אמי, בת 88, היתה בריאה לגמרי עד גיל 85. אז החלה להתקשות בנשימה ואובחן אצלה פיברוזיס ריאתי. היא היתה עצמאית בכל, עד שלפני חודש הוחמר המצב, ועכשיו היא צמודה לחמצן 24 שעות ולקורטיזון. אחרי הליכה של 3-2 מטר הסטורציה צונחת ל-80 בליווי שיעול יבש. היא מאד חלשה, וכל פעולה (אכילה, שירותים) מתישה אותה. היא עם טיפול צמוד בבית. 3 רופאים אמרו שאין מה לעשות לשיפור המצב. מה יהיה התהליך בין המצב הנוכחי לבין המוות הגואל? אימי, אני ואחי מתנגדים להנשמה ולהחזקה בחיים במכונה שאינה אלא עינוי ונגד הטבע בגיל 88.

תשובה:

שאלתך מורכבת, ולצערי אין לי מידע מספק על מצבה הבריאותי הכללי, כגון מחלות לב, סוכרת ועוד. מכיוון שהיא כבר סובלת מבעיות נשימה קשות ונזקקת לחמצן באופן קבוע, יתכן שביום מן הימים היא אכן תצטרך החייאה. אם היא מבינה את מצבה וכשירה להחליט החלטות, ובוחרת בעצמה שאינה רוצה בהחייאה כאשר תגיע לצומת דרכים זה, היא חייבת לחתום מבעוד מועד על טופס שנקרא DNR (Do Not Resuscitate)

רופאים בתחום