התעלפות (Syncope)

ראשי

תאור

התעלפות (Syncope) היא אובדן הכרה זמני בשל ירידה בזרימת הדם למוח. אירוע של התעלפות מלווה בנפילה אם החולה עומד או יושב, והשיבה להכרה היא עצמונית. ההתעלפות מלווה בחולשת שרירים כללית, באובדן הטונוס השרירי ובחוסר יכולת לעמוד או לשבת בעת האירוע. משך האירוע קצר, שניות עד דקות ספורות.
התעלפות יכולה להופיע ללא אזהרה מוקדמת, או עם סימנים מוקדמים כמו סחרחורת, תחושת חום, בחילה והקאה, צלצול באוזניים וטשטוש ראייה. הסימנים המקדימים עלולים להחמיר עד ההתעלפות, או להיעלם אם הירידה בזרימת הדם למוח חולפת.

התעלפות יכולה להיות שפירה ולהיגרם על ידי ירידה חריגה בקצב הלב וטונוס כלי הדם, או חולנית בשל הפרעה בקצב הלב. האירוע יכול להיות חד-פעמי או נישנה.

ד"ר דורון זמיר

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007


סיבות וגורמי סיכון

את המצבים העלולים לגרום להתעלפות אפשר לחלק לכמה קבוצות:

1. הפרעות בטונוס כלי הדם או בנפח הדם: ואזו-ואגליות; תנוחתיות (בשל תרופות ללחץ-דם, סוכרת, אלכוהוליזם, שכיבה ממושכת, בעקבות כריתת עצבים סימפתטיים, מחלות דיסאוטונומיות חדות, ירידה בנפח הדם וסיבות אחרות); רגישות-יתר של גת העורק התרדמני; נסיבתיות: שיעול, הטלת שתן, צאייה, וול-סלווה, בליעה; נוירלגיה של עצב הפנים התשיעי (עצב הלשון והלוע).

2. סיבות הקשורות בתפקוד הלב:  הפרעות קצב (איטיות: האטה של גת-הלב, מחלה בגת-הלב, חסם חדרי-פרוזדורי; מהירות: מהירות על-חדרית בלב חולה, פרפור חדרים בשל תסמונת וולף-פרקינסון-וויט, רפרוף פרוזדורים מהיר, מהירות חדרית ואחרים);  סיבות אחרות הקשורות בלב (תסחיף מהריאה, מיקסומה בלב, יתר-לחץ-דם בריאה, מחלת שריר הלב, טמפונדה של מעטפת הלב, היצרות מסתם הוותין ואחרים)

3. מחלת כלי הדם של המוח: אי-ספיקה של העורק הוורטברו-בזילרי, צילחה של העורק הבזילרי.

4. ישן גם מחלות המחקות התעלפות: חוסר חמצן, אנמיה, נשמת, רמת סוכר נמוכה בדם, התקף חרדה, היסטריה, מחלת הנפילה.

התעלפות על רקע ואזו-ואגלי היא צורת ההתעלפות השכיחה והיא מתרחשת אצל אנשים בריאים. אירוע נישנה לעיתים ושכיח בעת מתח ולחץ נפשי, לאחר אירוע קשה, או בעקבות כאב. סוג זה של התעלפות מתרחש בדרך כלל בעמידה או בישיבה, ומלווה לעיתים תכופות בתחושה מקדימה, כמפורט לעיל. השיבה להכרה חלה בתוך שניות עד דקות ספורות אם המתעלף במצב של שכיבה.

הגורמים להתעלפות הם ירידה בלחץ-הדם ובטונוס השרירי עם תפוקת לב תקינה, אך אינה מספקת במצב של ירידת לחץ-הדם. וכן בשל האטה בקצב הלב הפוגעת ביכולת לשמור על לחץ-דם סביר, לצד אספקת דם למוח כדי צורכו. אצל מרבית החולים מתקיימות שתי התופעות: הרחבת כלי דם שלא לצורך, לצד האטה בקצב הלב, אך בחלקם בולטת אחת מן התופעות.

התעלפות על רקע תנוחתי (Postural\orthostatic hypotension) מתרחשת אצל אנשים הלוקים בהפרעה כרונית או חדה של רפלקסים ואזו-מוטוריים. נפילת לחץ-דם אצל חולים אלה בעמידה היא בשל היעדר החזרים הגורמים להתכווצות כלי הדם שברגליים. ההתעלפות מתרחשת בקימה פתאומית או מהירה, במעבר משכיבה לישיבה ובייחוד לעמידה. התעלפות זו אופיינית לאחר שכיבה ממושכת בשל מחלה או ניתוח, אצל חולי סוכרת, שתיינים ובחולים הלוקים במחלות עם פגיעה במערכת העצבים הצמחית, וברפלקסים האחראיים להתכווצות כלי הדם בעת קימה. אצל קשישים תיתכן התעלפות כזו בעת הטלת שתן, בייחוד לאחר קימה.

התעלפות מסיבה שמקורה בלב נגרמת בשל ירידה פתאומית בתפוקת הלב, בדרך כלל בשל הפרעה בקצב הלב. לרוב לוקה החולה גם במחלת רקע הקשורה במסתם הלב או במחלה כלילית, במחלת כלי הדם במוח או באנמיה. חסם חדרי-פרוזדורי ומחלות של מערכת ההולכה העצבית של הלב הם סיבות נפוצות להתעלפות מסיבה שמקורה בלב.

איבוד הכרה נסיבתי (Situational syncope): הפרעה במילוי חדר ימין בשל אי-ספיקה בלב יכולה לגרום לאיבוד הכרה בעת שיעול, או במהלך פעולת וולסלווה (Valsalva) (טבילה במים קרים, מאמץ לצאייה, הטלת שתן), או בהריון מתקדם הגורם ללחץ על ורידי הבטן.

מחלת כלי הדם של המוח: הפרעה באספקת הדם למוח יכולה לגרום להתעלפות, ובייחוד כאשר זרימת הדם הירודה היא לעורקים הוורטברו-בזילריים האחראים על אספקת דם למרכזי המוח שאמונים על מצב ההכרה.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

תיאור אופי האירוע מכוון בדרך כלל לאבחנה הנכונה. תיאור מדויק של מהלך האירוע חשוב במיוחד.

איבוד הכרה בעת נטילת דם או הטלת שתן הוא התעלפות ואזו-ואגלית אופיינית, ואילו איבוד הכרה בעת לבישת חולצה חדשה בעלת צווארון נוקשה יכול להצביע על מחלת גת העורק התרדמני.

בדיקה גופנית יסודית חיונית ובכללה מדידת לחץ-דם בישיבה ובעמידה, לשלילת אובדן הכרה בשל תת-לחץ-דם תנוחתי, והאזנה לקולות הלב. יש לערוך בדיקות דם לקביעת נוסחת תאי הדם, רמת אלקטרוליטים, ערכי סוכר בדם, אנזימי לב. אם יש חשש לאירוע לב יש לעשות גם בדיקת רעלים בדם ובשתן לפי הצורך.

תבחין הטיה משכיבה לעמידה (Upright tilt test) מומלץ אם ההתעלפות נישנית. הנבדק שוכב בזווית של 80-60 מעלות במשך 60-30 דקות, שכיבה הגורמת לאירוע ואזו-ואגלי למרבית החולים המועדים לכך (למתעלפים על רקע ואזו-ואגלי).

בדיקה אלקטרוקרדיוגרפית של הלב (תרשים אק"ג), משקפת בעיות הולכה, אם יש, שהן עדות לאירוע איסכמי בלב. ניטור ממושך של קצב הלב יכול להצביע על הפרעות בקצב הלב, שלא נראו בתרשים אק"ג רגיל.

בבדיקה אלקטרופיזיולוגית של הלב ניתן לזהות הפרעות הולכה והפרעות קצב שגרמו לאיבוד הכרה. היא מבוצעת בדרך כלל בחולי לב.

לעיתים יש צורך בבדיקות מעבדתיות נוספות לשם אישוש האבחון.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול מותאם לאבחנה המשוערת. לאנשים הלוקים באיבוד הכרה נישנה, מומלץ להימנע מפעילות גופנית מסוכנת, כמו טיפוס הרים, טייס, או שחייה בלא ליווי. בעת האירוע משכיבים את החולה על גבו ומפנים את ראשו לצד למניעת תשניק.

ככלל הטיפול הוא נסיבתי ומכוון למניעת הגירוי/הגורם לאיבוד ההכרה. אם ההתעלפות היא מסוג תת-לחץ-דם תנוחתי, מפסיקים את הטיפול בתרופות, שייתכן כי היה הגורם להתעלפות, וממליצים להימנע מקימות פתאומיות, או ממעברים חדים משכיבה לישיבה. למתעלפים בשל גירוי ואזו-ואגלי מומלץ להימנע מהמצבים שגרמו בעבר לאירועי התעלפות (כדוגמת תרומת דם, שהות בסאונה).





פורומים, ניתוחי לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
לאחר ניתוח לב פתוח ורד 18/05/2019 13:34
  • שלום אני 7 חודשים לאחר ניתוח לב פתוח. רציתי לדעת לגבי הצלקת של הניתוח - האם אפשרי להשתזף בשמש ואין מניעה? תודה

  • + הוסף תגובה
שיזוף לאחר ניתוח לב ד"ר דוד יעקובי 21/05/2019 10:10
  • ורד שלום, במידה והניתוח עבר ללא אירועים מיוחדים וההחלמה של הפצע הייתה טובה אין מניעה בספרות המקצועית מלחזור לפעילות שגרתית חצי שנה לאחר הניתוח. למרות האמור לעיל, חלק מהפלסטיקאים ממליצים על הימנעות מחשיפה לשמש במשך שנה בשל הסיכוי/סיכון לפיגמנטציה באותו האיזור. הייתי ממליץ להתייעץ עם רופא עור בנושא. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה
לאחר ניתוח אור 23/08/2019 02:02
  • אני גם עברתי ניתוח לב פתוח לפני שנה וחצי. ואני הולך לים ללא חשש. הכל בפרופורציה.

  • + הוסף תגובה
שיקום לב מאיר 14/08/2019 09:03
  • לפורום שלום.שוב שאלה חודש לאחר ניתוח מעקפיים מרגיש טוב.כמה זמן לאחר הניתוח אני יכול להגיע למכון שיקום לב בבית חולים. בברכה מאיר..

  • + הוסף תגובה
שיקום לאחר ניתוח לב ד"ר דוד יעקובי 14/08/2019 12:49
  • מאיר שלום, ישנו בלבול בין המושגים החלמה לאחר ניתוח לב לבין שיקום לבבי. במקרה של החלמה (בדר״כ למשך 5 ימים) אז ההמלצה היא ממש מרגע השחרור. במידה ומדובר בשיקום לבבי (בדר״כ תהליך ארוך יותר אשר מיועד למטופלים ספציפיים) אז כדאי להתייעץ עם הצוות במוסד הקולט, להעביר מסמכים תומכים לגבי אופי הניתוח שעברת ועל סמך זה לתת להם לקבוע את מוכנותך. בברכה, ד"ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי וולפסון.

  • + הוסף תגובה
ניתוח מעקפיים לחזור לנהוג באוטו פרטי. מאיר 11/08/2019 11:03
  • לפני חודש עברתי ניתוח מעקפיים ארבע מעקפיים הניתוח עבר ללא שום בעיה.שאלתי כמה זמן לאחר הניתוח אוכל לחזור לנהוג ברכבי.בברכה מאיר..

  • + הוסף תגובה
נהיגה לאחר ניתוח מעקפים ד"ר דוד יעקובי 12/08/2019 09:56
  • מאיר שלום, במידה וריפוי החתך הניתוחי עבר באופן תקין הזמן המומלץ להימנעות מנהיגה הינו 6 שבועות. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!