בדיקת הורמון TSH (thyroid stimulating hormone)

אתה מתאר שהנך סובל מזה 20 שנה מהיפוגליקמיה ומאוזן על ידי כדור אלטרוקסין. אלטרוקסין הינה תרופה המורכבת מהורמון בלוטת התריס (נקראת גם בלוטת המגן). התרופה משמשת לטיפול בהיפותירואידיזם (תת-פעילות של בלוטת התריס) - מצב בו יש חסר של הורמון בלוטת התריס. היפוגליקמיה מתארת מצב של רמת סוכר נמוכה מדי בדם. לא ברור בדיוק מהי האבחנה שבגינה אתה מטופל באלטרוקסין אך סביר להניח שמדובר באחת מן המחלות הגורמות להיפותירואידיזם. לעומת זאת הסימפטומים שאתה מתאר בהחלט יכולים להתאים לאירועים של היפוגליקמיה. האם אכילה (בעיקר של דברי מתיקה) מקלה על הסימפטומים שלך? על מנת לאבחן האם מדובר באירועים של היפוגליקמיה ניתן למדוד את רמת הסוכר על ידי מכשיר מדידת סוכר (הנמצא בשימוש רחב אצל חולי סוכרת) בעת "התקף" של חרדה \ הזעה \ רעד \ סחרחורות. ישנם מספר מצבים היכולים לגרום לשילוב של היפוגליקמיה ולהיפותירואידיזם: במצב של אוטואימוניות שבו יש הפרעה בוויסות תהליכים דלקתיים בגוף תיתכן דלקת בבלוטת התריס הגורמת להיפותירואידיזם ודלקת בבלוטות יותרת הכליה הגורמת למחלת אדיסון עם אירועים של היפוגליקמיה. בלוטת יותרת המוח (ההיפופיזה) אחראית לוויסות מספר רב של הורמונים בגוף. פגיעה בה יכולה לגרום לרמות נמוכות של הורמוני בלוטת התריס וכן לרמות נמוכות של הורמון הגדילה והורמון אדרנוקורטיקוטרופי (ACTH) היכולות לגרום להיפוגליקמיה. אנו ממליצים לך לבדוק את רמות הסוכר בגוף בעת הופעת אחת התופעות שאתה מתאר ולפנות לבדיקה והערכה על ידי רופא אנדוקרינולוג - מומחה במחלות הורמונליות. אנו מאחלים לך רפואה שלמה.

עשיתי בדיקת TSH ונמדד ערך של 1.17 mIU/L רציתי לדעת האם ערך זה נחשב נמוך. קראתי על הסימפטומים שמאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס (שילשולים, נשירת שיער, עצבנות) שמתאימים מאוד לתיאור שלי. האם אכן ערך זה הוא נמוך? ערכי TSH משתנים ממעבדה למעבדה, לכן כדאי לבדוק מהם ערכי הנורמה במעבדה בה בוצעה הבדיקה שלך. ברוב המעבדות טווח הערכים התקינים של TSH נע בין 0.4 ל- 4 mIU/L. ועל פי מדדים אלה אינך סובלת מפעילות יתר של בלוטת התריס. את צודקת בכך ששלשולים, נשירת שיער ועצבנות עשויים להופיע ביתר פעילות של בלוטת התריס, אולם הם עשויים להופיע במצבים נוספים רבים. סימפטומים נוספים של יתר פעילות של בלוטת התריס הם דפיקות לב מואצות, רעד, הזעה מרובה, אי סבילות לחום, הפרעות במחזור החודשי וירידה במשקל למרות תיאבון מוגבר. [11/04/2005]

הסיבה להנחיה זו, היא שאם ערכי T3 T4, תקינים, תמיד ה TSH בתחום הנורמה, זאת כיוון שהוא רגיש יותר לשינויים מרמות ההורמונים ומשתנה ראשון אם יש בעיה בבלוטת התריס.

חשוב שתדעי שכל ילדה ונערה מתפתחת בקצב שלה, אין לוח זמנים אחיד לכולן, כיוון שלמרות שגופנו פועל על פי אותם עקרונות, עדיין יש הבדלים רבים בין אנשים שונים.לכן, ייתכן מאוד שחברותייך לכיתה יתפתחו מעט לפנייך. גם את תתפתחי בהתאם ללוח הזמנים של גופך. נשמע שאת מוטרדת, ולכן אני ממליצה לך לפנות לרופא המשפחה שלך, שבידו יש נתונים רבים כמו ההיסטוריה הרפואית שלך ושל משפחתך, משקלך, קצב הגדילה שלך עד כה ועוד. רק לאחר הערכת כל הפרמטרים הללו, יוכל הרופא לייעץ לך בעניין. באופן כללי, ילדה בגילך צריכה לאכול ארוחות מסודרות המכילות את כל אבות המזון פחמימות (כמו למשל פסטה ותפוחי אדמה), חלבונים (עוף, דגים, ומוצרי חלב), שומנים, וכמובן שירקות ופירות. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

התוצאה שקיבלת היא בגבול העליון של הנורמה, ולכן הממצא אינו מדאיג. אני כן ממליצה לעקוב אחר ערכי הסידן, ואם חלה בהם עלייה, לפנות לרופא המטפל. באופן כללי, רמות גבוהות של סידן בדם יכולות לנבוע מסיבות רבות, כמו פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס או בלוטת התריס, שימוש בתרופות משתנות, ועוד. מידע נוסף על רמות הסידן תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=2

מחלת השימוטו היא מחלה אוטואימונית, בה הגוף מפתח נוגדנים שתוקפים את בלוטת התריס. המחלה מתבטאת בדלקת כרונית של הבלוטה, עם נפיחות מוצקה, ובכשל חלקי או מלא של יצור הורמון בלוטת התריס. נשים נפגעות מן המחלה יותר, ולעיתים המחלה עוברת במשפחה. מחלת השימוטו מתאפיינת בתת-פעילות של בלוטת התריס, דבר הגורם לעייפות, עלייה במשקל, עצירות ועוד. לא ידוע לי על פריחה אדומה שמלווה את המחלה. אולי היו תופעות לוואי אחרות שהובילו את הרופא לחשוב על המחלה. נסי לשאול אותו על הקשר בין הדברים. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

רמת ה TSH בבדיקות שערכת נמצאת מתחת לנורמה. זה מעיד על יתר פעילות של בלוטת התריס, שכן רמות ההורמונים של הבלוטה (FT4 ו- T3) גבוהות יחסית. כאשר רמות ההורמונים המיוצרים על ידי בלוטת התריס גבוהות אין גירוי לבלוטת יותרת המוח ליצר את ה- TSH, שתפקידו לגרום לייצור של הורמוני הבלוטה, ולכן רמתו בדם נמוכה. ישנם סוגים של אנטיביוטיקות שעלולים לגרום להפרעות באיזון בלוטת התריס, אך למיטב הבנתי, הבדיקות האחרונות נעשו לפחות 3 חודשים לאחר הפסקת הטיפול, ולכן אינני חושבת שהתוצאות קשורות לטיפול האנטיביוטי. אני מציעה לחזור על הבדיקה בעוד כחודש, ואם התוצאות עדיין יהיו מחוץ לנורמה, כדאי להתחיל טיפול. עוד מידע על הבדיקות האלה תוכלי למצוא באינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=52

נתחיל מספירת הדם. הצגת נתונים חלקיים בלבד. בדרך כלל מסתכלים על שלושה נתונים עיקריים בספירת הדם שהם רמת ההמוגלובין (מסומן לעיתים קרובות כ HGB), רמת תאי הדם הלבנים (WBC) ורמת הטסיות (PLT). מעבר לכך יש מה שנקרא הדיפרנציאל: אילו תאים מכל סוג יש (בעיקר תאים לבנים), והדיפרנציאל שהבאת נראה לי בסך הכל תקין, אך שוב, צריך לראות שהספירה הכללית תקינה, מפני שהנתונים שהבאת (חוץ מההמטוקריט, שזה ריכוז התאים האדומים) הם רק אחוזים מתוך הספירה הלבנה. ניתן כמובן לחזור על בדיקת השתן, ללא צום, ולשלוח בהזדמנות זו, מעבר לבדיקת שתן כללית (שזו הבדיקה הקצרה) גם בדיקת שתן לתרבית. תאים לבנים בשתן עלולים להעיד על זיהום. לפי הבדיקות וגם לפי התסמינים, נראה שהבעיה העיקרית היא פעילות יתר של בלוטת התריס. הנוגדנים של הפראוקסידז, המכונים בקצרה גם ANTI-TPO הם סמן למחלה אוטואימונית של בלוטת התריס והם מופיעים גם במחלת גרייב וגם במחלת השימוטו. נכון שנהוג להמשיך את הבירור על ידי בדיקת אולטראסאונד של הבלוטה ומיפוי רדיואקטיבי, על מנת להבדיל בין הסיבות השונות להיפרתירואידיזם. הדבר הטוב ביותר, לדעתי, הוא לפנות כעת לאנדוקרינולוג להמשך הבירור ולשם קבלת טיפול. בברכה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד

זמן פינוי מחצית התרופה מהגוף (זאת אומרת תוך הזמן הזה ריכוז התרופה יורד לחצי) הוא 7-6 ימים, כך שעקרונית, אחרי שמגיעים לרמת תרופה יציבה בדם, אפשר לקחת גם יום יום (25 מ"ג) וגם 50 מ"ג לסירוגין, יום כן ויום לא. אפשר גם מלכתחילה לקחת כך את התרופה, אבל ייקח קצת יותר זמן עד להגעה לרמה יציבה של התרופה בדם. בברכה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד

רעד בידיים בזמן פעולה יכול להיות תופעה נורמלית שקורית באנשים מסוימים וחוזרת על עצמה במשפחות מסוימות. אם זה תסמין יחיד - אז פחות סביר שהוא משני לבעיות נוירולוגיות אחרות. הבירור והאבחנה מתקבלים לאחר בדיקה רפואית נוירולוגית ובדיקות מעבדה, הכוללות תפקודי בלוטת התריס. חסר בויטמין B12 יכול לגרום תופעות עצביות, אך בד"כ לא רעד, כך שסביר להניח שזו לא הסיבה.