שאלות ותשובות - עמוד 335

מומחה לכירורגיה כללית עוד באינפומד המידע הנחוץ לרופאים כדי לענות על שאלות רפואיות קרא עוד

מטרת האיקאקלומין היא לגרום לביוץ. לעיתים נחוצה העלאת המינון של האיקאקלומין ושילוב שלו עם תרופות אחרות, אך בשלב זה, ועל פי הנתונים שציינת, אני לא יכולה לדעת אם יהיה ביוץ או לא. לגבי האסטרדיול, לא כתבת באילו יחידות הוא נמדד, ולכן לא אוכל לומר לך אם הערך גבוה או לא. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

תגובת גופנו לתאונה או לטראומה אחרת, כוללת פעמים רבות חזרה טורדנית של מחשבות, ולפעמים גם של תמונות, קולות או ריחות, הקשורים לאירוע שעברנו. ככל שמדובר באירוע שיותר פגע בנו, יש יותר סיכוי שיופיעו תופעות כאלו. ברוב המקרים, התופעות האלו חזקות במיוחד בימים הראשונים לאחר האירוע, והולכות ופוחתות עם הזמן, עד שהנפגע "חוזר לעצמו". אבל יש אנשים שאצלם התופעה אינה חולפת תוך זמן סביר, תו כמה שבועות בודדים, ואז נדרש טיפול. סוגים נוספים של הפרעות שעלולות להתפתח לאחר אירוע טראומטי כוללים הפרעה בשינה, עצבנות מוגברת (מעין תחושת דריכות, כמו קפיץ), או רגישות מוגברת לרעשים חזקים. לעיתים גם מתפתחים פחדים או חרדות, למשל, אדם לאחר תאונת דרכים עלול לפתח חשש לנהוג או לנסוע ברכב או לעבור בצומת או באזור בהם התרחשה התאונה. במקרים קיצוניים החששות האלה מתפשטים לתחומי חיים נוספים, ועלול להיווצר מצב של הסתגרות, שבו האדם מעדיף להתבודד מבני משפחה וחברים, ולהפסיק את הפעילויות בהן עסק עד לאירוע הטראומטי. הטיפול המומלץ במצב כמו שאתה מתאר כולל טיפול תרופתי בתכשיר נוגד דיכאון, למשל רסיטל, ורצוי לשלב את הטיפול התרופתי עם טיפול רגשי-פסיכולוגי. מדובר בטיפול פסיכולוגי ממוקד לבעיה, שיכול להימשך מספר שבועות או מספר חודשים, ובדרך כלל כולל התערבות קוגניטיבית לטיפול במחשבות "הכפייתיות", או התנהגותית, אם נוצרו שינויי התנהגות. לגבי התרופה רסיטל, ייתכן שאתה צריך להמתין עוד זמן מה, וייתכן שאתה זקוק למינון גבוה יותר של התרופה כדי שהיא תקל עליך. אפשר להגיע למינון של 60 או אפילו 80 מ"ג ליום. על כך תוכל להתייעץ עם הפסיכיאטרית שמטפלת בך. בינתיים, אני ממליצה לך להשתדל לחזור ככל האפשר לאורח החיים הרגיל שניהלת לפני התאונה. גם אם זה קשה, חשוב לשמור על קשר עם החברים ועם בני המשפחה, לא לוותר לעצמך לגבי המשך הלימודים, וכמובן, לחזור לתחביבים שעסקת בהם קודם. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

מידע רב על נזקים לברך + אבחנה + טיפול מתאים תמצאי בקישור הבא : http://www.guideline.gov/summary/summary.aspx...string=osteoarthritis קרא עוד

נדיר מאוד שסרטן הערמונית מופיע לפני גיל 45. קיימות סיבות סבירות הרבה יותר לסימפטומים שאתה מתאר, אך כדי להגיע לאבחנה, ולקבל טיפול מתאים - עליך להיבדק אצל אורולוג. קרא עוד

מחקרים בבעלי חיים ובבני אדם שבדקו את ההשפעה של מריחואנה על מחלת האפילפסיה - הגיעו למסקנות סותרות. לא קיימת כיום אינפורמציה מספקת כדי לקבוע אם שימוש במריחואנה, באופן כרוני או לעיתים - משפיע על תדירות ההתקפים הפרכוסיים. חלק מן המחקרים הדגימו כי למריחואנה יש אפקט אנטי-אפילפטי, אך ייתכן כי האפקט הזה בא לידי ביטוי רק בחולים עם התקפים חלקיים (partial) או טוניים-קלוניים. בחלק מן המחקרים שנעשו על בעלי חיים, מריחואנה מורידה את הסף לפרכוס, וכך מעלה את תדירות ההתקפים. גם הפסקת שימוש במריחואנה עשויה לעורר התקף. מריחואנה עשויה לפגוע באופן זמני בזיכרון לטווח קצר, ובדומה לאלכוהול שימוש בה עשוי להוריד את ההיענות לטיפול התרופתי. עם זאת, שימוש במריחואנה הוא כנראה שכיח בקרב חולים אפילפטיים. במחקר שהתבצע בקנדה, ובדק את הרגלי עישון המריחואנה של חולי אפילפסיה נמצא כי 21% השתמשו במריחואנה בשנה החולפת, ומרבית החולים דווחו על שיפור בתדירות ההתקפים. באשר לשילוב בין דפלפט ומריחואנה - השילוב אינו מומלץ, ויש להימנע מעישון מריחואנה בזמן שימוש בדפלפט. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד

כל עוד את סובלת מן השעורה - עלייך להימנע משימוש בעדשות המגע. תוכלי לחזור ולהשתמש בהן רק כאשר העין תחלים לחלוטין. מומלץ לשלוח את העדשות לחיטוי. תוכלי לקרוא עוד על שעורה כאן: קרא עוד

הכאבים שאתה מתאר ביומיים האחרונים אכן נשמעים כמו כאב פלאוריטי. הכאבים מהם סבלת קודם נשמעים ע"פ התיאור כמו כאב שרירי. הסיבה השכיחה ביותר לכאב פלאוריטי ולדלקת של הפלאורה הוא זיהום ויראלי. במקרים רבים הכאב מלווה בשיעול, חום, נזלת או סימפטומים דמויי שפעת. הכאב הפלאוריטי עשוי להיות חמור למדי. במקרה זה מערכת החיסון מטפלת בזיהום הויראלי, והכאב חולף תוך מספר ימים, כך שהטיפול העיקרי הוא טיפול במשככי כאבים. סיבות נוספות, ונדירות בהרבה, לזיהום פלאורלי הן דלקת ריאות, קרישי דם בריאה, פגיעות בחזה, גידולים של הריאה ומחלות קולגן. סביר שהכאב שלך נובע מזיהום ויראלי, אך מכיוון שלא בדקתי אותך, ואיני מכירה את ההיסטוריה הרפואית שלך - כדאי שתיבדק ע"י רופא המשפחה שלך. לקריאה נוספת: http://www.patient.co.uk/showdoc/23069037/ קרא עוד

התחנה הראשונה לבירור היא רופא המשפחה שלך ובהמשך אורתופד. באם יש צורך תופני למכון פיזיותרפיה. בינתיים נסי לתרגל מאלו- http://www.med.umich.edu/1libr/sma/sma_xupperba_art.htm קרא עוד