בדיקת הורמון TSH (thyroid stimulating hormone)

לנשירת שיער בנשים צעירות יכולים להיות גורמים רבים: הפרעה בהורמוני התריס או הורמוני המין, נשירת שיער לאחר לידה, תרופות כגון מדללי דם, ויטמין A, גלולות למניעת הריון, נוגדי דיכאון, תרופות לגאוט, זיהומים פטרייתיים של הקרקפת, חוסר בוויטמינים מסוימים, ומחלות כרוניות כגון סוכרת או זאבת. בצמחונות עלול להיווצר חסר בשלושה חומרים עיקריים: ברזל, ויטמין B12 וחומצה פולית. שלושתם ברמה תקינה בבדיקות שלך, ואינם הגורמים לנשירת השיער. לפי הבדיקות אינך סובלת מהפרעה בתפקודי בלוטת התריס. האם את נוטלת תרופות כלשהן או גלולות למניעת הריון, שיכולות לגרום נשירת שיער? האם את סובלת מהפרעות הורמונליות המתבטאות במחזור לא סדיר או דימומים בין הווסתות? בבדיקתך כל התוצאות תקינות, למעט רמה מעט נמוכה של תאי הדם הלבנים, הלויקוציטים. בקשי מהרופא המטפל לחזור על בדיקה זו ולבצע משטח דם ידני, אשר יאפשר להתרשם לא רק ממספר התאים אלא גם מצורתם. תוכלי להיעזר גם במדריך האבחון והטיפול העצמי של אינפומד: http://www.infomed.co.il/takeCare/symp19.asp

במחלת השימוטו מערכת החיסון גורמת דלקת בבלוטת התריס, המביאה להרס הדרגתי של הבלוטה. הסיבה לכך שמערכת החיסון תוקפת את הבלוטה אינה ברורה, ובמספר קטן של מחקרים נמצא קשר בין זיהומים שונים (בחיידקים ובווירוסים) לבין המחלה, אולם קשר זה אינו מוכח דיו. אין סיבה לחשוב שמחלת השימוטו ממנה את סובלת נגרמה על ידי חיידק, וממילא אין כל סכנת הדבקה. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

מדובר בנוגדנים עצמיים התוקפים את האנזים thyroid peroxidase , שהוא אנזים חשוב לייצור הורמוני בלוטת התריס. רמה גבוהה שלו עשויה להעיד על מספר מחלות של בלוטת התריס, ביניהן מחלת השימוטו או ניוון של הבלוטה מסיבה לא ידועה. סיבות נוספות עשויות להיות דלקת כרונית של הבלוטה או מחלת גרייב. לא ציינת מאילו הפרעות של הבלוטה את סובלת, אולם מדובר כנראה בהתלקחות של המחלה הבסיסית, דבר המצריך התייעצות עם אנדוקרינולוג והמשך מעקב.

יכולות להיות סיבות רבות לנימול, החל ממחסור בוויטמינים B12 או חומצה פולית, מחלת הסוכרת, עודף בוויטמינים מסויימים, הפרעות אלקטרוליטיות, טרשת נפוצה, הפרעה בבלוטת התריס ועוד. עליך לפנות אל נוירולוג כדי להשלים את הבירור. תוכלי לקרוא עוד באתרים הבאים: http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/003929.htm

הנוגדנים במחלת השימוטו הם מסוג IgG. נוגדנים אלה גדולים ואינם עוברים מהאם לחלב, כך שאין כל סיבה לדאגה בעניין זה. כעת את סובלת מתת פעילות של בלוטת התריס. המשמעות היא שיש חסר בהורמונים אותם מייצרת בלוטת התריס. הטיפול לכך הוא נטילה של ההורמונים בכדורים. ההורמון המקביל להורמוני בלוטת התריס נקרא אלטרוקסין. הורמון זה בטוח לנטילה הן בהריון והן בהנקה, והכרחי על מנת לאזן את המטבוליזם בגופך, במיוחד בזמן שאת מיניקה. ללא טיפול, עלולה להיות ירידה בכמות החלב. חשוב לעקוב אחר רמת ההורמונים במהלך הטיפול ולוודא שהרמה בטווח הנורמה. כל עוד שזה המצב, ההורמונים אינם עוברים לחלב. יש להימנע ממצב בו לוקחים עודף הורמונים, כיוון שאז ההורמונים עוברים לחלב האם. איני מכירה תחליפים תזונתיים לטיפול באלטרוקסין. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס מוגדרת כמצב בו למטופל יש עלייה מתונה של רמת ה- TSH, בערך בטווח שבין 5 ל-10, בנוכחות רמת FT4 תקינה. לחלק מחולים אלה יש תסמינים מינימליים של תת-פעילות (קור, עצירות ועוד). זוהי למעשה עדות ביוכימית לחסר של הורמון התירואיד בחולים ללא קליניקה (או עם קליניקה מועטה) של תת-פעילות. מסתבר שבקרוב ל-20% מן הנשים מעל גיל 60 ומהגברים מעל גיל 78 מתקיימים תנאים אלה. אין הנחיות ברורות לגבי הטיפול במקרים אלה (למעט בנשים בהריון בהן ההנחיה הברורה היא כן לטפל). הטיעונים נגד טיפול הם שמתן אלטרוקסין (התחליף ההורמונלי) עלול במצבים מסוימים לעורר דלדול עצם או הפרעות בקצב הלב. הטיעונים בעד הם סיכון להתקדמות של המחלה לתת-פעילות גלויה, בפרט כאשר ה- TSH מעל 6 ויש נוגדני בלוטה; שיפור קוגניטיבי במטופלים; השבת פוריות בנשים עם אי-ספיקה שחלתית; שיפור תפקוד הלב בחולים עם אי-ספיקת לב; והורדת רמות ההומוציסטאין (חומר הקשור בהסתיידות עורקים). אם מטפלים בתת-פעילות בלוטת התריס, מתחילים במינון נמוך של אלטרוקסין (50-25 MCG ליום) במטרה להשיג נרמול ערכי ה- TSH. אם לא מטפלים, יש לעקוב אחר תפקודי בלוטת התריס פעם בשנה. היוועץ ברופא המטפל שלך, אשר מכיר את הרקע הרפואי שלך ויוכל להנחותך בהתאם. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד

מחלת השימוטו היא מחלה אוטואימונית, בה הגוף מפתח נוגדנים שתוקפים את בלוטת התריס. המחלה מתבטאת בדלקת כרונית של הבלוטה, עם נפיחות מוצקה, ובכשל חלקי או מלא של יצור הורמון בלוטת התריס. נשים נפגעות מן המחלה יותר, ולעיתים המחלה עוברת במשפחה. מחלת השימוטו מתאפיינת בתת-פעילות של בלוטת התריס, דבר הגורם לעייפות, עלייה במשקל, עצירות ועוד. לא ידוע לי על פריחה אדומה שמלווה את המחלה. אולי היו תופעות לוואי אחרות שהובילו את הרופא לחשוב על המחלה. נסי לשאול אותו על הקשר בין הדברים. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

עשיתי בדיקת TSH ונמדד ערך של 1.17 mIU/L רציתי לדעת האם ערך זה נחשב נמוך. קראתי על הסימפטומים שמאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס (שילשולים, נשירת שיער, עצבנות) שמתאימים מאוד לתיאור שלי. האם אכן ערך זה הוא נמוך? ערכי TSH משתנים ממעבדה למעבדה, לכן כדאי לבדוק מהם ערכי הנורמה במעבדה בה בוצעה הבדיקה שלך. ברוב המעבדות טווח הערכים התקינים של TSH נע בין 0.4 ל- 4 mIU/L. ועל פי מדדים אלה אינך סובלת מפעילות יתר של בלוטת התריס. את צודקת בכך ששלשולים, נשירת שיער ועצבנות עשויים להופיע ביתר פעילות של בלוטת התריס, אולם הם עשויים להופיע במצבים נוספים רבים. סימפטומים נוספים של יתר פעילות של בלוטת התריס הם דפיקות לב מואצות, רעד, הזעה מרובה, אי סבילות לחום, הפרעות במחזור החודשי וירידה במשקל למרות תיאבון מוגבר. [11/04/2005]

TSI הם נוגדנים אוטואימוניים שתוקפים את בלוטת התריס וגורמים לייצור מוגבר של הורמוני הבלוטה. מחלה על שם גרייב מאופיינת בהופעת נוגדנים אלה, הגורמים ליתר פעילות של בלוטת התריס. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

למצב של חולשה כללית יש אבחנה מבדלת רחבה. המצבים השכיחים הם תת-פעילות של בלוטת התריס אנמיה אי-ספיקה של בלוטת יותרת הכליה הפרעות אלקטרוליטיות בדיקת ה- TSH שלך תקינה, אולם לא די בה על מנת לקבוע את מצב תפקוד בלוטת התריס. עליך לוודא כי גם רמת התירוקסין (T4) הוא בטווח הנורמה, 5 עד 12 מיקרוגרם לדציליטר. האם ההמוגלובין שלך בגדר הנורמה? ירידה ברמת ההמוגלובין (אנמיה) יכולה להתבטא בחולשה. אי-ספיקת של בלוטת האדרנל מתבטאת בחולשה קיצונית. אני ממליצה לך לעבור בירור בכיוון זה (בדיקת רמת קורטיזול בדם, רמת אלקטרוליטים בדם ומבחן ACTH). חסרים פרטים בסיפור שלך כדי שאפשר יהיה לענות באופן מפורט יותר, למשל: האם אתה סובל מלחצי דם נמוכים? איבוד משקל? היפרפיגמנטציה (כתמים כהים על העור)? רמת ההורמון טסטוסטרון אצלך מעט מעל הערך התקין, אולם לא באופן משמעותי, וודאי שערך זה לא מרמז על המקור לחולשה. אני ממליצה לך להרחיב את פאנל הבדיקות. יש לזכור כי לעיתים, לא ניתן לאבחן את המקור לסימפטומים. מניתי כאן סיבות אפשריות לחולשה. עליך לגשת לרופא המשפחה על מנת לשקול אילו בדיקות כדאי לבצע ומה מתאים לסיפור הקליני שלך. אני מקווה שמקור הסימפטומים שלך יימצא ושתרגיש טוב יותר. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד