ילדתי לפני חצי שנה, ובבדיקות דם שגרתיות התגלתה פעילות יתר של בלוטת התריס. בעקבות כך נשלחתי לכמה בדיקות. בבדיקת אולטרסאונד התוצאה היתה כי נראה שיש עדות למחלת השימוטו ושכעת מתחילה תת-פעילות של הבלוטה. בתוצאות בדיקת מיפוי כתבו שיש זפק דיפוזי. אלו תוצאו

הטיפול התרופתי שונה אם את סובלת כעת מחסר פעילות או מעודף פעילות. קודם כל יש לבצע בדיקות לתפקודי בלוטת התריס הכוללות בדיקת TSH, בדיקת fT4 ובדיקת T3, ולקבל תמונת מצב עדכנית. אם את סובלת מתת-פעילות של בלוטת התריס, כלומר מחוסר בהורמונים, יש צורך ליטול אלטרוקסין, שהוא כדורים עם הורמון בלוטת התריס. הורמון זה בטוח לנטילה הן בהריון והן בהנקה, והכרחי על מנת לאזן את המטבוליזם בגופך, במיוחד בזמן שאת מיניקה. חשוב לעקוב אחר רמת ההורמונים במהלך הטיפול ולוודא שהרמה בטווח הנורמה. כל עוד זה המצב, ההורמונים אינם עוברים לחלב. יש להימנע מלקיחת עודף הורמונים, כיוון שאז ההורמונים עוברים לחלב האם. אם את סובלת מפעילות יתר של בלוטת התריס, יש כמה אפשרויות טיפול. אחת היא טיפול ביוד רדיואקטיבי, המשמש כאבן בניין בייצור הורמוני בלוטת התריס. היוד הרדיואקטיבי מצטבר בבלוטת התריס והורס את הבלוטה, ועל ידי כך מפחית את ייצור ההורמונים. טיפול זה אינו מומלץ במיניקות. אפשרות אחרת היא תרופות נוגדות בלוטת התריס ( מתימאזול, פרופילתיואוראציל), אשר ניתנות לשימוש בנשים מיניקות, אך עלולות לדכא גם את פעילות בלוטת התריס של התינוק, ולכן ניתנות רק כאשר הטיפול בהן חיוני, ואז יש לעקוב באופן הדוק אחר רמות הורמוני בלוטת התריס של התינוק. למרות יתרונות ההנקה, רופאים רבים ממליצים להפסיק את ההנקה בנשים המטופלות בתרופות נוגדות בלוטת התריס ולתת תחליפי חלב אם במקום. האפשרות האחרונה היא ניתוח להסרה מלאה או חלקית של בלוטת התריס - טיפול זה נשמר למצבים בהם כל הטיפולים התרופתיים כושלים. בשלב זה, טיפול כזה אינו רלוונטי עבורך, כיוון שעוד לא ניסית טיפולים מסוגים אחרים. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד