מבצע צוק איתן: מה אומרים לילדים ואיפה פונים לעזרה חינם?

צוות המחלקה לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר לרפואת ילדים מעניק מענה טיפולי פסיכולוגי לילדים בזמן מבצע "צוק איתן". הפסיכולוג דני לוטן מספק קווים מנחים איך לנהוג ולדבר עם הילדים על ובמהלך המצב הביטחוני

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 26/08/2014

צוות המחלקה לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר לרפואת ילדים מעניק מענה טיפולי פסיכולוגי לילדים בזמן מבצע "צוק איתן". טיפול עזרה ראשונה פסיכולוגי לילדים מכל רחבי הארץ, הסובלים מחרדה ופוסט טראומה, ניתן ללא תשלום במספר הטלפון 03-9244955


השירות ניתן ביוזמת ד"ר אורית קריספין, מנהלת השירות הפסיכולוגי במרכז שניידר והפסיכולוג דני לוטן, מנהל מרפאת חרדה במרכז שניידר.


לאור האירועים הביטחוניים, ממליץ דני לוטן, מנהל מרפאת חרדה במחלקה לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר לרפואת ילדים:


להסביר לילדים את המצב: לתת מידע מסודר ומאורגן גם לילדים קטנים. עצם הדיבור מכניס תחושה של שליטה והבנה לגבי המצב. לא להסס להסביר לילדים מה כרגע ידוע על המצב ומה חושבים לגבי מה שצפוי בימים הקרובים. ברגע שהילד קולט שההורה פתוח לשיחה ומסביר לו בשקט את הדברים הוא מרגיש בטוח להעלות קשיים ושאלות. חשוב להקשיב לשאלות ולענות להם בסבלנות, עצם העלאת השאלות על ידי הילדים מאפשרת לילד לשחרר את המועקות ולדבר על הדברים הכי מפחידים לגביו.


לא להבטיח שאין שום סכנה: במסגרת מתן המידע, לא מומלץ לומר שאין שום סכנה או שבטוח במאה אחוזים שהכל יהיה בסדר, אלא לשדר שכל הפעולות האחראיות שנדרשות מהמצב נעשו, שגורמי הביטחון מטפלים ומחליטים בצורה שקולה וכך גם ההורים - מקשיבים להוראות ומחליטים איך להתנהג בצורה השקולה והאחראית ביותר. אם הילד חרד במיוחד - לא להיבהל ולא לנסות להרגיע בלי הרף, כי זה יכול לגרום ללחץ נוסף. יש פשוט להסביר שכרגע כולם בלחץ, זה בסדר ונורמלי ושהסכנות מטופלות ונבדקות כל הזמן ע"י ההורים והגורמים המתאימים.



ליזום פעילות עם הילדים: חשוב לאפשר הסחת דעת מהמצב על ידי משחקים, סרטים, תשבצים וכל דבר דומה. כמו כן, חשוב לארגן פעולות שגרה - להכין ארוחות יחד, ולעשות כמה שיותר פעולות יחד בתוך המשפחה (לסדר אלבומים, לשחק מונופול וכדומה).


לנשום באופן מרגיע: ברמה הגופנית, כשילד נכנס ללחץ, חשוב ללמד אותו לנשום באופן מרגיע. הנשימה הנכונה במצב חרדה היא נשימה שבה מוציאים יותר אויר ממה שמכניסים. עושים זאת באופן הבא: שואפים וסופרים עד 2 או 3 ואז נושפים תוך ספירה עד 4 או 5. נשימות כאלה מאוד מרגיעות ואם חוזרים עליהן 5 – 10 פעמים, הן מורידות לחץ. תרגיל נוסף - בזמן לחץ כיווץ של האגרופים וספירה עד 4 ואז שחרור שלהן במשך 4 פעמים - מביא לתחושת שחרור והורדת לחץ.


חשוב להדגיש כי תחושות הלחץ הן נורמליות למצב, וכאשר אנחנו כהורים משדרים בטחון ושליטה, לצד המתח והדריכות, רוב הילדים יקבלו זאת בהבנה.


פורומים, ילדים ומתבגרים

זמנית לא ניתן לשאול שאלות בפורום זה.
הודעה
מחבר
תאריך/שעה
חרדה מחרקים ועוד סילבי 14/10/2015 15:03
  • שלום רב, בני בן 8 מפחד פחד אימיים מחרקים(כולל דבורות , יתושים וכו') עד כדי כך שהוא בוכה והסטרי ממש ולא ירד או לא יכנס לבניין אם ראה שם חרק.זה ממש משתק אותו איך ניתן לעזור לו. תודה

ילד בן 8 חודש הורה מודאג 03/09/2015 20:20
  • שלום, התינוק שלי בן 8 חודש, שאני נכנס הביתה הילד תלוי בי תלות מחרידה למצב שאני לא יכול לזוז בבית בלי להרים אותו לידיים, שאמא מחליפה חיתול ואני בבית הוא בוכה בכי מחריד עד שאני נעמד לו ליד הראש, שעושה לו אמבטיה או מחליפה לו בגדים אותו דבר התינוק פורץ בבכי לא נורמלי עד שאני לידו ומלטף ומחבק אותו... המצב בלתי נסבל ומחריד אותי כהורה כל הסיטואציות הנ"ל במצב שאני שאמא שלו לבד איתו ההתנהגות היא של תינוק נורמלי אנחנו לא מבינים מה הבעייה, אשמח להתייחסות

שאלה דונא 02/06/2015 11:49
  • אני בת 18 ורוצה ללמוד באוניברסיטה .... רוצה סיעוד ובאותו זמן רואה שהמורה יותר טוב לבת אבל לא יודעת מה לעשות.. האם הדבר הזה רוצה פסיכולוג ...ואפשר לומר מה היותר טוב בשבלי ???!


הצטרפו לאינדקס הרופאים!