פונדקאות (Surrogacy)

כתבה פרסומית כתבת חסות


הגדרה

פונדקאות היא נשיאת עובר ברחמה של אישה מביצית של אישה אחרת, אשר הופרתה לפני החזרתה לרחם. הפונדקאית מגדלת את העובר ברחמה במטרה למסור אותו להוריו הביולוגיים, שלרוב נתקלו בבעיות פוריות, לאחר הלידה.

ישנו סוג נוסף של פונדקאות, הנקראת פונדקאות חלקית, בה תורמת האישה ביצית וכן מגדלת את העובר ברחמה, כאשר גם במקרה זה הפריה נעשית בצורה מלאכותית על ידי זרעו של האב הביולוגי. גם כאן נמסר העובר להורים שיגדלו אותו לאחר הלידה.


פונדקאות בישראל


במרבית מדינות העולם פונדקאות בתשלום היא אסורה. בישראל ישנה אפשרות חוקית לפנות לפונדקאית, אשר מקבלת תשלום, הקבוע בחוק, על נשיאת התינוק. על פי החוק יש לערוך הסכם בין הפונדקאית לבין ההורים הביולוגיים, וכן לקבל את אישור הועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, הכוללת אנשי מקצוע שונים, ביניהם מומחים רפואיים, משפטיים, דתיים וחברתיים.

בנוסף, בישראל אפשרית פונדקאות רק לבני זוג שהם איש ואישה, ואין אפשרות כלל לפונדקאות לזוגות חד מיניים. שני בני הזוג חייבים להיות תושבי ישראל.

הפונדקאית צריכה להיות בגירה תושבת ישראל שאיננה נשואה, כאשר יש באפשרות הועדה לאשר גם פונדקאות אצל אישה נשואה, אך רק במקרה שבו הוכיחו ההורים המיועדים כי אין להם כל אפשרות אחרת.

יש לציין כי הדרישה לאישה שאינה נשואה היא ייחודית לישראל, ונובעת מדרישות ההלכה והחשש כי ייווצר מצב של ממזרות. במרבית מדינות העולם הדרישה היא דווקא הפוכה, ופונדקאיות הן נשים נשואות ובעלות משפחה. בנוסף נדרש כי היא לא תהיה קרובת משפחה של בני הזוג המיועדים להיות הורים. 


פונדאקות - נשיעת עובר


חוק הפונדקאות

בשנת 2013 הובילה שרת הבריאות דאז, יעל גרמן, את חוק הפונדקאות הישראלי החדש. החוק היה מהפיכה של ממש בתחום הפונדקאות בישראל, וקבע כי גם זוגות חד מיניים יוכלו לפנות לאם פונדקאית על מנת להביא ילד לעולם, כאשר הביצית תינתן להם מתרומה. החוק החדש קבע כי זוגות חד מיניים יוכלו לבצע אך ורק פונדקאות אלטרואיסטית, כלומר פונדקאות שנעשית ללא כל תשלום – בהתנדבות מלאה של האישה.

בנוסף טיפלה ההצעה בבעיית ההיצע של הפונדקאיות בישראל, על ידי כך שהעלתה את גיל הפונדקאיות מ-36 ל-38, וכן אמורה הייתה להסדיר את ההתקשרות מול מרפאות בחו"ל.

החוק אמנם עבר בקריאה ראשונה בשנת 2014, אך נעצר שם לאחר פיזור הכנסת באותה שנה.


פונדקאות בחו"ל


בעשורים האחרונים גדלה מאוד הפנייה של זוגות ישראלים לפונדקאות בחו"ל, גם בשל מחסור בנשים שמוכנות לשמש פונדקאיות וגם בשל העובדה שבארץ ישנן מגבלות על ההורים שמבקשים להביא ילד בדרך זו, בעיקר על זוגות חד מיניים. בעיקר פרחה הפונדקאות בתאילנד וכן הפונדקאות בהודו, בשל מחיר פונדקאות נמוך בשתי המדינות וכן חוקים שהיו מקלים יחסית.

בשתי המדינות נפסקה הפונדקאות לזוגות מישראל בשל שינוי של החוקים המקומיים. בתאילנד נאסרה לחלוטין פונדקאות של זוגות מחוץ למדינה ובהודו נאסרה הפונדקאות לזוגות חד מיניים. השינויים החוקיים הללו גרמו לכך שזוגות רבים "נתקעו" בשתי המדינות, והתקשו לחזור לישראל עם התינוקות שנולדו להם.

כיום זוגות ישראלים מעדיפים לבצע פונדקאות בגיאורגיה ופונדקאות באוקראינה, וכן במדינות נוספות במזרח אירופה, כיוון שמחיריהן עדיין זולים באופן יחסי לפונדקאות בארצות הברית, למשל, והחוקים בהן עדיין נוחים באופן יחסי.


פורומים אזוספרמיה, ניתוחים להפקת זרע ופריון הגבר

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
ניתוח TESE רוני 09/02/2020 09:26
  • ד"ר שלום רב, לאחרונה עשיתי ניתוח TESE ולא נמצאו תאי זרע. האם יש לי מה עוד לנסות? תודה על תשובתך

  • + הוסף תגובה
ניתוח חוזר דר' שלומי ברק 09/02/2020 23:22
  • שלום רוני, בניתוח להפקת זרע בשיטת ה-TESE, נלקחת רקמה מהאשך באופן רנדומלי ממספר מועט של אזורים באשך, כך שישנה אפשרות שבאיזורים אחרים באשך עדיין מתקיים הליך ייצור זרע. לעומת זאת בניתוח בשיטת המיקרו-טסה, נלקחת רקמה סלקטיבית לאחר בחינת אבוביות האשך תחת מיקרוסקופ, ואיתור רקמה שהינה בעלת פוטנציאל גבוה יותר להפקת זרע מכל האיזורים באשך. מסיבה זו, ניתוח TESE אינו מהווה אינדיקציה מלאה לכך שלא מתקיים באשך ייצור זרע, ויש הגיון לערוך ניתוח חוזר בשיטת המיקרו-טסה המתקדמת. כמו כן בכל ניתוח להפקת זרע, ובפרט בניתוח חוזר, יש לדאוג לכך שכל המעטפת של הניתוח תתבצע ברמה האיכותית ביותר, כגון הכנה הורמונלית של המטופל כדי להביאו לניתוח במצב הטוב ביותר, ביצוע הניתוח בבי"ח עם מעבדה איכותית, העברת חלק מהרקמה למעבדה אנדרולוגית חיצונית המתמחה בחיפוש זרע מעמיק, ועוד. להרחבה ראה מאמר בנושא בעמוד המאמרים באתר המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר. לפגישת ייעוץ עם אנדרולוג (מומחה לפריון הגבר) בנושא ניתוח חוזר, רצוי לבוא עם תוצאות ההיסטו-פתלוגיה מהניתוח הראשון, במידה ונשלחה דגימה מהניתוח לבחינה זו. בהצלחה!

  • + הוסף תגובה
טיפול בריקוצלה קטן אריה 26/01/2020 11:10
  • שלום רב. אובחנתי לפני כ6 שנים עם וריקוצלה 4.4 ממ. עברתי צנתור לתיקון. עכשיו אני שוב בטיפולי פוריות ובסונר הודמם וריקוצלה קטן 3 ממ עם ריפלוקס. בבדיקת זרע VITALITY 84%. T.COUNT 715 MOTILITY 84%. MORPHOLOGY 12% מנסים כבר שנתיים להיכנס להריון וללא הצלחה, האם יש צורך בטיפול תודה רבה

  • + הוסף תגובה
ספירת זרע דר' שלומי ברק 26/01/2020 14:25
  • שלום אריה, באופן כללי ספירת הזרע נראית תקינה, ולא נראה שהקושי בכניסה להריון הוא בגלל מצב הזרע. אך זהו רק באופן כללי, לא ניתן לענות במדוייק לגבי מקרה מסויים, אלא לאחר בדיקה מעמיקה של כל התיק על ידי אנדרולוג (מומחה לפריון הגבר), כולל בדיקת כל הפרמטרים שבבדיקת הזרע, פרופיל הורמונלי, ובדיקה פיזית. כמו כן כדאי לדעת שישנם פרמטרים נוספים לאבחון מצב הזרע, שאינם נבדקים בבדיקת זרע רגילה, כגון שברים בד.נ.א. של הזרע, מידע נוסף ניתן לראות בעמוד המאמרים באתר המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר. בהצלחה!

  • + הוסף תגובה
בדיקת זרע שלילית גיל 13/01/2020 15:46
  • בן הזוג שלי עשה 3 בדיקות זרע והתוצאה היא אפס תאי זרע, איך אפשר להתקדם הלאה? אני מאד במתח מהתוצאה.

  • + הוסף תגובה
מחסור בתאי זרע דר' שלומי ברק 13/01/2020 17:20
  • שלום גיל, יש לבחון את המאפיינים השונים בבדיקת הזרע (נפח, PH, נוכחות תאים שונים, ועוד) ובמקביל לבדוק את הפרופיל ההורמונלי, כדי לקבל אינדיקציה ראשונית האם מדובר באזוספרמיה חסימתית הנובעת ממעצור בדרכי הזרע, או באזוספרמיה לא חסימתית הנובעת מכשל בייצור הזרע באשך או כתוצאה מכשל הורמונלי. בהמשך יש לבצע המשך הערכה אנדרולוגית מקיפה (בדיקות גנטיות שונות, בדיקה פיזית של האשכים ע"י אנדרולוג ו-US אשכים, ובדיקות שונות נוספות לפי הצורך) כדי לאבחן במידת האפשר את הגורם לתופעה, ולפנות לטיפול בהתאם. באופן כללי ניתן לומר, שכאשר התופעה אובחנה כאזוספרמיה לא חסימתית על רקע כשל אשכי, יש לפנות תחילה לחיפוש זרע מעמיק במעבדה איכותית.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!