שאלות ותשובות - עמוד 333

נשמע שהטיפול שבעלך קיבל עזר לו, וחבל שהוא החליט לשנות את הטיפול על דעת עצמו. לעיתים אנשים מחליטים להוריד את המינון או להפסיק את הטיפול בתרופה מסוימת בשל תופעות לוואי שמפריעות להם. אולי בעלך חושש שהרופא לא יבין אותו. יתכן שהיה משהו שהפריע לבעלךאצל הרופא, אולי הוא הרגיש שהרופא לא התייחס לדבר מה, ולכן אין לו אמון ברופא ואינו רוצה לחזור אליו. נשמע שבעלך כן מבין שהתרופה עזרה לו, ולכן הוא ממשיך ליטול אותה, אך במינון נמוך. מומלץ לשכנע אותו ולהסביר לו, שכדי לסייע למצוקתו, מאד מאד חשוב כן להגיע לרופא: אם לא לאותו פסיכיאטר שאצלו הייתם, אז לפסיכיאטר אחר, ואם לא לפסיכיאטר, אז לרופא המשפחה, או במקרה הקיצוני ביותר לחדר מיון. חשוב לנסות ולמצוא רופא שאיתו בעלך יחוש שהוא מובן, ויסכים לקבל ממנו עזרה. כדאי להעזר במלאכת השכנוע באנשים קרובים נוספים, בני משפחה או חברים, ולא להפוך את העניין לריב בין שניכם. לא ניתן להחליט לגבי המשך טיפול ללא בדיקה, וטיפול בניגוד לרצונו של החולה אפשר מבחינה חוקית אך ורק לאחר שהאדם החולה נבדק על ידי פסיכיאטר שקבע שהוא במצב פסיכוטי. כל אדם שסובל ממחלה, הן ממחלות נפש והן ממחלות אחרות, ואינו מטופל, עלול להגיע למצב של סיכון של עצמו או של סביבתו. לא ניתן לענות על שאלותייך ללא בדיקה רפואית של בעלך על ידי רופא. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

מומחה במחלות זיהומיות קרא עוד

שאלתכם מאד חשובה. צליאק היא מחלה בה כתוצאה מחשיפת המעי לגלוטן, החלבון הנמצא בקמח חיטה ומוצריו, מתפתחת דלקת, אשר הורסת את הרירית של המעי הדק. רירית המעי הדק חשובה מאד משום שדרכה נספגים כמעט כל אבות המזון שלנו. באנשים וילדים הסובלים מצליאק, רירית המעי הרוסה ולכן אין ספיגה של שומנים, חלבונים, פחמימות, ויטמינים, ברזל וחומרים רבים נוספים וחשובים. אצל כל אדם התמונה ההתחלתית של המחלה יכולה להיות שונה, ומתאימה לחומרת ההרס של רירית המעי הדק ולחומרים החסר בגופו בשל חוסר הספיגה. לדוגמה, חולה שלא סופג שומנים יסבול משלשולים מרובים ומצואה שומנית, חולה שלא סופג ויטמין K יסבול מבעיה בקרישת הדם, חולה שלא סופג פחמימות יסבול משלשולים מרובים וגזים, חולה שלא סופג ברזל יסבול מאנמיה של חסר ברזל, וכן האלה. בהרבה מקרים התמונה בהתחלה קלה וממוקדת לחוסר המסויים, ובהמשך היא מחמירה ומופיעים שלשולים וירידה במשקל בשל כך שכל אבות המזון אינם נספגים. מובן שישנם מקרים בהם הנזק לרירית אינו מתקדם לנזק טוטאלי, והחולים מצליחים לספוג חלק מאבות המזון, אולם מקרים אלה פחות שכיחים. אבחנה של מחלת צליאק נעשית על ידי בדיקות דם המזהות את הנוגדן הטיפוסי למחלה. זוהי בדיקת הדם שאצל בתך היתה חיובית, חזקה ומכוונת מאד למחלת צליאק. כמו כן, עושים ביופסיה של המעי כדי לבדוק את קיומם של התהליך הדלקתי ואת ההרס של הרירית. לאחר האבחנה, הטיפול במחלה הוא דיאטה נטולת גלוטן לכל החיים, דבר המוביל להתאוששות מלאה של רירית המעי הדק ולהיעלמות הסימפטומים של תת-הספיגה. זוהי אכן דיאטה לא פשוטה כלל ומאד מגבילה, אולם אי שמירה על דיאטה זו תוביל להיווצרות דלקת של הרירית והרס שלה. בשנים האחרונות מתחזקות ההוכחות לכך שדיאטה המכילה גלוטן בחולי צליאק, לא רק מובילה להרס של הרירית, לתת-ספיגה של אבות המזון ולתת-תזונה, אלא גם מעלה באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות סרטן בלוטות הלימפה הסמוכות למעי. עובדה זו הובילה להמלצה הרפואית החד-משמעית, גם אם הסימפטומים של תת-הספיגה קלים, כמו אצל בתך, להקפיד בחומרה על דיאטה נטולת גלוטן. לסיכום, על אף העובדה שטיפול בתכשירי ברזל טבעי הובילו לשיפור בהרגשה של בתך הקטנה, דיאטה נטולת גלוטן, למרות שהיא קשה מאד, היא חובה עבורה, משום שהיא תמנע את האנמיה, את השלשולים, את הירידה במשקל ואת תת-התזונה שעלולים להופיע ולהוביל לפגיעה בהתפתחותה. הדיאטה גם תמנע התפתחות של סרטן בלוטות הלימפה. אין ספק שהמחלה אינה פשוטה והדיאטה אינה קלה, אולם חשיבותה היא עצומה, וכיום קיימים בכל רשתות השיווק מוצרים ללא גלוטן. רפואה שלמה, ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

טגרטול - קארבאמאזפין, היא תרופה נוגדת אפילפסיה יעילה ביותר. לרוב אין לה השפעות שליליות בשימוש לטווח הרחוק, וצריך רק להקפיד על ניטור רמות התרופה בדם. לאחרונה נמצא שהתרופה יעילה גם לטיפול בבעיות קשב הבאות לידי ביטוי בהתפרצויות, אימפולסיביות והתנהגות עויינת. לא נראה שיש קשר בין בעיות קשב וריכוז כמו של בתך לבין נטילת טגרטול. בכל אופן, חשוב להקפיד להרחיק את התרופה מהישג ידה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

גירוד בחיך יכול להיגרם ממאכל כלשהו, כמו שכתבת, או מאלרגיה לגורם סביבתי. אני מציעה לך לגשת לרופא אף אוזן גרון לבדיקה, ואולי גם לבדיקה של אלרגנים להם אתה רגיש. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

מומחה במחלות זיהומיות קרא עוד

ייתכן שמפאת גילך והחברה השואפת לגוף חלק ובתולי, אתה רואה את עצמך כשעיר, וייתכן שאכן מדובר בשיעור יתר. כמו כן, חשוב מאוד להדגיש גם שאתה נמצא עכשיו בשיא תהליך ההתבגרות, וכתוצאה מתהליך זה מתרחשים בגופך שינויים הורמונליים רבים המשפיעים בין היתר על שיעור הגוף. במשך הזמן רמות ההורמונים יתייצבו, ואז תוכל באמת להעריך אם מדובר בשיעור יתר, או שמא התפתחותך היתה מעט מוקדמת. בכל אופן, אם אתה מוטרד, תוכל לפנות לאנדוקרינולוג, להציג בפניו את הבעיה, ולהיוועץ עמו לגבי בדיקות נחוצות ולגבי דרכי טיפול. הבדיקה הראשונית אינה אמורה לעלות כסף אם אתה פונה לרופא שעובד בקופת החולים אליה אתה משתייך. לא אוכל להתייחס לשאלות ששאלת בנוגע לטיפול עצמו, מכיוון שטיפול יותאם לך אם וכאשר יתברר שישנה בעיה הורמונלית. אוננות היא דבר נורמלי ומבורך בגילך, ופעילות זו אינה גורמת לשיעור יתר. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

התשובה שקיבלת היא של אנדומטריום (רירית רחם) תקין בשלב הפרוליפרטיבי שלו, כלומר בשלב הבניה. שלב זה מגיע אחרי שנגמר המחזור, דבר שמתאים למצבך. אני מאמינה שהמחזור שקיבלת אינו סדיר מפני שגופך עדיין מסתגל למצב שאחרי הלידה. מובן שעלייך לגשת לרופאה המטפלת בך לקבלת תשובה סופית. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

כפי שציינת בשאלתך, ישנן סיבות רבות היכולות להוות גורם לנחירות באדם. רוב הסיבות מתרכזות דווקא בתחום רפואת אף-אוזן-גרון, ולכן אני הייתי מציע לבעלך שיחל בבירור ראשוני לאבחון בעיית הנחירות שלו על ידי פנייה לרופא אא"ג שיבחן את ההיסטוריה הרפואית שלו, יערוך את הבדיקות הנחוצות, ויוכל לאבחן את הסיבה לבעיה ולהמליץ על טיפול מתאים. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

מומלץ ליטול גלולות למניעת הריון, מכיוון שהן מסדירות את המחזור, מפחיתות את רמות ההורמונים הזכריים, וכן משפרות את מצב האקנה, אם הוא מופיע. תופעה נוספת המאפיינת שחלות פוליציסטיות, היא עיבוי יתר של רירית הרחם עקב רמה גבוהה יחסית של אסטרוגן ללא פרוגסטרון, דבר שגורם גם למחזורים לא ביוציים ולא סדירים. עיבוי יתר של הרירית עלול לגרום לשינויים בתאי הרקמה עד כדי שינויים טרום-סרטניים. על כן, לנטילת גלולות יש היתרון הנוסף, שהן מונעות עיבוי יתר של הרירית על ידי איזון הורמונלי. למרות כל האמור לעיל, יש לבחון כל מקרה לגופו - אם נטלת גלולות בעבר, אם את משתמשת באמצעי מניעה אחרים, התסמינים הנוספים מהם את סובלת וכיוצא באלה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד