אני בת 22, התחתנתי לפני כ-7 חודשים עם אהבת חיי, אני גרה ליד הורי, שזו משאת נפשי, אני עובדת בעבודה שאני אוהבת מאוד, ומשתכרת לא רע בכלל. אבל בחודשיים האחרונים אין לי סבלנות לכלום. אני לא יכולה לשמוע אנשים מדברים לידי, כל מילה שאומרים לי מעצבנת אותי, אני רבה עם כל אחד, מתחילה לבכות מייד, אין לי חשק לכלום, ואני לא יודעת מה עובר עלי. לכאורה אני לא אמורה להיות בדיכאון או משהו כזה, שכן אין לי כל סיבה. עד לפני חודשיים הייתי בחורה מלאת חיים, חייכנית, בדחנית, מסמר כל ערב. לאחרונה אני לא יכולה לסבול אפילו את המחשבות שלי, ואני לא מצליחה להפסיק אותן. מה עובר עלי? לא בא לי ללכת לפסיכולוג שייתן לי כדורים שידכאו אותי עוד יותר. אציין רק שאין במשפחה שלי היסטוריה של דיכאון או משהו כזה. האם אני על סף התמוטטות עצבים? זה מה שאני מרגישה.

הבעיה היא עמוקה ומורכבת, ולכן לא נראה כי ניתן לפתור אותה מול המחשב. נראה כי את בכל זאת את סובלת מירידה במצב רוח, או ממצב של דיכאון השונה ממצבך הבסיסי. אם המחשבות או מצבי הרוח אינם חולפים, אני מציעה שבכל זאת תלכי לדבר עם מישהו מקצועי. לא תמיד צריך טיפול תרופתי, לפעמים מספיק רק להוציא את הדברים החוצה כדי להבין את מקור הבעיה. תרופות נוגדות דיכאון אינן גורמות לדיכאון, בניגוד למה שאת חושבת, שכן אחרת לא היו נותנים אותן לאנשים הסובלים מדיכאון. בהחלט ישנם אנשים שזקוקים להן, והן עוזרות מאוד במצבים רבים. שוב, כדאי ללכת להיוועץ עם מישהו מקצועי אם המחשבות ממשיכות להפריע לתפקוד היומיומי. בהצלחה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד