טיפול בהתקפי חרדה (Panic attack's Treatment)

התקפי חרדה הם חלק מקבוצה המכונה קבוצת הפרעות החרדה. אלו הם מצבים חולפים שבהם האדם חווה פחד עז, אי נוחות גופנית קיצונית ורמת מתח ולחץ גבוהה. תחושות אלו מלוות בדרך כלל בתסמינים גופניים כגון: רעד, הזעה, בחילה, סחרחורת, קוצר נשימה, תחושת חוסר יציבות וגלי חום/קור. בנוסף, פעמים רבות ההתקפים מלווים בפחד עז מפני עילפון, התקף לב או שגעון. בדרך כלל חולף ההתקף תוך כעשר דקות לכל היותר.

התקף חרדה עלול להופיע באופן חד פעמי, אך במקרים בהם הוא חוזר ונשנה מאובחנת הפרעת פאניקה.

האנשים החווים את ההתקפים חווים גם בין ההתקפים פחד עז מהישנותם ורבים מהם נמנעים מסיטואציות או מקומות שמעוררים בהם פחד מפני התקף או חשש שיתרחש התקף ויגרום להם למבוכה, או שלא יהיה להם במי להיעזר כאשר הוא יתרחש. במקרים קיצוניים, הפרעת הפניקה גורמת לפגיעה תפקודית קשה, עד כדי המנעות מוחלטת מיציאה מהבית.

טיפול בהתקפי חרדה

על אף שהתקפי חרדה חוזרים גורמים למצוקה ולפגיעה תפקודית משמעותית, הטיפול בהם אפשרי ואף נמצא יעיל ביותר במחקרים בהם נבחנה השפעת הטיפול. הטיפול בהתקפי פניקה מורכב בדרך כלל ממספר אלמנטים:

• היבט פסיכו-חינוכי: רבים מהסובלים מהתקפי חרדה חוששים מהתקפי לב, שיגעון או נזק פיסי/נפשי שיתרחשו אם הם יחוו התקף נוסף. אחת מהמטרותו של טיפול בהתקפי חרדה הוא הקניית ידע לגבי מהו התקף חרדה ומה הם התסמינים האופייניים לו, כדי לפתח את היכולת לזהות אותו ולהשתמש באסטרטגיות שנרכשות במהלך הטיפול כדי להרגיעו. קבלת המידע בפני עצמה מביאה להקלה של החרדה. רבים מהפונים לטיפול בהתקפי חרדה אינם יודעים, לדוגמא, כי ההתקף מסתיים לרוב תוך עשר דקות ופוחדים פחד עז ש"זה לא יגמר לעולם". טיפול כזה מתבצע במסגרת סוגים שונים של פסיכותרפיה ובייחוד במסגרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

• נטרול מחשבות ואמונות: אחד הגורמים להופעתם של התקפי חרדה הוא פירוש שגוי ומוקצן שניתן לתחושות גופניות. חלק מהסובלים מהתקפי פניקה מפרשים אי נוחות גופנית באופן קטסטרופלי ("זה התקף לב", "אני משתגע") ועקב כך חווים חרדה עזה. הטיפול בהתקפי חרדה מתמקד בין השאר בזיהוי של המחשבות, התפיסות והאמונות הבלתי הגיוניות שגורמות להתקפי החרדה ומעצימות אותם.

• רכישת טכניקות הרגעה עצמית: רכישה של מיומנויות לויסות והרגעה עצמית ולשליטה בתסמינים הגופניים מסייעת בהתמודדות כאשר מופיעים התקפי החרדה. הידיעה של האדם כי הוא לא חסר אונים מול ההתקף גורמת במקרים רבים לירידה משמעותית של עוצמת החרדה.

• חשיפה: התקפי חרדה גורמים לחלק מהלוקים בהם להימנע ממצבים ופעילויות הקשורים בהתקפים. חלק מהאנשים נמנעים ממקומות או מצבים בהם הם חוו התקפים בעבר, חלק מהם נמנעים ממקומות שהם חשים שלא יוכלו לקבל בהם עזרה, או שתגרם להם מבוכה קשה אם יחוו בהם התקף (אולמות קולנוע, קניונים, מקום העבודה), וחלקם אף נמנעים מלהשאר לבד, מתוך החשש להיות לבד אם יחוו התקף. ההמנעויות הללו פוגעות בשגרת החיים ומעצימות את תחושת חוסר האונים, חוסר היכולת להתמודד ואת הפחד מפני ההתקפים. כדי להתמודד עם ההמנעויות, טיפול בהתקפי חרדה מאפשר חשיפה הדרגתית והתרגלות מחודשת לסיטואציות והמקומות שמהם האדם נמנע.

• הבנת גורמי העומק לחרדה: הטיפול בהתקפי חרדה יתחיל בדרך כלל מהתמקדות בהקניית המיומנויות שמסייעות להתמודד עם התקפי החרדה. לאחר שמושגת הקלה, ובמידה והמטופל מעוניין, הטיפול עשוי לפנות לחקירה של גורמי העומק העומדים בבסיס התקפי החרדה. הגורמים הללו עלולים להיות קשורים לאירועי חיים ושינויים, שהתרחשו בחייו של האדם (אובדן, פיטורין, פרידה) וכן בגורמים אישיותיים כמו: צורך מוגבר בשליטה, תחושת חוסר ערך ועוד.

הטיפול בהתקפי חרדה כולל בחלק מהמקרים גם ייעוץ פסיכיאטרי, במסגרתו נשקל הטיפול בתרופות נגד חרדה. הטיפול בהתקפי חרדה בתרופות מומלץ במצבי חרדה קשים, כשהתקפי החרדה מביאים לפגיעה משמעותית בתפקוד ובמידה והמטופל מעוניין בהקלה מהירה.