שאלות ותשובות - עמוד 137

רמות ה- MCH ורמות ה- Alkaline Phosph., C Reactive Prot, Lymphocytes - כולן תקינות על פי טווחי הנורמה שאני מכירה. אם לפי טווח הנורמה של המעבדה בה בוצעו הבדיקות ערכים אלו מעט חורגים, אין לכך משמעות. ALT הוא אנזים שנמצא בכבד ומופרש לדם במחלות כבד ומרה שונות, ואז רמתו בדם עולה. במקרה שלך, רמת ה- ALT חורגת מעט מאוד מן הנורמה, וקרוב לוודאי שאין לכך כל משמעות. יש לוודא שכל שאר בדיקות תפקודי הכבד תקינות (בילירובין ישיר ועקיף, AST, GGT, אלבומין, PT), ואם רוצים להיות מאוד בטוחים, ניתן לחזור על הבדיקה בעוד כמה חודשים לוודא שאין החמרה. ESR או שקיעת דם, זהו מדד כללי למצבי דלקת שונים. כאשר התוצאה בבדיקת שקיעת דם גבוהה, זו עדות למצב דלקתי כלשהו, אך לא ניתן לדעת איזה. לשם כך יש לבצע בדיקות נוספות. האם היית חולה בווירוס או שפעת ביום ביצוע הבדיקה? אם כן, זה יכול להסביר את התוצאה, וכדאי לחזור על הבדיקה ביום אחר. אם לא, פני לרופא המטפל לבירור. תוכלי למצוא מידע רב על הנושא בפורטל אינפומד. רמת ויטמין B12 אצלך נמוכה. הסיבה השכיחה לכך היא צמחונות או תת-ספיגה. בכל מקרה, חשוב לקחת את הוויטמין כתוסף מזון, ולפנות לרופא לבירור סיבת החסר. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

האישונים מתרחבים בתגובה לחושך, לכאב או כל גירוי של המערכת הסימפתטית, כמו פחד, לחץ, ומאמץ גופני. סמים רבים גורמים להרחבת האישונים, בעיקר אלה השייכים לקטגורית הממריצים: קוקאין, LSD, אמפטמינים, סוגים שונים של פטריות, מריחואנה ועוד. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

הרפס היא בין מחלות המין השכיחות ביותר. מחקר שבדק את שכיחות המחלה בארה"ב ב- 1990, גילה כי כ- 22% מן המבוגרים נדבקו בהרפס של איברי המין. פחות מעשרה אחוז מאלה שיימצאו חיוביים למחלת המין - בבדיקת דם סובלים מן הסימפטומים. סכנת ההידבקה קיימת הן כאשר המחלה באה לידי ביטוי קליני (השלפוחיות על העור) והן כאשר אין ביטוי קליני. מחקר שבדק את סיכויי ההידבקות, הראה כי כאשר הגבר הוא החולה במחלה, סיכוייה של האישה להידבק הם סביב 17%. נשיקות ללא מגע מיני אינן מדביקות בהרפס של איברי המין. אם תקיימי יחסי מין עם גבר אחר, את עשויה להדביק אותו רק אם את עצמך נדבקת במחלה. קיימים מספר סוגים של בדיקות לאבחון הדבקה בהרפס, המתבססים על בדיקת דם. הנגיף CMV הוא אומנם ממשפחת ההרפס, אבל אין לו שום קשר למחלת המין, והשכיחות שלו באוכלוסיה גבוהה ביותר. סביר שבגופך יש נוגדנים כנגד ה- CMV, משום שבעבר נדבקת בו. ייתכן כי כלל לא חשת במחלה, או שהיא התבטאה כמו שפעת קלה, ומאז נותרו בגופך הנוגדנים. ה- CMV מסוכן בזמן הריון רק אם מדובר בזיהום פעיל. לגבי נגיף ההרפס - עיקר הסכנה אינה בהריון, אלא במהלך הלידה. במידה ויש זיהום סמפטומטי - הוא עשוי לפגוע בתינוק בזמן המעבר בתעלת הלידה. במקרה זה מומלץ ללדת בניתוח קיסרי. קרא עוד

שינויים בטעם יכולים להיגרם ממספר סיבות: 1. זיהומים - חיידקיים או פטרייתיים בפה או בלוע, צינון. 2. צרבת 3. כוויה בלשון 4. חשיפה לכימיקלים, מתכות שונות וחומרי הדברה. 5. תרופות, ביניהן תרופות ללחץ דם, סוגים שונים של אנטיביוטיקה, תרופות להורדת רמת הכולסטרול. 6. חבלת ראש. 7. הקרנות. 8. בדיקות כמו ברונכוסקופיה, או ניתוחים כמו כריתת שקדים. קרא עוד

וריקוצלה, או דליות מורחבות באשכים, הן מצבור של ורידים מורחבים (דליות) בחבל הזרע, בדרך כלל יותר בצד השמאלי של המפשעה, והם עשויים לגרום למיחושים קלים. וריקוצלה קיים ב- 15- 20% מן הגברים המבוגרים. לא קיים טיפול מונע להופעת הדליות. הוריקוצלה נחלק ל- 3 דרגות, בהתאם לחומרת הבעיה, והוא עשוי להיות אסימפטומטי, או לגרום לתופעות הבאות: כאב עמום באשך השמאלי, המוחמר בעמידה. דלדול (אטרופיה) של האשך - הרס תאי זרע עקב העליה הקלה בטמפרטורה בשק האשכים. ירידה בפוריות. אין צורך לנהוג באופן מיוחד כאשר אובחן וריקוצלה. הטיפול המקובל הוא ניתוח בו נקשר וריד מסויים, כדי למנוע זרימת דם מוגברת אל הדליות. לא קיימות הנחיות ברורות מתי יש מקום לטיפול בווריקוצלה. מומלץ לטפל בילדים כאשר יש עיכוב בגדילת האשך ובבחורים צעירים בהם יש אטרופיה של האשך. חלק מן האורולוגים ממליצים על טיפול גם במקרה של ירידה בפוריות. קרא עוד

תוכלי לפנות אל שאלה שנשאלה באתר ב- 23/3/03 ותשובתה תוכל לענות על שאלתך. השאלה היא: מה מומלץ לאכול בכדי להעלות את ערך ההמוגלובין בדם ? http://www.infomed.co.il/questions/q_032303_4.htm קרא עוד

קשה להעריך מהי הסיבה לכאבי הגרון בלי לבדוק אותך, אבל נראה כי האנדוקרינולוג שלך צודק, שכן אין קשר בין תת-פעילות של בלוטת התריס לבין כאבי גרון. עם זאת, כאבי הגרון, ובמיוחד שינוי הקול, הם סימפטומים המחייבים בדיקה ע"י רופא א.א.ג. קרא עוד

עשיתי בדיקת TSH ונמדד ערך של 1.17 mIU/L רציתי לדעת האם ערך זה נחשב נמוך. קראתי על הסימפטומים שמאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס (שילשולים, נשירת שיער, עצבנות) שמתאימים מאוד לתיאור שלי. האם אכן ערך זה הוא נמוך? ערכי TSH משתנים ממעבדה למעבדה, לכן כדאי לבדוק מהם ערכי הנורמה במעבדה בה בוצעה הבדיקה שלך. ברוב המעבדות טווח הערכים התקינים של TSH נע בין 0.4 ל- 4 mIU/L. ועל פי מדדים אלה אינך סובלת מפעילות יתר של בלוטת התריס. את צודקת בכך ששלשולים, נשירת שיער ועצבנות עשויים להופיע ביתר פעילות של בלוטת התריס, אולם הם עשויים להופיע במצבים נוספים רבים. סימפטומים נוספים של יתר פעילות של בלוטת התריס הם דפיקות לב מואצות, רעד, הזעה מרובה, אי סבילות לחום, הפרעות במחזור החודשי וירידה במשקל למרות תיאבון מוגבר. [11/04/2005] קרא עוד

חסרים בשאלתך כמה נתונים: מה היה לחץ הדם לפני שהתחלת לקחת את הנורמיטן ? הנתונים בשאלה מתייחסים ללחץ דם סיסטולי בלבד (הערך הגבוה יותר בין השניים), אבל לא לדיאסטולי. האם את סובלת ממחלות רקע? לחץ דם תקין מוגדר כסיסטולי נמוך מ- 120 ודיאסטולי נמוך מ- 80 . Prehypertension - כלומר, לחץ דם גבולי - מוגדר כל"ד סיסטולי שבין 120 ל- 139 או דיאסטולי בין 80 ל- 89 . יש לזכור כי לא ניתן לקבוע יתר לחץ דם על פי מדידה אחת בלבד בקופת חולים, אלא דרושים מעקב ומספר מדידות. מקובל להתחיל טיפול תרופתי בערכים שמעל 140 סיסטולי או 90 דיאסטולי, כאשר טיפול שאינו תרופתי - שינוי אורחות חיים, כמו תזונה דלה במלח, דיאטה ופעילות גופנית - נכשל. בחולים הסובלים ממחלות רקע כמו סוכרת או אי- ספיקת כליות - מקובל להתחיל טיפול תרופתי כאשר לחץ הדם הסיסטולי מעל 130 או שהדיאסטולי מעל 80. אם לחץ הדם לפני שהתחלת לקחת את הנורמיטן היה מעל 140 או מעל - 90 הרי נראה שהטיפול מצליח להוריד את לחץ הדם שלך לרמות רצויות. אם לחץ הדם הסיסטולי היה 135 גם לפני הטיפול, והדיאסטולי היה נמוך מ- 90 , ואת לא סובלת ממחלות רקע - ייתכן כי הטיפול מיותר, ומומלץ להתחיל בשינוי אורחות חיים. קרא עוד

התרופה ששאלת עליה נקראת אקלסטה, והיא ניתנת בעירוי תוך-ורידי אחת לשנה. זה טיפול שקיים כמה שנים. התרופה שייכת למשפחת הביספוספונאטים (כמו אלנדרונאט, אקטונל) ופועל בדרך דומה לתרופות המקובלות. בימים הראשונים לאחר קבלת העירוי יכולות להיות (בכשליש מהחולים) תופעות דמויות שפעת הכוללות חום, כאבי שרירים ועוד. מידע רב על התרופה תוכלי למצוא באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=424 קרא עוד