שאלות ותשובות - עמוד 899

בשלב ראשון, נשמע כי צילום אגן רגיל יספיק. באם יהיה ממצא נוסף, תוכלו להתייעץ לגבי המשך ב CT. קרא עוד

אין קשר בין הווירוס שגורם להרפס באיבר המין (הרפס סימפלקס, בדרך כלל II) לבין הווריצלה זוסטר הגורמת לשלבקת חוגרת (הרפס זוסטר). הדבר שיש למנוע ממנו הוא חשיפה של אדם שלא חלה בילדותו באבעבועות רוח, או של אדם עם מערכת חיסונית מדוכאת, למגע עם נגעים פעילים של השלבקת. הרפס זוסטר לא שכיח באנשים צעירים, ובהם נהוג להמליץ על בדיקת HIV, בדיקת דם שמטרתה לשלול איידס. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

אינני מתמחה בטיפולים אלטרנטיבים ולכן אין באפשרותי לענות על שאלתך. לא ידוע לי על ויטמינים או מינרלים שמסיייעים בטיפול בתסמונת. קיימים מספר אפיקי טיפול בתסמונת זו. לא ציינת במה את מעוניינת לטפל, האם באי- פריון, אי- סדירות וסתות או בהשמנה ושיעור. הטיפול הקונבנציונלי מותאם לאחד מהנ"ל, אין טיפול כללי להעלמת התסמונת. קרא עוד

ציסטות כלייתיות הן ממצא שכיח, ששכיחותו עולה עם הגיל. כשליש מן האנשים מעל גיל 50 מפתחים ציסטות כלייתיות, ולפי מחקרים שונים, ציסטות כאלה שכיחות אף יותר. הציסטות הכלייתיות בדרך כלל אינן גורמות סימפטומים ומתגלות במקרה בבדיקות הדמיה שמבוצעות מסיבות אחרות. במרבית המקרים, אלה בציסטות פשוטות, אך במקצתם יש יסוד להאמין שהסיבה מדאיגה יותר: מחלת כליות, זיהום או גידול. כדי להבדיל בין הציסטות הפשוטות לממצאים האחרים ניתן להשתמש בבדיקת אולטרסאונד, בבדיקת CT או בבדיקת MRI. בכל אחד מאמצעי ההדמיה הללו יש מאפיינים המבדילים בין ציסטה פשוטה למבנים כלייתיים אחרים. באולטרסאונד, למשל, ציסטה פשוטה נראית עגולה, עם גבולות ברורים ודופן חלק, ללא הדים בתוך הציסטה ועם הד חזק של הדופן האחורית. גודל הציסטה הכלייתית אינו בין המאפיינים מעוררי החשד לממצא שאינו שפיר. אם כל המאפיינים הללו ישנם, והחולה אינו סימפטומטי, אין צורך בשום הערכה נוספת, ואין צורך לחזור על בדיקת ההדמיה לצורך מעקב. אם תשובת האולטרסאונד אינה חד-משמעית, מומלץ לבצע בדיקת CT, ולפי תוצאותיו, להחליט על המשך הבירור או המעקב. אם בדיקות ההדמיה מציגות ממצאים חשודים, יש לשקול הסרה או דגימה של הנגע. באופן נורמלי, ציסטות כלייתיות פשוטות נוטות לגדול במשך הזמן. ביוני 2008 התפרסם מחקר שעקב אחר 61 אנשים עם ציסטות פשוטות של הכליה במשך 10 שנים בממוצע. המחקר הראה כי מרבית הציסטות גדלו בזמן זה, הן בגודלן והן במספרן. חלק מן הציסטות גדלו במהירות בשנתיים-שלוש הראשונות למעקב, ולאחר מכן האטו את קצב הגדילה. לא נמצא קשר בין מהירות הגדילה לבין סיכוי להופעת ממאירות. לא ציינת כיצד התגלתה אצלך הציסטה הכלייתית, ומדוע בוצע ה- CT לפני שלוש שנים. האם סבלת מסימפטומים כלשהם והאם את סובלת מהם כעת? כמו כן, לא סיפקת פרטים באשר למאפייני הציסטה בבדיקת האולטרסאונד שבצעת. שובי אל הרופא המטפל שהפנה אותך אל המעקב, כדי שיוכל להחליט אם יש צורך בהפניה לאורולוג. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד

בדיקת הריון מבוצעת 12 יום לאחר החזרת העוברים, כפי שהיה אצלך. כשבודקים את ערכי ה- HCG (הבטא), חשוב לשים לב לקצב העלייה ולא רק לערך האבסולוטי. הערכים אמורים להכפיל את עצמם כל יומיים-שלושה, ואכן, על פי תוצאות הבדיקה שלך, נראה שקצב העלייה משביע רצון. דרושה בדיקת אולטרסאונד על מנת לוודא שהעוברים שהוחזרו אכן נקלטו, וכדי לראות כמה מהם נקלטו. ההמתנה למשך הזמן שנקבע לך עד לבדיקת האולטרסאונד אמנם יכולה להיות מורטת עצבים, אך המועד הגיוני. בתקווה לבשורות טובות! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

ישנן חמש חוליות מותניות הן ממוספרות מ-L1 עד L5 (האות L היא קיצור של lumbar, מותני) ונמצאות בגב התחתון. ראה את התמונה המצורפת. בברכת בריאות שלמה ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

באופן רגיל חבל הטבור מכיל שני עורקים ווריד אחד. כאשר נראים רק שני כלי דם בבדיקת האולטרסאונד, ייתכן שחסר עורק אחד, מצב הנקרא בלעז Single Umbilical Artery . התינוק יכול להסתדר מצוין עם עורק טבורי יחיד, ומהלך ההריון ברוב המכריע של המקרים תקין לחלוטין. במקרים מסוימים ייתכן עיכוב מסוים בגדילת העובר בחודש האחרון להריון, ולכן יש צורך במעקב אולטרסונוגרפי אחר הגדילה לקראת סוף ההריון. המשמעות היחידה של ממצא זה היא בכך שבעד 20% מהמקרים ייתכן בעובר מום נוסף, בדרך כלל לבבי, שלרוב מתגלה בסקירת מערכות מדוקדקת ע"י אולטרסאונד. אם בדיקות אולטרסאונד חוזרות (הכוללות בחינה מדוקדקת של מבנה הלב) תקינות, הסיכוי שישנה בעיה בעובר הוא נמוך. אם לא נתגלו מומים נוספים, אין לעובדה שיש עורק יחיד משמעות לגבי גדילה עתידית של התינוק, מכיוון שאין צורך בעורקים הטבוריים לאחר הלידה. לפרטים נוספים: http://www.stanford.edu/~holbrook/sua.html קרא עוד

אם כך, אתה כבר יודע שיש לך נטייה לפתח קרישי דם במקום ההזרקה. אז התשובה לשאלה הראשונה היא כן, קרוב לוודאי. אם השאלה שלך היא אם יש סיכוי לפתח קרישי דם בעת טיפול באספירין, התשובה היא שהסיכוי קטן יותר. עם זאת, לא ברור לי מדוע אינך ממשיך מקבל קומדין. לגבי התרופות אין בעיה. ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

לויקוציטים הם כלל תאי הדם הלבנים. רמתם התקינה: 4.0 עד 10.0. אצלך הרמה מעט נמוכה, אולם לא נמוכה בצורה משמעותית. בשלב זה הייתי עוקבת אחר העניין על ידי בדיקת דם חוזרת בעוד מספר שבועות. נויטרופילים הם תת-קבוצה של תאי הדם הלבנים. ספירה אבסולוטית תקינה היא בין 2.0 ל-7.5 ואצלך הרמה מעט נמוכה. הנויטרופילים הם חלק מכלל הלויקוציטים ולכן יש קשר בין שני המדדים. אאוזינופילים הם עוד תת-קבוצה של תאי הדם הלבנים. לא ציינת אם מדובר בכמות אבסולוטית או באחוזים, ויש לכך חשיבות. אם מדובר באחוזים - אז הספירה של האאוזינופילים גבוהה רק מעט (הטווח התקין הוא 1% עד 6%). אם מדובר בספירה אבסולוטית, אז הספירה גבוהה באופן מדאיג (הטווח התקין הוא 0.04 עד 0.4). אני משערת כי מדובר באחוזים. על תפקיד האאוזינופילים והסיבות לערכים גבוהים מהנורמה תוכלי לקרוא באינדקס הבדיקות של אינפומד (וראי שם את הסבר התוצאות). http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=13 קרא עוד

השם המופיע באינדקס יכול להיות השם הגנרי של התרופה (המרכיב הפעיל התרופה), או השם המסחרי של התרופה. אם לחצת על השם הגנרי, תגיע ישירות אל ההסבר לתרופה. בתרופה מסחרית יכול להיות מרכיב פעיל אחד או מספר מרכיבים פעילים. כאשר תבחר בשם מסחרי כלשהו באינדקס, תגיע להסבר על המרכיב הפעיל בתרופה, או להסבר על אחד המרכיבים. בדוק את אריזת התרופה שבידך, מצא מהו המרכיב הנוסף וחפש אותו ב אינדקס. כאשר מתקבל הסבר על התרופה, שים לב לשמות התרופות המסחריות תחת .הכותרת "שמות תרופות " , ו - "נמצא כמרכיב בתרופות הבאות" [23/08/2000] קרא עוד