אני בת 42. יש לי שן בינה בלסת התחתונה מימין שזה כמה שנים "מתעוררת" וגורמת לי כאבים נסבלים. נאמר לי במשך השנים, על ידי כמה רופאי שיניים, שיש לעקור אותה עקירה כירורגית כיוון שאין לה מקום לבקוע לגמרי, ושמסיבה זו היא דוחפת את שאר השיניים. הופניתי לעקירה כירורגית בבית חולים עקב קרבה לעצב. קבעתי תור לעקירה, לא בהתלהבות גדולה, אלא מתוך המחשבה שאם כמה רופאים אמרו שיש לעקור אותה, זה כנראה נכון. היגעתי לבית החולים ביום המיועד, ולתדהמתי, הרופא המליץ לא לעקור את השן. הוא אמר שטענתם של רופאי השיניים האחרים שבדקו אותי, שאין לשן מקום לבקוע, אינה נכונה, השן אינה ממשיכה לבקוע (אז איך אפשר להסביר כי במשך השנים יש לי "יותר ויותר שן", כלומר משהו קורה שם - מה זה אם לא בקיעה?). הוא אמר גם שלא נכון שהשן דוחפת את השיניים האחרות. לשאלתי, איך הוא מסביר את העובדה שאני מרגישה כי רווח שהיה לי בין שיניים אחרות נסגר מעט, השיב הרופא שמחקרים הראו כי הלסת הוא המקום עם הכי הרבה שינויים בגוף מבחינה גרמית. בקיצור, הרופא נתן לי להבין שמסיבות לא ענייניות (כלכליות) הפנו אותי רופאים לבית חולים, ושלדעתו אין שום הצדקה לעקירה זו. למותר לציין שיצאתי מאוד מבולבלת. אשמח לשמוע את דעתכם, בעיקר לגבי הטענות של הרופא.