. אבל המשך טיפול בתרופות נגד דיכאון יכול להיות תחליף טוב יותר מאשר המשך עישון, למרות שעדיין לא ידוע אם אכן טיפול תרופתי מונע חזרה של דיכאון במקרה של הפסקת עישון.

מקור: Lancet 2001;357:1929-1932