המדריך המלא: הכל על הסכנות שבחומרי ההדברה

המומחים טוענים כי הוא אינו מזיק, אך האגודה הבינלאומית לחקר הסרטן קבעה כי הוא "כנראה מסרטן". מה נכון, והאם הגיע הזמן להפסיק את השימוש בחומר ההדברה "ראונדאפ"?

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 28/04/2015

המומחים טוענים כי הוא אינו מזיק, אך האגודה הבינלאומית לחקר הסרטן קבעה כי הוא "כנראה מסרטן. מה נכון, והאם הגיע הזמן להפסיק את השימוש בחומר ההדברה "ראונדאפ"?


השאיפה לשמור על הבריאות מביאה את רובנו להפסיק לעשן, לאכול פחות ולעסוק בספורט. אבל האם הסכנה האמיתית אורבת בגינה הציבורית הקרובה ובפירות שמשווקים במרכול השכונתי? מחקר חדש מצא שקוטל העשבים הנפוץ ביותר בעולם, שנמצא בשימוש נרחב גם בישראל, עלול להיות מסרטן. מה הם קוטלי עשבים, איזו סכנה יש בחשיפה אליהם והאם נעשה בהם שימוש גם בארץ?


האגודה הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) פרסמה החודש מחקר שבדק חמישה חומרי הדברה וקוטלי חרקים ממשפחת הזרחנים האורגניים. עיקרו של המחקר עסק בשאלה האם חשיפה לחומרים אלה עלולה לגרום לסרטן. 


בניגוד למחקרים קודמים, שבהם עלה החשש שחברות שמשווקות את החומרים היטו את תוצאות המחקר, ה-IARC הוא חלק מארגון הבריאות העולמי (WHO) והוא אובייקטיבי ונשען על מחקר איכותי. לאור התוצאות הלא שגרתיות בחרו החוקרים לפרסם את המסקנות כבר עכשיו בירחון המדעי The Lancet Oncology, כשהמחקר המלא יפורסם רק בעוד כשנה. 


תוצאות המחקר הצביעו על קשר אפשרי בין שימוש בחומר Glyphosate, או בשמו הנפוץ יותר ראונדאפ (Roundup) לבין מחלת הסרטן, והחוקרים הגדירו אותו כ"כנראה מסרטן" (קבוצה A2) - דרגה אחת מתחת ל"מסרטן ודאי" (קבוצה 1). לצורך המחשה, חומרים נוספים שכלולים בקבוצה A2 הם סטרואידים אנאבוליים, קרינת UV ואחד הסוגים של וירוס ההרפס.


הנזק בזרחנים אורגניים: מאיבוד הכרה ועד אוטיזם

זרחנים אורגניים הם חומרים המשמשים כחומרי הדברה בחקלאות בשטחים ציבוריים (כגון גינות ופארקים) ואף כטיפול לקרציות בכלבים וחתולים. הם מהווים את ה"דור החדש" של חומרי ההדברה בגלל ההתפרקות המהירה שלהם, בניגוד לחומרים ישנים ומסוכנים, כמו ה-DDT. 


למרות שזמן הפירוק שלהם הוא יחסית מהיר, ניתן עדיין למצוא שאריות שלהם באדמה, במי התהום ובמזון. דרך הפעולה של זרחנים אורגניים היא עיכוב אנזים הנקרא אצטיל-כולין, מה שגורם לפגיעה קשה במערכת העצבים של חרקים, בעלי חיים ובני אדם. בגלל הרעילות הגבוהה שלהם הם אף משמשים כנשק, ובמלחמת המפרץ עלה החשש שלסדאם חוסיין יש מאגרי נשק ביולוגי בלתי-קונבנציונלי מסוג זרחנים אורגניים. 


חומרי הדברה. שאריות נותרות באדמה

חומרי הדברה. גורמים לפגיעה קשה במערכת העצבים


החשיפה העיקרית הינה בצריכת מזון עם שאריות של חומרי הדברה. כמו כן, תיתכן חשיפה גם בעת נשימה של תרחיף של החומרים, למשל בקרבה לשדה חקלאי. בסקר ניטור ביולוגי של כימיקלים סביבתיים בישראל שערך משרד הבריאות בשנת 2011 דווח כי בקרב רוב המשתתפים במחקר נמצאו תוצרי פירוק של זרחנים אורגניים בשתן. הריכוזים הממוצעים היו גבוהים יחסית לאוכלוסיות בארצות הברית ובקנדה, מה שמצביע על חשיפה גבוהה של האוכלוסייה בארץ. 


ומה לגבי הנזק? בעוד שחשיפה אקוטית לחומר תתבטא באיבוד הכרה, פרכוסים, דום נשימה ומוות - חשיפה כרונית ברמות נמוכות קשורה לפגיעה בעוברים (בנשים הרות), עלייה בשכיחות אוטיזם ורמות נמוכות של טסטוסטרון בגברים.


ראונדאפ: השימוש הורחב - מספר החולים בסרטן שולש

גלייפוסט, או ראונדאפ, הוא זרחן אורגני המשמש כקוטל עשבים נפוץ בישראל ובעולם. החומר נקלט על ידי העלווה הירוקה בצמח ומשם מובל מטה, לחלקים התת-קרקעיים, וכך גורם למות העשבייה. המחקר החדש הראה קשר אפשרי בין חשיפה אליו לבין סרטן מסוג נון-הודג'קין לימפומה, כאשר ההשוואה נערכה בין כמות החשיפה לבין היארעות של נון-הודג'קין לימפומה בארצות הברית, קנדה ושבדיה. בנוסף הראה המחקר תוצאות דומות בניסויים שנערכו בעכברים.


ראונדאפ נמצא בשימוש כבר עשרות שנים, וההתייחסות אליו כחומר מסרטן ידעה עליות ומורדות במשך השנים. בשנת 1985 הוגדר החומר על ידי הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה כ"מסרטן אפשרי". בשנת 1991 הוא הוגדר על ידי אותה סוכנות כ"לא מסרטן" והשימוש בו הוגבר מאוד, עד כדי כך שמשקי בית פרטיים השתמשו בו להכחדת עשבים בגינות. 


בדוחות אפידמיולוגיים שמפורסמים על ידי משרד הבריאות וכוללים מידע מישראל ומהעולם ניתן לראות שחמש שנים לאחר הרחבת השימוש בראונדאפ ההיארעות נון-הודג'קין לימפומה בישראל עלתה פי שלושה, ובארצות הברית ואירופה עלתה כמעט פי שניים. 


במחקר האחרון, שבו נבדקה ההשפעה של החומר על הגרעין של בני אדם, נצפו שינויים בחומר הגנטי של התא, גורם סיכון משמעותי מאוד לסרטן. למרות טענות החברה המייצרת את החומר, "מונסנטו", שהחומר נעלם מהגוף ואינו מותיר עקבות מספר מחקרים שפורסמו טענו שגלייפוסט נמצא בשתן, בדם ואף בחלב אם.


מחקר ישראלי, שפורסם ממש בימים אלו, ונערך על ידי בית החולים שערי צדק ומכללת תל חי מצא כי ילדים שהתגוררו בסמוך לשדות שרוססו בזרחנים אורגניים סבלו משלל בעיות בתפקודים מוחיים קוגנטיביים. החוקרים מצאו גם כי ככל שרמת החשיפה של הילדים הייתה גבוהה יותר לשדות ולמטעים המרוססים, כך הפגיעה הייתה קשה יותר.


חוקרים טוענים: הבהלה חסרת בסיס

מאז פורסם המחקר הרשתות החברתיות גועשות וקבוצת פייסבוק שנפתחה לאחר פרסומו קוראת לממשלת ישראל להפסיק את הקשר עם חברת "מונסנטו". הקבוצה, שקיימת פחות מעשרה ימים, צברה עד כה מעל 5,600 חברים.


עם פרסום מחקר מהסוג הנ"ל זה רק טבעי לשמוע יותר ויותר קולות הקוראים להפסקת השימוש בחומר, גם אם הוגדר "רק" כ"עלול להיות מסרטן". מנגד ניתן למצוא יותר ויותר מומחים שפונים לציבור בניסיון להוריד את מפלס החרדה. 


"כמו בכימיקלים אחרים, כמו סוכר, מלח ומים, ומזונות כמו אגוז מוסקט וליקריץ, גלייפוסט במינונים גבוהים מאוד מסוגל לגרום נזק לבני אדם", אומר הנרי מילר, רופא וחוקר ביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת סטנפורד. "המינון הוא שגורם לרעילות. האמת היא שגלייפוסט לא מסוכן לאדם גם ברמות חשיפה של יותר מפי 100 מרמות החשיפה המוגדרות על ידי היצרן". 


גוף ממשלתי נוסף, הסוכנות הגרמנית להערכת סיכונים (BFR), ביצעה הערכה מחודשת של החומר בינואר השנה, חודשיים לפני פרסום המחקר המדובר, ומצאה ש"גלייפוסט לא מראה תכונות מסרטנות או מוטגניות ואין לו השפעה על פריון, רבייה או התפתחות נוירולוגית של העובר בחיות מעבדה".


בין אם הסכנה קיימת או לא, משרד הבריאות ממליץ על שורה של צעדים פשוטים לצמצום החשיפה לזרחנים אורגניים, כשהעיקריים הם הקפדה על שטיפה יסודית של פירות וירקות טרם האכילה והתרחקות משדות בזמן הריסוס. בנוסף, לאור העובדה שכמעט בכל בית בישראל יש קוטלי חרקים המכילים זרחנים אורגניים יש לזכור שכאשר מזהים נפגע עם חשד להרעלה (מחוסר הכרה, מפרכס ועם ריור מוגבר) יש לנסות ולהרחיק אותו מהאזור החשוד כמזוהם, לאוורר את החדר (במידה ונמצא במקום סגור) ולהתקשר למד"א בטלפון 101.



פורום סרטן המעי הגס

ד"ר רונן ברנר

ד"ר רונן ברנר
ד"ר רונן ברנר מנהל תחום גידולי מערכת העיכול בוולפסון (ושט, קיבה, לבלב, כבד, מעי דק, מעי גס, רקטום, אנוס, גידולים נוירו אנדוקריניים ו-GIST). בוגר התמחות באונקולוגיה, עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • שליטה על סוגרים לאחר ניתוח השקת מעי.
  • יא
  • 20/05/2019 12:50
  • בן 77. לפני 8 חודשים גילו גידול במעי וניתחו. היה עם סטומה ועבר הקרנות וכימו של חודש וחצי. לפני 6 ימים עבר ניתוח השקת מעי לביטול הסטומה וחיבור המעי בחזרה. עדיין מאושפז. אין שליטה בסוגרים. סובל מאוד מאי השליטה, קם בלילה 5-6 פעמים בגלל חוסר השליטה ( עם חיתולים) ומצב רוח מאוד ירוד כתוצאה מכך לאור זאת. אשמח לדעת מה הסיכוי שתחזור השליטה על הסוגרים. מה הבעיות ומה לשים לב. האם לוקח זמן רב? מה הסיכוי שהשליטה על הסוגרים לא תחזור? מה עושים במקרה שלא חוזרת השליטה? תודה מראש.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • התייעצות
  • אתי
  • 18/05/2019 11:47
  • שלום,בת 34 לפני 3 שנים עשיתי קולונוסקופיה בגלל שלשולים וכאבי בטן לא מוסברים .מצאו פוליפ 7 מ"מ קולון בנגי והוציאו במלואו.לאחרונה מזה 3 חודשים כאבי בטן בעיקר אחרי אוכל (שומני אבל לא רק)ושלשולים.הייתי אצל רופאת משפחה עשיתי בדיקות דם שיצאו תקינית .המליצה על קולונוסקופיה שוב. אני אמא ל2 ילדים ומאוד לחוצה.האם יכול להיות שגדל שוב וזה כרגע סרטני? האם יכול להיות שזה מעי רגיז? אין היסטורייה משפחתית. אודה לתשובתך מאוד מאוד לחוצה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • סרטן המעי הגס
  • טלי
  • 06/05/2019 11:01
  • שלום, אמא שלי בת 72, עשתה בדיקת סקר לדם סמוי בצואה שיצאה חיובית.היא עושה את הבדיקה כל שנה ותמיד התוצאות חזרו שליליות.היא סובלת מגזים באופן קבוע וביומיים האחרונים יש לה שלשולים. תופעת השלשולים חוזרת מדי פעם לפעם אבל אף פעם לא הייתה רציפה. כלומר יש לה לפעמים בבקרים שלשול\צואה רכה אבל שלא חוזר על עצמו.עד הקולונסקופיה... זה בהכרח נכון? האם כשיש תסמינים שבמקרה שלה זה שלשולים וגזים (סליחה, גזים מסריחים מאד כמה פעמים ביום בלי כאב או משהו אחר) האם זה באמת מעיד על שלב מתקדם במחלה? כמה מתקדם זה יכול להיות? אני לא מצליחה להבין דרך גוגל כמה נורא זה באמת שהגילוי הוא בשלב התסמינים? ו... האם יש איזושהו סיכוי שלא מדובר בזה? השילוב של דם סמוי ושלשולים בגילה אכן מעיד לרוב על סרטן מעי הגס? מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי מהלחץ... תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום טלי. שינוי הרגלי היציאה ותוצאת הדם הסמוי החיובית דורשים קולונוסקופיה בהקדם. הקליניקה שאת מתארת לא מכוונת דוקא למחלה מתקדמת.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • לאחר קולונסקופיה
  • טלי
  • 16/05/2019 18:38
  • שלום ד"ר ותודה על התגובה אז אחרי בדיקת קולונסקופיה ברוך ה לא נמצא משהו מיוחד מלבד סעיפים בודדים ופוליפ בגודל 3 ממ שנשלח לפתולוגיה. הבנתי שהפוליפ קטן מאד ולכן הסיכויים שיימצא בו משהו סרטני קלושים. הומלץ על קולונסקופיה נוספת בעוד 5 שנים. השאלה שלי היא כזו: הבנתי שהבדיקה החדשה FIT בודקת דם סמוי בעיקר מאזור המעי הגס, האם הממצאים הנל תומכים בזה? זאת אומרת, האם ייתכן שהדם הסמוי הוא מהפוליפ הקטן הזה או שצריך להמשיך לחקור ולהבין מאיפה זה בא? בהנחה שאין תסמינים נלווים של הקיבה, כמו כאב בטן, הקאות וכו, האם צריך לעבור גסטרוסקופיה? או שאפשר לסגור את הסיפור ולסכם שהיה דם סמוי בצואה, בוצעה קולונסקופיה והוצא פוליפ? תודה רבה!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
ד"ר עבד אגבאריה ד"ר עבד אגבאריה
רופא בכיר במחלקה האונקולוגית בבית חולים בני ציון קרא עוד
פרופ' דן אדרקה פרופ' דן אדרקה
הקים את היחידה לגידולי דרכי העיכול בבית חולים... קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ