בדיקת הורמון TSH (thyroid stimulating hormone)

תשובה: ישנן בדיקות דם שתוכל לעשות. החשובה שבהן היא להורמון ACTH, שהפרשתו נמדדת עפ"י ערכי קורטיזול בדם בבוקר. כמו כן בדיקות נוספות להורמון בלוטת התריס TSH, רמת טסטוסטרון ורמת הורמון גדילה ניתן לבצע אצל רופא אנדוקרינולוג מומחה. אם אכן יש פגיעה, ייתכן ויהיה צורך בתוספת סטרואידים והורמון בלוטת התריס לכל החיים.

תשובה: את מתארת מצב של הצטברות סימנים ותלונות שהתפתח בתקופה האחרונה, וכולל כאב ראש, תחושה של עומס מחשבות, דאגות ו"מחשבות רעות", עצבנות וחוסר סבלנות, ותחושה שהזיכרון פחות טוב מבעבר. אלה סימנים כלליים (בדומה למשל, לסימנים של חום וחולשה במקרה של מחלה גופנית, שיכולים להופיע כחלק מהתמונה במצבים שונים, כמו למשל, שפעת, דלקת ריאות, או דלקת בדרכי השתן). קבוצת הסימנים הנפשיים שתיארת, יכולה להופיע במצבים שונים ומסיבות שונות. ברוב המקרים, הפרעה מתחום הדיכאון או החרדה היא הגורמת לתחושות אלו. חשוב לציין כי בדרך כלל, אין פגיעה אמיתית בזיכרון עצמו, אלא שעומס המחשבות גורם לפגיעה בריכוז, וזו הסיבה לכך שהאדם מרגיש שהוא מבולבל ומרבה לשכוח או לאבד דברים. בכל מקרה, ראשית כל, כדאי לבצע בדיקות כלליות גופניות, על מנת לשלול סיבה רפואית גופנית לתחושותייך. סיבות גופניות כוללות אנמיה (חוסר דם), ירידה בתפקוד בלוטת התריס, או חוסר ויטמינים. אני ממליצה לגשת לרופא המשפחה ולהיבדק, וכדאי לבקש את בדיקות הדם הבאות: ספירת דם, תפקודי כבד וכליות, רמות מלחים בדם, כולל קלציום, וכן ברזל, ויטמין B12 וחומצה פולית, ובדיקה של תפקוד בלוטת התריס. במקביל, כדאי לקבוע תור לפסיכיאטר/ית, על מנת לברר בצורה מדויקת יותר את טיב הבעיה הנפשית, ולקבל המלצה לטיפול לפי הצורך. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

תשובה: השילוב של סרוקסאט, שהיא תרופה ממשפחת התרופות המעכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין, או SSRI, יחד עם ריטלין, מעלה את רמת תרופת ה- SSRI בדם. לא מצאתי בספרות הרפואית שהתרופה סרוקסאט עצמה משרה עייפות, אך תופעת לוואי זו היא תופעה שעלולה לגרום דווקא התרופה ריטלין. יתכן שהעייפות מקורה גם במצבך הבסיסי. עליך לעבור גם בדיקות דם בסיסיות, כולל ספירת דם, ברזל, ויטמינים ותפקודי בלוטת התריס, על מנת לשלול סיבות אפשריות אחרות לעייפותך, שאינן התרופות שאת נוטלת. בברכה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד

תשובה: נתחיל מספירת הדם. הצגת נתונים חלקיים בלבד. בדרך כלל מסתכלים על שלושה נתונים עיקריים בספירת הדם שהם רמת ההמוגלובין (מסומן לעיתים קרובות כ HGB), רמת תאי הדם הלבנים (WBC) ורמת הטסיות (PLT). מעבר לכך יש מה שנקרא הדיפרנציאל: אילו תאים מכל סוג יש (בעיקר תאים לבנים), והדיפרנציאל שהבאת נראה לי בסך הכל תקין, אך שוב, צריך לראות שהספירה הכללית תקינה, מפני שהנתונים שהבאת (חוץ מההמטוקריט, שזה ריכוז התאים האדומים) הם רק אחוזים מתוך הספירה הלבנה. ניתן כמובן לחזור על בדיקת השתן, ללא צום, ולשלוח בהזדמנות זו, מעבר לבדיקת שתן כללית (שזו הבדיקה הקצרה) גם בדיקת שתן לתרבית. תאים לבנים בשתן עלולים להעיד על זיהום. לפי הבדיקות וגם לפי התסמינים, נראה שהבעיה העיקרית היא פעילות יתר של בלוטת התריס. הנוגדנים של הפראוקסידז, המכונים בקצרה גם ANTI-TPO הם סמן למחלה אוטואימונית של בלוטת התריס והם מופיעים גם במחלת גרייב וגם במחלת השימוטו. נכון שנהוג להמשיך את הבירור על ידי בדיקת אולטראסאונד של הבלוטה ומיפוי רדיואקטיבי, על מנת להבדיל בין הסיבות השונות להיפרתירואידיזם. הדבר הטוב ביותר, לדעתי, הוא לפנות כעת לאנדוקרינולוג להמשך הבירור ולשם קבלת טיפול. בברכה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד

תשובה: TSI הם נוגדנים אוטואימוניים שתוקפים את בלוטת התריס וגורמים לייצור מוגבר של הורמוני הבלוטה. מחלה על שם גרייב מאופיינת בהופעת נוגדנים אלה, הגורמים ליתר פעילות של בלוטת התריס. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה: לא נתת מספיק פרטים בשאלתך. אענה לך על כל ערך בנפרד אם הוא תקין או לא, ואת המשך הבירור עשי אצל הרופא המטפל. TSH - התוצאה תקינה. תוכלי לראות זאת כאן: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=52

תשובה: תחילה חשוב שתיבדקי על ידי רופא המשפחה ותבצעי בדיקות דם על מנת לוודא שאין סיבה רפואית לתת-המשקל. הנחיות נוספות: חשוב שתעסקי בעיקר בפעילות גופנית המחזקת את השרירים (כגון שיעורי עיצוב וחיטוב, פילאטיס, עבודה עם מכשירים בחדר כושר) ופחות בפעילות אירובית (כגון שחיה, הליכה, ריצה). הגדלת מסת השריר תביא לעלייה במשקל ולמראה בריא יותר של הגוף. התפריט צריך לכלול ארוחות תכופות יחסית (כל 3 שעות). עשית נכון בכך שהפסקת לאכול ג'אנק פוד. מומלץ שתשלבי בתפריטך שמן זית, טחינה, אבוקדו, אגוזים, חלב (לא מתחת 3%) ומוצרי חלב (לא מתחת 5%), בשר (בקר/עוף/דג/הודו), ביצה, פסטה, אורז, לחם, פירות ופירות יבשים. אם את מתקשה לסדר לעצמך את התפריט לבד, תוכלי להתייעץ עם דיאטנית קלינית דרך קופת החולים או באופן פרטי. בהצלחה! נטע מלחי - דיאטנית קלינית דואר אלקטרוני: netta_m@015.net.il

תשובה: קודם כל שיהיה בשעה טובה! TSH הוא הורמון המגרה את בלוטת התריס. הורמון זה משוחרר מבלוטת יותרת המוח, וגורם לשחרור הורמונים מבלוטת התריס. עקב מנגנון משוב שלילי, ערכים נמוכים של TSH מצביעים על יתר פעילות של בלוטת התריס. במצב זה ערכי ההורמונים המופרשים מבלוטת התריס, T3 ו- T4, גבוהים מהרגיל. עוד על ה- TSH תוכלי לקרוא באינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=52

תשובה: למצב של חולשה כללית יש אבחנה מבדלת רחבה. המצבים השכיחים הם תת-פעילות של בלוטת התריס אנמיה אי-ספיקה של בלוטת יותרת הכליה הפרעות אלקטרוליטיות בדיקת ה- TSH שלך תקינה, אולם לא די בה על מנת לקבוע את מצב תפקוד בלוטת התריס. עליך לוודא כי גם רמת התירוקסין (T4) הוא בטווח הנורמה, 5 עד 12 מיקרוגרם לדציליטר. האם ההמוגלובין שלך בגדר הנורמה? ירידה ברמת ההמוגלובין (אנמיה) יכולה להתבטא בחולשה. אי-ספיקת של בלוטת האדרנל מתבטאת בחולשה קיצונית. אני ממליצה לך לעבור בירור בכיוון זה (בדיקת רמת קורטיזול בדם, רמת אלקטרוליטים בדם ומבחן ACTH). חסרים פרטים בסיפור שלך כדי שאפשר יהיה לענות באופן מפורט יותר, למשל: האם אתה סובל מלחצי דם נמוכים? איבוד משקל? היפרפיגמנטציה (כתמים כהים על העור)? רמת ההורמון טסטוסטרון אצלך מעט מעל הערך התקין, אולם לא באופן משמעותי, וודאי שערך זה לא מרמז על המקור לחולשה. אני ממליצה לך להרחיב את פאנל הבדיקות. יש לזכור כי לעיתים, לא ניתן לאבחן את המקור לסימפטומים. מניתי כאן סיבות אפשריות לחולשה. עליך לגשת לרופא המשפחה על מנת לשקול אילו בדיקות כדאי לבצע ומה מתאים לסיפור הקליני שלך. אני מקווה שמקור הסימפטומים שלך יימצא ושתרגיש טוב יותר. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה: תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס מוגדרת כמצב בו למטופל יש עלייה מתונה של רמת ה- TSH, בערך בטווח שבין 5 ל-10, בנוכחות רמת FT4 תקינה. לחלק מחולים אלה יש תסמינים מינימליים של תת-פעילות (קור, עצירות ועוד). זוהי למעשה עדות ביוכימית לחסר של הורמון התירואיד בחולים ללא קליניקה (או עם קליניקה מועטה) של תת-פעילות. מסתבר שבקרוב ל-20% מן הנשים מעל גיל 60 ומהגברים מעל גיל 78 מתקיימים תנאים אלה. אין הנחיות ברורות לגבי הטיפול במקרים אלה (למעט בנשים בהריון בהן ההנחיה הברורה היא כן לטפל). הטיעונים נגד טיפול הם שמתן אלטרוקסין (התחליף ההורמונלי) עלול במצבים מסוימים לעורר דלדול עצם או הפרעות בקצב הלב. הטיעונים בעד הם סיכון להתקדמות של המחלה לתת-פעילות גלויה, בפרט כאשר ה- TSH מעל 6 ויש נוגדני בלוטה; שיפור קוגניטיבי במטופלים; השבת פוריות בנשים עם אי-ספיקה שחלתית; שיפור תפקוד הלב בחולים עם אי-ספיקת לב; והורדת רמות ההומוציסטאין (חומר הקשור בהסתיידות עורקים). אם מטפלים בתת-פעילות בלוטת התריס, מתחילים במינון נמוך של אלטרוקסין (50-25 MCG ליום) במטרה להשיג נרמול ערכי ה- TSH. אם לא מטפלים, יש לעקוב אחר תפקודי בלוטת התריס פעם בשנה. היוועץ ברופא המטפל שלך, אשר מכיר את הרקע הרפואי שלך ויוכל להנחותך בהתאם. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד