בדיקת הורמון TSH (thyroid stimulating hormone)

מחלת השימוטו היא מחלה אוטואימונית, בה הגוף מפתח נוגדנים שתוקפים את בלוטת התריס. המחלה מתבטאת בדלקת כרונית של הבלוטה, עם נפיחות מוצקה, ובכשל חלקי או מלא של יצור הורמון בלוטת התריס. נשים נפגעות מן המחלה יותר, ולעיתים המחלה עוברת במשפחה. מחלת השימוטו מתאפיינת בתת-פעילות של בלוטת התריס, דבר הגורם לעייפות, עלייה במשקל, עצירות ועוד. לא ידוע לי על פריחה אדומה שמלווה את המחלה. אולי היו תופעות לוואי אחרות שהובילו את הרופא לחשוב על המחלה. נסי לשאול אותו על הקשר בין הדברים. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

הערכים שאת מציינת מתייחסים לנוגדנים שמיוצרים על ידי הגוף. הנוגדנים הללו מיוצרים נגד האנזים Thyroid Peroxidase, אנזים הקשור בתהליכי ייצור ההורמונים המופרשים מבלוטת התירואיד, בלוטת התריס. התוצאות הגבוהות מרמזות שיש תהליך דלקתי כרוני בבלוטת התריס, אך אין בהן כדי להעיד על תפקוד הבלוטה. אני ממליצה לבקש בדיקות דם של תפקודי בלוטת התריס (TSH, T3, T4) ועם התוצאות שיתקבלו, לפנות לאנדוקרינולוג לצורך בירור. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

למצב של חולשה כללית יש אבחנה מבדלת רחבה. המצבים השכיחים הם תת-פעילות של בלוטת התריס אנמיה אי-ספיקה של בלוטת יותרת הכליה הפרעות אלקטרוליטיות בדיקת ה- TSH שלך תקינה, אולם לא די בה על מנת לקבוע את מצב תפקוד בלוטת התריס. עליך לוודא כי גם רמת התירוקסין (T4) הוא בטווח הנורמה, 5 עד 12 מיקרוגרם לדציליטר. האם ההמוגלובין שלך בגדר הנורמה? ירידה ברמת ההמוגלובין (אנמיה) יכולה להתבטא בחולשה. אי-ספיקת של בלוטת האדרנל מתבטאת בחולשה קיצונית. אני ממליצה לך לעבור בירור בכיוון זה (בדיקת רמת קורטיזול בדם, רמת אלקטרוליטים בדם ומבחן ACTH). חסרים פרטים בסיפור שלך כדי שאפשר יהיה לענות באופן מפורט יותר, למשל: האם אתה סובל מלחצי דם נמוכים? איבוד משקל? היפרפיגמנטציה (כתמים כהים על העור)? רמת ההורמון טסטוסטרון אצלך מעט מעל הערך התקין, אולם לא באופן משמעותי, וודאי שערך זה לא מרמז על המקור לחולשה. אני ממליצה לך להרחיב את פאנל הבדיקות. יש לזכור כי לעיתים, לא ניתן לאבחן את המקור לסימפטומים. מניתי כאן סיבות אפשריות לחולשה. עליך לגשת לרופא המשפחה על מנת לשקול אילו בדיקות כדאי לבצע ומה מתאים לסיפור הקליני שלך. אני מקווה שמקור הסימפטומים שלך יימצא ושתרגיש טוב יותר. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

הזעת יתר מוגדרת כהפרשת זיעה בכמויות הגדולות מאלו הנחוצות באופן פיזיולוגי כדי לקרר את הגוף. היא נגרמת ממספר סיבות, ונראה כי אצלך זה התחיל בגיל המעבר. מכיוון שהתופעות ממשיכות זמן רב כל כך, כדאי לבדוק אם יש סיבה אחרת להזעת היתר, כגון תפקוד יתר של בלוטת התריס. אני מציעה שתפני לרופא הנשים שלך להמשך בירור, הכולל בדיקה גופנית ובדיקות דם. בהתאם לזאת, הוא ישקול טיפול מתאים. לעוד מידע, ראי את התשובה הבאה http://www.infomed.co.il/questions/q_103107_13.asp

הדבר היחידי שאת יכולה לעשות כרגע הוא להמתין לתשובת ה FNA. לאחר קבלת התשובה, התייעצי עם הרופא לגבי ההריון. מובן שאם הבדיקה תהיה תקינה לא תהיה בעיה עם ההריון. אבל אם תצטרכי לעבור טיפולים כלשהם, יש לבדוק את השפעתם על ההריון. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

במחלת השימוטו מערכת החיסון גורמת דלקת בבלוטת התריס, המביאה להרס הדרגתי של הבלוטה. הסיבה לכך שמערכת החיסון תוקפת את הבלוטה אינה ברורה, ובמספר קטן של מחקרים נמצא קשר בין זיהומים שונים (בחיידקים ובווירוסים) לבין המחלה, אולם קשר זה אינו מוכח דיו. אין סיבה לחשוב שמחלת השימוטו ממנה את סובלת נגרמה על ידי חיידק, וממילא אין כל סכנת הדבקה. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

יכולות להיות סיבות רבות לנימול, החל ממחסור בוויטמינים B12 או חומצה פולית, מחלת הסוכרת, עודף בוויטמינים מסויימים, הפרעות אלקטרוליטיות, טרשת נפוצה, הפרעה בבלוטת התריס ועוד. עליך לפנות אל נוירולוג כדי להשלים את הבירור. תוכלי לקרוא עוד באתרים הבאים: http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/003929.htm

חשוב שתדעי שכל ילדה ונערה מתפתחת בקצב שלה, אין לוח זמנים אחיד לכולן, כיוון שלמרות שגופנו פועל על פי אותם עקרונות, עדיין יש הבדלים רבים בין אנשים שונים.לכן, ייתכן מאוד שחברותייך לכיתה יתפתחו מעט לפנייך. גם את תתפתחי בהתאם ללוח הזמנים של גופך. נשמע שאת מוטרדת, ולכן אני ממליצה לך לפנות לרופא המשפחה שלך, שבידו יש נתונים רבים כמו ההיסטוריה הרפואית שלך ושל משפחתך, משקלך, קצב הגדילה שלך עד כה ועוד. רק לאחר הערכת כל הפרמטרים הללו, יוכל הרופא לייעץ לך בעניין. באופן כללי, ילדה בגילך צריכה לאכול ארוחות מסודרות המכילות את כל אבות המזון פחמימות (כמו למשל פסטה ותפוחי אדמה), חלבונים (עוף, דגים, ומוצרי חלב), שומנים, וכמובן שירקות ופירות. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

הנוגדנים במחלת השימוטו הם מסוג IgG. נוגדנים אלה גדולים ואינם עוברים מהאם לחלב, כך שאין כל סיבה לדאגה בעניין זה. כעת את סובלת מתת פעילות של בלוטת התריס. המשמעות היא שיש חסר בהורמונים אותם מייצרת בלוטת התריס. הטיפול לכך הוא נטילה של ההורמונים בכדורים. ההורמון המקביל להורמוני בלוטת התריס נקרא אלטרוקסין. הורמון זה בטוח לנטילה הן בהריון והן בהנקה, והכרחי על מנת לאזן את המטבוליזם בגופך, במיוחד בזמן שאת מיניקה. ללא טיפול, עלולה להיות ירידה בכמות החלב. חשוב לעקוב אחר רמת ההורמונים במהלך הטיפול ולוודא שהרמה בטווח הנורמה. כל עוד שזה המצב, ההורמונים אינם עוברים לחלב. יש להימנע ממצב בו לוקחים עודף הורמונים, כיוון שאז ההורמונים עוברים לחלב האם. איני מכירה תחליפים תזונתיים לטיפול באלטרוקסין. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

עצירות היא סיבה שכיחה ביותר לכאבי בטן עוויתיים. כאבי הבטן הללו בדרך כלל חולפים לאחר יציאה. הסיבות לעצירות רבות מאד. תרופות רבות עלולות להוביל לעצירות (כגון תוספי הסידן שאביך מקבל), וגם תזונה ענייה בסיבים ובמים עלולה להוביל לעצירות. חוסר תנועה, כמו אצל אנשים המרותקים למיטה (בשאלתך לא ציינת מהו המצב התפקודי של אביך) יכול להוריד את תנועתיות המעי. כמו כן אירוע מוחי כשלעצמו יכול להוביל לפגיעה כזו או אחרת בעצבוב של מערכת העיכול ועל ידי כך לפגיעה בתנועתיות של המעי ולעצירות. בכל הגורמים הללו ניתן לטפל באופן שמרני, סימפטומטי ולא ספציפי, כלומר יותר פעילות (הליכה ותנועה אם זה אפשרי), יותר סיבים בתזונה, שתייה מרובה, ואם זה לא מספיק - ניתן להוסיף משלשלים עדינים. מאידך גיסא חשוב לזכור כי קיימים גם מצבים פתולוגיים אחרים המובילים לעצירות שאותם יש לאבחן ולהם יש טיפול ספציפי. מצבים אלה כוללים הפרעות הורמונליות (חסר פעילות של בלוטת התריס למשל), הפרעות גידוליות (גידולים של המעי הגס או גידולים הלוחצים על המעי), מצבים דלקתיים ועוד. במקרה של אביך אני ממליץ ראשית לבצע בדיקות ראשוניות אצל רופא המשפחה (כגון תפקוד בלוטת התריס), ולהתחיל במקביל בשינוי תזונתי שיכלול שתייה מרובה ותזונה עשירה בירקות, פירות וסיבים. אם זה לא יועיל, ניתן להתחיל טיפול במשלשלים עדינים ללא כל דאגה, כמובן תחת השגחה ותחילה במינונים נמוכים. לא הייתי מפסיק את הטיפול בתוספי הסידן בשל חשיבותם הרבה במניעת שברים באנשים בגילו. רפואה שלמה, ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד