אני בת 25. כבר חצי שנה אני לוקחת ציפרלקס לטיפול בדיכאון ובחרדה, אך התרופה לא ממש עוזרת לי, והרבה פעמים יש לי אפיזודות של דיכאון, ובמיוחד של חרדה ופחדים כמעט בכל תחום בחיי. הפסיכיאטרית שלי רשמה לי גם קלונקס לטיפול בחרדות, ואותו התחלתי לקחת לפני שבוע

הדבר היחיד שאוכל לומר הוא שהתגובה של הדיכאון שלך לציפרלקס היא כנראה חלקית בלבד. לומר שהדיכאון הוא "לא ביולוגי" או שטיפול תרופתי לא משפיע עלייך, אלה עיוותי חשיבה שאין להם הצדקה. בסך הכל ניסית ציפרלקס, והתברר שהוא לא כל כך עוזר. חצי שנה של טיפול הוא פרק זמן מספיק כדי לבחון טיפול תרופתי מסוים, ואם הוא לא עזר, זה הזמן להמשיך הלאה, ולחשוב על שינוי כגון העלאת המינון (אם הציפרלקס כן עזר קצת בהתחלה) או החלפת התרופה. מובן שבדרך, כדאי להעריך שוב באופן יסודי את מצבך, ואם הבעיה אינה בדיוק דיכאון, אלא בהפרעה נפשית אחרת שגורמת לסימנים דומים, מובן יש להתאים את הטיפול לבעיה. בכל מקרה, זכותך לאחר חצי שנה לדרוש שינוי בטיפול, ואם הפסיכיאטרית שלך מסרבת ולא מספקת הסבר הגיוני שמקובל עלייך, כדאי גם לבקש חוות דעת נוספת מפסיכיאטר/ית נוסף. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית