בתי בת 3 ושלושה חודשים החלה לגמגם לפני כ-3 חודשים, והמצב לא משתפר או חולף, אלא לעיתים אף מחמיר. האם זה סימן שהגמגום יישאר, או שיש עוד תקווה שזה יחלוף?

גמגום הוא דיבור מקוטע, מהוסס, או חזרה על מילים בזמן דיבור. כמעט כל ילד עובר תקופה קצרה של גמגום, אך תקופה זו קצרה וחולפת. חשוב מאוד לא להדגיש את הבעיה בתקופה זו, לא לבקש מהילד לחזור על המשפט, ולא להגות לו את המילה מחדש, אלא פשוט להתעלם! אם התופעה לא חולפת מעצמה לאחר מספר חודשים, אפשר לפנות לרופא הילדים כדי להעריך את המצב. אם אין בעיות נוספות, אפשר לפנות לעזרתו של קלינאי תקשורת. בכ-1% מהאוכלוסייה הבעיה נשארת ואף מחמירה ועוברת מחזרה על הברות בלבד לחזרה על מילים ומשפטים שלמים, עם הפסקות בדיבור שלאחריהן התפרצות קול (עווית דיבור). מידע נוסף נמצא בתשובה הבאה: http://www.infomed.co.il/questions/q_091901_1.htm

אינפומד
מחלות
הפרעות פסיכוסומטיות בילדים

הפרעות פסיכוסומטיות בילדים

Psychosomatic disorders in children

המומחים של Infomed מסבירים:

מקובל להניח כי לגורמים נפשיים וחברתיים משמעות בתחלואה גופנית ובמהלכה, וכן בתלונות על בעיות גופניות.
סוגיית הקשר בין הגוף לנפש מהווה מקור להתעניינותם של מדענים ופילוסופים כאחד, זה שנים רבות. אם בעבר היה נהוג לכנות מספר מחלות כ"פסיכוסומטיות", הרי שכיום מקובל להניח שכל הרפואה היא פסיכוסומטית באופן עקרוני, כאשר למצבים שונים ולמחלות שונות רכיבים נפשיים משמעותיים יותר ולאחרים פחות. קביעה זו תקפה החל במומים מלידה וכלה במחלות נפש ובמחלות גופניות בעלות מאפיינים התנהגותיים/נפשיים בעיקר (לדוגמה תסמונת טורט). יש בכך משום "יישור קו" של הרפואה המערבית עם זו הסינית שרואה בגוף ובנפש מיקשה אחת ובלתי נפרדת.
קשר זה בין מחלה גופנית לנפש כרוך הן בגורמים (באטיולוגיה) למחלות גופניות והן במהלכן. לדוגמה, מהלכה של מחלה גופנית אצל ילד קשור באורח ברור במצבה הנפשי של משפחתו. זה האחרון תורם ליכולת התמודדותו של הילד המתפתח עם כל חולי גופני. המצב הרגשי שבו נמצאת משפחתו ישפיע על מידת הקבלה של מחלתו, על מידת היענותו לטיפול (רפואי, תרופתי ורגשי) ועל מידת נכותו בעתיד. בנוסף לכך למחלה גופנית השפעה מכרעת על חיי הרגש של הילד ועל התפתחותו הנפשית.
הגדרה: הגדרת מחלה או אדם כפסיכוסומטיים עברה מספר גלגולים. המשמעות שהיתה מקובלת בעבר: "מחלה שנגרמה על ידי גורמים רגשיים", ולהתייחסות מיוחדת זכו מספר מחלות כגון כיב פפטי, יתר-לחץ-דם, גנחת סימפונות, נירודרמטיטיס, תריסיות-יתר ועוד כמאפיינות קבוצה זו. כיום מטילים ספק בכוחם הבלעדי של גורמים נפשיים לגרום להופעת מחלה גופנית מבנית. עם זאת, מקובל להניח כי מצב נפשי עלול להשפיע באורח משמעותי על מהלכה של מחלה גופנית ולהיפך. קיימות מחלות שתסמיניהן כוללים רכיבים גופניים ונפשיים כאחד. לדוגמה דיכאון כחלק מסימני קרצינומה של הלבלב.
המונח "פסיכוסומטי" במובן הרחב של המילה, מתייחס איפה לצורך בהבנת המעורבות של רכיבים חברתיים ופסיכולוגיים בנטיית מאן דהו לחלות במחלה מסוימת, בפריצת המחלה ובמהלכה. בהקשר לכך, מנסה ההסתכלות הפסיכוסומטית לענות על השאלות: מדוע חולה פלוני במחלה זו או אחרת, מדוע קרה הדבר בשלב מסוים של חייו ולא באחר, מדוע הוחמרה המחלה בזמן ספציפי ומדוע חווה החולה את מחלתו באופן מסוים ולא באופן אחר. מובן שקיימות סוגיות נוספות.
רוב החוקרים מבחינים בשתי קבוצות של מחלות המובחנות בהתאם לפתולוגיה הגופנית ולקלות שבה התסמינים מבטאים משמעות נפשית. בקצה האחד של הטווח עלול להימצא שיתוק גף שאינו ניתן להסבר בהקשר עם מסלולי עצבוב, והוא מבטא באופן סמלי מצוקה נפשית כמו גם רווח מישני. בקצה האחר של הטווח ניתן למצוא מחלה ככיב עיכולי (פפטי) בעל משמעות גופנית רצינית וסיבות רבות להתהוותו, אך גם סיבה נפשית משמעותית הגורמת להחמרתו (דימום לדוגמה).
ה-DSM IV מכנה כהפרעה סומטופורמית את כל קבוצת ההפרעות שהמשותף להן הוא קיום תסמינים גופניים אשר אינם ניתנים להסבר על ידי מצב בריאותי כללי, והיא תוצאה ישירה של נטילת חומרים פסיכואקטיביים או הפרעה נפשית אחרת (כגון הפרעת פאניקה). התסמינים אינם רצוניים ואינם מכוונים והם יוצרים מצב של מצוקה הפוגעת בתחומי התפקוד המרכזיים.

ד"ר נחמיה קיסר

טיפולים ותרופות
הטיפול בסוגים השונים של ההפרעות הפסיכוסומטיות - מעבר לזה הישיר בהפרעה הגופנית, כולל את הגישות הטיפוליות לסוגיהן: פסיכותרפיה, טיפול התנהגותי, טיפול קוגנטיבי, משפחתי פסיכופרמקולוגי ושילוב ביניהם.
סוגים נפוצים
להלן סוגי ההפרעות:
1. הפרעת סומטיזציה - (בעבר כונתה היסטריה או תסמונת ע"ש בריקה - Briquet), הפרעה רב-תסמינית המתחילה לפני גיל 30, נמשכת לאורך שנים ומאופיינת בכאב, בהפרעות במערכת העיכול, בקשיים בתפקוד מיני ובתסמינים פסיודונירולוגיים.
2. הפרעה סומטופורמית בלתי מאובחנת - מאופיינת בתלונות גופניות בלתי מוסברות הנמשכות לפחות 6 חודשים ונמצאות מתחת לסף האבחון של הפרעת סומטיזציה.
3. הפרעת קונברסיה - מאופיינת בתסמינים או בחסרים בלתי מוסברים הכוללים תפקוד מוטורי או תחושתי המעוררים חשד לקיום בעיה נירולוגית או בעיה רפואית אחרת. קיים קשר בין המצב הנפשי לתסמינים הגופניים.
4. הפרעת כאב - מוקד ההתייחסות הרפואית הוא הכאב. בנוסף לכך, יש משמעות רבה להיבטים פסיכולוגיים באשר להופעת הכאב, חומרתו, החמרתו או הטיפול בו.
5. היפוכונדריאזיס - מצב של חשש לקיום מחלה רצינית וחמורה שמקורו בפירוש מוטעה של תסמינים או של תפקודי הגוף, על ידי הלוקה בהפרעה.
6. הפרעת גוף דיסמורפית - התעסקות-יתר בפגם דמיוני או מוגזם בהופעה החיצונית.
7. הפרעה סומטופורמית בלתי מאובחנת - קיום תסמינים סומטופורמיים שאינם עומדים במדדים האבחוניים של אחת מההפרעות הסומטופורמיות הייחודיות.

רופאים בתחום

שיאצו

עדי בוסקילה

4.9

( 9 חוות דעת )

"עדי מטפל נעים וקשוב הגעתי לטיפול הניתוק מהגוף שלי ויצאתי בנאדם חדש לגמרי. הוא התאים את הטיפול במיוחד לצרכים שלי, והיה סבלני קשוב והשרה עליי אווירה נעימה. מחכה לטיפול הבא!"

קראו עליי עוד

ילדים

פרופ' בנימין וולוביץ

5.0

( 21 חוות דעת )

"התרשמתי ממש לטובה מפרופ וולוביץ הגעתי אליו לאחר ייאוש ותסכול הבת שלי אסמטית קשה מידי יום יש לה התקפים, חייבת לציין לטובה את ההסברים המפורטים, יחס אישי, סבלנות, הפרופ' התאים לה טיפול, מקווה בעזרת השם לראות ניסים ממליצה בחום"

קראו עליי עוד

יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים

ד"ר אהוד רז

4.9

( 18 חוות דעת )

"ד״ר רז היה קשוב,רגיש ונתן מענה על כל השאלות גילה זמינות ואכפתיות לפני ואחרי"

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: בתי בת 3 ושלושה חודשים החלה לגמגם לפני כ-3 חודשים, והמצב לא משתפר או חולף, אלא לעיתים אף מחמיר. האם זה סימן שהגמגום יישאר, או שיש עוד תקווה שזה יחלוף?
תשובה: גמגום הוא דיבור מקוטע, מהוסס, או חזרה על מילים בזמן דיבור. כמעט כל ילד עובר תקופה קצרה של גמגום, אך תקופה זו קצרה וחולפת. חשוב מאוד לא להדגיש את הבעיה בתקופה זו, לא לבקש מהילד לחזור על המשפט, ולא להגות לו את המילה מחדש, אלא פשוט להתעלם! אם התופעה לא חולפת מעצמה לאחר מספר חודשים, אפשר לפנות לרופא הילדים כדי להעריך את המצב. אם אין בעיות נוספות, אפשר לפנות לעזרתו של קלינאי תקשורת. בכ-1% מהאוכלוסייה הבעיה נשארת ואף מחמירה ועוברת מחזרה על הברות בלבד לחזרה על מילים ומשפטים שלמים, עם הפסקות בדיבור שלאחריהן התפרצות קול (עווית דיבור). מידע נוסף נמצא בתשובה הבאה: http://www.infomed.co.il/questions/q_091901_1.htm
לפתיחה בעמוד חדש >

תראו לי עוד שאלות