שאלות ותשובות - עמוד 898

את השפעת הקומדין בודקים בבדיקה שנקראת INR. באופן תקין, אצל אדם שאינו נוטל קומדין ואין לו הפרעה בקרישה, הערך התקין הוא 0.9 עד 1.40 (יחידות בינלאומיות), וזה אומר שתפקודי הקרישה תקינים, נורמליים. קומדין נותנים כאשר יש צורך בדילול הדם (היסטוריה של שבץ מוחי, תסחיף ריאתי ועוד). בהתאם לסיבה שבגללה נתנו את הטיפול, יש ערך מטרה ל- INR. בדרך כלל רוצם להגיע לערך שנע בין 2.5 ל-3.5. ערך כזה אומר כי הדם מדולל יותר, כלומר, שיש נטייה לדמם. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

Leucocytes הוא שם כולל לתאי דם לבנים. תאים אלה בעלי חשיבות גדולה בהגנה על הגוף מפני פולשים וזיהומים שונים. Lymphocytes הם סוג ספציפי של תאי דם לבנים, ותפקידם קשור בעיקר למניעת מחלות הנגרמות על ידי וירוסים. ערכי תאי הדם הלבנים שמסרת נראים לי לא נכונים, מכיוון שהם נמוכים באופן קיצוני. בדקי את הנושא. אם אלו אכן התוצאות, יש מקום לבירור או אולי כדאי לחזור על הבדיקה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

הטיפול באורטיקריה, שהיא תגובה לחלק מהתופעות המלוות תגובה אלרגית, הוא באנטיהיסטמינים, אך גם בסטרואידים, וזאת על פי מידת החומרה. בחירת התרופה אינה תלויה בהיות הטיפול ראשון או עשירי, אלא בשיקול דעתו של הרופא המטפל לגבי חומרת התגובה האלרגית. חשוב מאוד להוריד את מינון הסטרואידים שקיבלת בהדרגה, כדי שלא יופיעו תופעות לוואי היכולות להיווצר מהפסקה פתאומית של נטילתם, ולכן עצתי היא להשלים את הטיפול בלי קשר להקלה שאת חשה במצב. יתכן שפיתחת אלרגיה לאופטלגין למרות שהיית רגילה ליטול אותו בעבר. רוב האלרגיות שאנו מפתחים הם לחומרים שלא היינו רגישים אליהם בעבר. אני מציע לך לשים לב, אם יש קשר ישיר בין האורטיקריה ממנה סבלת ובין נטילת האופטלגין. האם האורטיקריה התפתחה בזמן נטילת האופטלגין? האם היא התפתחה גם במקרים בהם לא נטלת את התרופה? וכו'. אם האלרגיה שפיתחת אכן קשורה לאופטלגין, אין להסיק ממנה על תרופות אחרות ואין חשש מנטילת תרופות אחרות לשיכוך כאבים או להורדת חום בהתאם לרגישויות שאת יודעת על עצמך. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

שיהוק הוא כיווץ לא רצוני של שרירי הסרעפת והשרירים הבין צלעיים. בד"כ שיהוקים הם תופעה קלה וחולפת. לעתים נדירות הם הופכים לבעיה ממושכת או כרונית, ואם אין תגובה לטיפול התרופתי, הרי שייתכן שיגרמו לירידה במשקל, עייפות, התייבשות, חוסר שינה. שיהוק נגרם בד"כ כתוצאה מהרחבה של הקיבה לאחר אכילה מרובה או שתיית משקה מוגז. סיבות נוספות: שינוי בטמפרטורת רירית הקיבה - כמו למשל בשתיית משקה קר, שתייה מרובה של אלכוהול, ועישון. התרגשות פתאומית או לחץ נפשי עשויים גם הם לגרום לשיהוקים. יש מעל 100 סיבות לשיהוקים ממושכים וכרונים, למשל: מחלות בהן יש גירוי של עצב הסרעפת ועצב הוגוס - כמו למשל דלקת באוזן, דלקת בלוע, מחלות צוואריות כמו גויטר, גושים גידוליים במיצר או בצוואר ועוד; מחלות של מערכת העצבים המרכזית כמו גידולים מסויימים, טרשת נפוצה, זיהומים מוחיים ועוד; הפרעות מטבוליות כמו בהשפעת אלכוהול או חומרי הרדמה כללית, או באי ספיקת כליות כרונית, ועוד. חלק מהסיבות שגורמות לשיהוקים ממושכים, אם כן, הן מחלות קשות ורציניות, ולכן יש צורך בהערכה גופנית מדוקדקת במקרה של שיהוקים ממושכים, כולל בדיקות דם, בדיקות הדמיה ועוד. תרופות אפשריות הן טרוקטיל, בקלוזל, פרמין ועוד. קרא עוד

במידה והכל נראה תקין בצילום הרנטגן, ככל הנראה מצב השתלים טוב ואין סיבה לדאגה. איני יכול לומר לך מה מקור הכאב, ייתכן והוא נובע מגירוי בחניכיים באזור ההשתלה. בשאלתך לא כתבת האם מדובר בלסת עליונה או תחתונה והאם בוצע ניתוח כלשהו באזור ההשתלה. באופן כללי זמני שיקום: לסת עליונה - חצי שנה, אלא אם בוצעה הרמת סינוס ואז מומלץ להמתין 9 חודשים. לסת תחתונה - 3 חודשים. לגבי תותבת זמנית - במקרים בהם בוצעה הרמת סינוס באזור מומלץ להמתין עם תותבת זמנית מחשש לחשיפה מוקדמת של הממברנה. בהצלחה, ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים קרא עוד

לפי תיאורך, יתכן שבתך סובלת מלימפאדניטיס (דלקת קשרית הלימפה) בצוואר. לרוב זו תגובה לזיהום אחר, בדרך כלל ויראלי. הדלקת יכולה לערב בלוטה אחת או מספר בלוטות ולהיות חד או דו-צדדית. תסמינים נלווים יכולים להיות צינון, כאב גרון, דלקת עיניים, חום, ולהופיע בעקבות מגע עם חיות (בפרט חתולים). כאשר יש קשרית לימפה מוגדלת באזור קדמת האוזן, לעתים קרובות זו שרטת החתול. אפשרויות אחרות נדירות יותר הן מחוללים הנקראים כלמידיה, ליסטריה, טולרמיה ושחפת. גם אדנו וירוס גורם לדלקת לחמית העין, ויכול להיות מלווה בהגדלת קשריות צוואריות. לכל אחד ממצבים אלה ניתן לשלוח בדיקות אבחנתיות. לגבי הבלוטה עצמה, לא הצלחתי להבין אם מדובר בבלוטה אחת בו בכמה בלוטות. מכל מקום, אם המצב עדיין חריף כפי שתיארת, יש מקום לשקול ביצוע אולטרסאונד של הבלוטה ולבדוק את מימדיה ותוכנה. לפעמים שוקלים ניקור אבחנתי וטיפולי של הממצא תחת אולטרסאונד או ללא צורך בהנחיה הדמייתית. מכל מקום, אם מדובר בהצטברות מוגלה, הטיפול הוא ניקוז שלה. רפואה שלמה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

השינוי שאת מתארת הוא חלק מהשינויים הפיזיולוגים של הריון. בשלב מתקדם זה, הרחם כבר גדול, וזה גורם לעור הבטן להימתח ולנצל כל מקום אפשרי להתרחב, כולל את השקע הטבורי. את כל המידע לגבי שינויים פיזיולוגיים בהריון תוכלי למצוא במאמר הבא: http://www.tevalife.com/article.asp?id=2540 קרא עוד

המידע הקיים היום בספרות הרפואית לגבי שאלותייך הוא אכן מועט. הסיבות העיקריות ל- Dilated Cardiomyopathy הן: 1) אידיופתי - כלומר הסיבה לא ידועה - 50% 2) לאחר מיוקרדיטיס (זיהום נגיפי בלב - דלקת שריר הלב) - 9% 3) מחלת לב איסכמית (טרשת עורקים) - 7% 4) מחלות שונות אינפילטרטיביות (בהן יש הסננה של שריר הלב) - 5% 5) סיבות נוספות ושונות תורמות לאחוזים בודדים כל אחת. לא ידוע על היפותירואידיזם כסיבה ל- DCM . בעת היפותירואידיזם בהחלט תיתכן תופעה של אי- ספיקת לב, אך היא בדרך כלל משתפרת לאחר איזון הורמוני התריס. לכן לגבי שאלתך הראשונה: סביר להניח שהסיבה ל- DCM במקרה שלך היא אידיופתית או לאחר מיוקרדיטיס נגיפית (myocarditis) שלא אובחנה בעבר, אך לא ניתן לשלול בוודאות שהיפותירואידיזם לא מאוזן במשך שנים תרם אף הוא. לגבי אנשים אשר סובלים מ- DCM ואינם סימפטומטיים, ישנה אי- ודאות ולא ברור האם ובאיזה קצב תתקדם מחלתם. כל הנתונים שמסרת: שיש לך כושר גופני טוב, שאתה לא מעשן, בריא, אסימפטומטי, ללא מחלת טרשת עורקים ועם תפקוד לקוי של הלב במידה קלה בלבד (מקטע פליטה של 43%), כולם מאוד מעודדים. חשוב להימנע מצריכת אלכוהול, לשמור על איזון תפקודי בלוטת התריס, לבצע פעילות גופנית ולהיות במעקב רופא קרדיולוג ורופא משפחה שיעקוב אחר שומני הדם, רמות הסוכר בדם ולחץ הדם. עליך להתייעץ עם רופא קרדיולוג לגבי הצורך בטיפול בתרופות מקבוצת חוסמי בטא אדרנרגיים (Beta blockers) ומעכבי האנזים המהפך (ACE Inhibitors). אנו מאחלים לך בריאות שלמה. קרא עוד

החשש שלך מפני הקרינה שספגת במהלך הבדיקה מובן - קרינת רנטגן עלולה לגרום לפגיעה בחומר הגנטי שבתאים, והדבר משמעותי במיוחד בתאי מערכת הרביה. אולם כמות הקרינה שאליה נחשף נבדק במהלך הבדיקה שעברת אינה רבה, ונאמדת בכ-1.5 עד 6 מיליסיוורט (millisievert). לשם השוואה, כל אחד מאיתנו נחשף לקרינת רקע קוסמית בחיי היומיום בשעור של 3 מיליסיוורט בשנה. כמות הקרינה בבדיקה שעברת שווה לכמות הקרינה שאדם נחשף אליה במשך חצי שנה עד שנתיים, כך שצבך היום זהה למצבה של אשה שלא עברה את הבדיקה, אך מבוגרת ממך בכמה חודשים עד שנתיים. בנוסף, במהלך בדיקות שיקוף נעשה שימוש באלומת קרינה הממוקדת לאיבר הנבדק, כך ששאר הגוף נחשף לקרינה בעוצמה נמוכה בהרבה. איחולי בריאות, ד"ר אמיר מינרבי - אינפומד קרא עוד

מירנה לא פוגעת בפוריות. בהחלט הגיע הזמן לגשת לרופא להיבדק. קרא עוד