אני צריך בבקשה עזרה בהבנת 2 תוצאות של בדיקות דם אשר חורגות מערכי הייחוס . TSH 6.03 HYPO 3.2 Potassium אני בן 21. שומר על תזונה תקינה הכוללת את כל אבות המזון. אני נוהג להתאמן לפחות 4 פעמים בשבוע אימון גופני למשך כשעה. קראתי קצת מידע בנושאים הנ"ל. יש לי כמה שאלות: בנוגע לTSH , הבנתי כי ערכים גבוהים של ההורמון מעידים על מצב בו בלוטת התריס אינה מייצרת כמות מספיקה של ההורמונים T3 ו-T4 . ביצעו לי גם בדיקת T4-free והתוצאה הייתה בתחום ערכיי הייחוס - 1.78. א. חוץ מהבנת הגורם הפיזיולוגי לערכי ה-TSH הגבוהים, אילו סיבות יכולות לגרום לבעיה? לדוגמה, קשר תורשתי? ב. כמה זמן בבדיקה לאחור ניתן לדעת האם המצב היה זהה? ג. במידה והיו לי ערכים זהים גם לפני כמה שנים בשיאה של ההתבגרות, זה היה יכול לגרום פגיעה בגדילה? מתעוררות שאלות כמו: האם הגובה או המשקל שלי יכלו להיות שונים כתוצאה מכך? ד. האם קיים קשר בין עייפות לערכי ה-TSH? בהקשר לרמת האשלגן, אני חושב שדיי שללתי חוסר הנובע מתזונה. אני נוהג לאכול בשר פעם ביום. עגבניות הן מרכיב קבוע בתפריט היומי.. קראתי כי עודף נתרן יכול לגרום לחוסר אשלגן. רמת הנתרן שנמדדה לי הינה 142 (בתחום ערכי הייחוס). בנוסף על כך, קראתי כי לחצים נפשיים יכולים לגרום לחוסר אשלגן. ה. רציתי בבקשה לדעת באיזה רמה הוכחה מידת ההשפעה של לחצים נפשיים על רמת האשלגן? במידה וחסר מידע רלוונטי הנוגע למתן התשובה לשאלותיי אשמח להשלימו. הערה: אני מודע לעובדה כי יש צורך להתייעץ עם הרופא המטפל. אני לא מצפה למענה מלא לכלל השאלות. אשמח להפנייה למקורות מידע מתאימים.

רמות גבוהות של TSH, כפי שציינת נכון, מעידות על תת- פעילות של בלוטת התריס. לעיתים, טרם הופעת הירידה ברמת ה- free T4 מופיעה העלייה ברמת ה- TSH. כמו כן ייתכן מצב בו רמת T4 חופשי בגדר טווח הנורמה אולם לנבדק המסויים זה נחשב היפותירואידיזם (גופו דורש יותר T4). רמות T4 יכולות להשתנות תוך ימים בודדים ורמת TSH משתנה תוך מספר שבועות . עייפות אכן הינה אחד הסימפטומים לתת- פעילות של בלוטת התריס. תת- פעילות של בלוטת התריס מופיעה מסיבות רבות, חלקן מחלות בעלות נטייה משפחתית. באם במשפחתך מישהו סובל מהיפותירואידיזם, ייתכן וקיים קשר. היפותירואידיזם סביב גיל ההתבגרות יכולה לגרום להפרעות בגדילה, הואיל והורמון התירוקסין חשוב לפעילות תאי הגוף השונים גם בגדילה והתפתחות. לגבי אשלגן - מצב של רמת אשלגן נמוכה מהנורמה נקרא היפוקלמיה. הסיבות להיפוקלמיה הינן רבות ומגוונות ביותר. הן מחולקות לארבע קבוצות גדולות: א. חסר תזונתי - יש צורך בתזונה דלת אשלגן באופן משמעותי. תזונה מגוונת המכילה פירות וירקות מכילה את תצרוכת האשלגן היומי. ב. מעבר של אשלגן אל התאים - כתוצאה מתרופות או כתוצאה מסטרס (המנגנון הוא דרך השפעת אדרנלין הגורם לכניסת אשלגן לתאים). ג. אובדן אשלגן בשתן - מסיבות רבות ביותר. ד. אובדן אשלגן לא בשתן - שלשולים או שימוש במשלשלים ועוד. מצב של היפוקלמיה הינו מצב מסוכן, הואיל ומדובר במלח מאד חשוב לתקינות התפקוד הלבבי (מבחינת ההולכה החשמלית בלב). במקרה שלך ההיפוקלמיה היא קלה בלבד ויש צורך בבדיקה חוזרת על מנת לאשש את האבחנה. באם גם בבדיקה הבאה רמת האשלגן תהייה נמוכה ואין סיבה תרופתית או תזונתית לחסר האשלגן - יש מקום להמשך בירור שיכלול בדיקה מלאה, רמת אשלגן בשתן, בדיקות אנדוקריניות ועוד. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד