בדיקת אבחון התפתחותי (Developmental Assessment)

הילד שלך כבר התהפך? וכמה הוא שוקל? ואל מי הוא מחייך? ואיך זה שהוא עוד לא מחזיק טוב את הראש? ולמה הוא עוד לא מוציא מילה? שאלות כאלו ואחרות מלוות את התפתחותם של תינוקות ועשויות לעורר דאגה רבה בלב הוריהם.
חשוב לזכור כי תינוקות שונים זה מזה בקצב התפתחותם, אולם במידה ומתעוררים חששות לגבי קצב ההתפתחות, כדאי לפנות לאבחון התפתחותי.

אבחון התפתחותי הוא אבחון המאפשר לאיש מקצוע לקבוע האם התפתחותו של הילד תקינה או לוקה בחסר. החוסרים יכולים להיות ביכולותיו מוטוריות, רגשיות, קוגניטיביות וחברתיות.

האבחון מועבר ע"י פסיכולוג התפתחותי ובנוי ממשימות התואמות את גילו של הילד.

מטרת האבחון היא לבחון האם יכולותיו של הילד תואמות לאלו המצופות מבני גילו וכן במטרה לקבוע תכנית התערבות טיפולית במידת הצורך.

האבחון ההתפתחותי מיועד לילדים בגיל הרך (עד גיל שש).
בגילאים מבוגרים יותר, נהוג להפנות ילדים המתפקדים באופן חלקי או לקוי לאבחון פסיכודיאגנוסטי המתמקד בהיבטים קוגניטיביים ואישיותיים כגון רמת המשכל (IQ), קונפליקטים רגשיים, נקודות חוזק ומוקדי קושי.
אבחונים ספציפיים יותר הם אבחון דידקטי לליקויי למידה ואבחון הפרעות קשב וריכוז, אלו הם אבחונים אשר ממוקדים ביכולות הלמידה של הילד.

מתי יש לפנות לאבחון התפתחותי?

האבחון ההתפתחותי מיועד לבחון האם יכולותיו של הילד בתחום המוטורי, הרגשי, הקוגניטיבי והחברתי תואמות את היכולות המצופות ממנו בהתאם לגילו. מומלץ לפנות לייעוץ או אבחון התפתחותי או כאשר נראה כי יכולותיו של הילד, באחד מהתחומים הללו לוקות בחסר, או כשנראה כי קיים פער משמעותי בין יכולותיו של הילד בתחומים שונים (למשל, ילד שנראה אינטליגנטי מאוד אך לא מצליח לרכוש מיומנויות מוטוריות תואמות גיל).

התנהגויות אשר עשויות להצביע על צורך באבחון התפתחותי

• קשיים בין אישיים: הילד אינו מגיב לניסיונות של הסביבה ליצור אתו קשר, אינו מזהה אנשים מוכרים, אינו מתחבר עם ילדים אחרים או נמנע מחברת ילדים אחרים.

• קשיים מוטוריים: התינוק אינו מצליח לרכוש מיומנויות מוטוריות בסיסיות כגון התהפכות או הרמת הראש, קשיים בזחילה / ישיבה / עמידה / הליכה בהתאם לגילו או א-סימטריה בולטת של הפעילות המוטורית. קשיים מוטוריים בגיל מבוגר יותר, מאופיינות בקשיים באכילה, שרבוט, בנייה בקוביות וכדומה.

• קשיים התנהגותיים: הילד חסר מנוחה באופן בולט, מרבה לבכות ומתקשה מאוד להירגע , נראה מבוהל, לא מרוכז ובעל סף תסכול נמוך במיוחד.

• קשיים שפתיים: הילד נראה כאילו אינו מבין את הנאמר לו ואינו רוכש יכולות הגייה או שפה בהתאם למצופה בגילו.

תהליך האבחון ההתפתחותי

האבחון ההתפתחותי מיועד לבחון את יכולות הילד בהיבטים התפתחותיים שונים. תהליך האבחון כולל משימות אשר בודקות את יכולותיו הקוגניטיביות, הרגשיות, המוטוריות והחברתיות של הילד.
האבחון נערך באופן משחקי, ולכן הוא מהווה בדרך כלל, חוויה נעימה עבור הילד. הילד מתבקש לצייר, לבנות בקוביות, להרכיב פאזלים, לשחק, לשוחח עם המאבחן ולהפגין יכולות מוטוריות, כאמור, בהתאם לגילו. המאבחן צופה באופן בו הילד מתמודד עם המשימות וכך מזהה את היכולות, מוקדי הקושי, ודפוס התמודדותו של הילד.

האבחון נותן תשובות לשאלות כגון האם הילד עצמאי? האם הוא מסוגל לגייס עזרה? האם הוא נוטה לוותר או מתאמץ? נוסף על האבחון אשר מתבצע בקליניקה, מבוססת הערכת המאבחן על דיווחי ההורים ולעיתים גם על צפייה בילד בסביבתו הטבעית (בית, גן ילדים).

האבחון התפתחותי מספק להורים תמונה מקיפה לגבי יכולותיו של הילד בהיבטים ההתפתחותיים השונים וכן מציע תכנית טיפולית אשר מותאמת לקשייו של הילד. התכנית הטיפולית עשויה להתבסס על הפניה לקליניאי/ת תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה או טיפול פסיכולוגי. כמו כן, ניתנות להורים המלצות כיצד להתמודד עם קשיי הילד ביומיום.

עיכובים התפתחותיים עשויים לפגוע ברצף התפתחות התקין וברכישת מיומנויות שונות בהתאם לגיל (למשל, ילד שקשייו המוטוריים לא טופלו בילדות המוקדמת יתקשה לרכוש מיומנות כהחזקת עיפרון נכונה) לכן זיהוי הקושי והתאמת תכנית טיפולית בשלב מוקדם ככל האפשר הם בעלי חשיבות מכרעת.