מחקר מצא: יש קשר בין שימוש בתרופות להתפתחות דמנציה

מחלת הדמנציה, הפוגעת בתפקוד המוח ונפוצה בקרב בני הגיל השלישי, נגרמת בין היתר בשל נטילה ממושכת של תרופות, כך טוען מחקר חדש. כיצד התרופות משפיעות על המוח ואילו תרופות נמצאו קשורות להתפתחות המחלה?
כתבה פרסומית כתבת חסות


דמנציה (שיטיון בעברית) היא תסמונת שמתפתחת אצל חלק מהאנשים בגיל המבוגר ופוגעת בתפקוד המוח. היא מאופיינת בהידרדרות יכולת החשיבה, התפקוד החברתי והרגשי, ובעיקר בירידה משמעותית בזיכרון. כתוצאה מכך, אנשים מבוגרים שלוקים בדמנציה מתקשים לתפקד באופן עצמאי ודורשים טיפול מקיף יותר ויותר ככל שהמחלה מתקדמת. 



קראו עוד: זה אפשרי: כך תנצחו את לחץ הדם הגבוה בגיל השלישי



מחקרים רבים שנעשים בתחום הגריאטריה שופכים אור על הקשר בין אורח החיים, ההשכלה, התזונה, המחלות הנוספות והתורשה, לבין התפתחות דמנציה ומחלת אלצהיימר. בנוסף, נבדקת גם האפשרות שתרופות מסוימות, שמשפיעות על פעילות המתווך העצבי אצטיל-כולין במוח, עלולות להפר את האיזון העדין שלו ולזרז תהליכים ניווניים במוח ופגיעה בתפקוד היום-יומי. 


אצטיל-כולין הוא אחד המתווכים העצביים החשובים בגוף. אצטיל-כולין משפיע על תפקודים רבים במוח הכוללים למידה, זיכרון וחשיבה. פגיעה בתאים המייצרים אצטיל-כולין במוח וירידה בכמות שלו במוח נחשבות לאחד המנגנונים הקשורים להתפתחות מחלה אלצהיימר.



האם יש קשר בין נטילת תרופות להתפתחות דמנציה?

מחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת נוירולוגיה של האגודה האמריקאית לרפואה, קובע שנטילה ממושכת של תרופות מסוימות לטיפול בדיכאון, אסטמה, אלרגיה, בעיות שינה ובריחת שתן בגיל המבוגר עלולה להחמיר את הסיכון להתפתחות דמנציה


במהלך המחקר התברר שהקשישים שטופלו בתרופות בעלות השפעה אנטי-כולינרגית (חוסמת את פעילות המתווך העצבי אצטיל-כולין) הצליחו פחות במבחני חשיבה והמוחות שלהם היו קטנים יותר בהשוואה לבני גילם שלא קיבלו את התרופות. עם זאת, למרות שהמחקר הראה קשר בין חסימת הפעילות של אצטיל-כולין במוח, הוא אינו מוכיח שדווקא תרופות אלה גורמות לדמנציה.



אילו תרופות נפוצות קשורות להתפתחות דמנציה?

בין התרופות בעלות השפעה אנטי-כולינרגית מובהקת ישנן כמה חומרים פעילים השכיחים בשימוש:


תרופות אנטי-פסיכוטיות: קרבמזפין, אוקסקרבזפין, קלוזפין, קווטיאפין, אולנזפין, תיורידזין.


תרופות נוגדות דיכאון: אמיטריפטילין, קלומיפרמין, דזיפרמין, דוקספין, נורטריפטילין, פרוקסטין.


תרופות אנטי-אלרגיות מדור ישן: כלורפניראמין, דוקסילאמין.


תרופות לפרקינסון ופרקינסוניזם: אמנטדין, טריהקסיפנידיל.


תרופות לבריחת שתן: פזוטרודין, אוקסיבוטינין, סוליפנאסין, טולטרודין, טרוספיום.



על פי ניתוח הנתונים שנאספו במחקר, שימוש של למעלה משש שנים בתרופה אנטי-כולינרגית העלה את הסיכון לפגיעה בתפקוד הקוגניטיבי ב-46%.




כיצד התרופות משפיעות על המוח?

המחקר בדק 450 מבוגרים, שגילם הממוצע היה 73 שנים, מתוכם 60 נטלו לפחות תרופה אחת מתוך קבוצות התרופות השונות. אותם קשישים שטופלו בתרופות הצליחו פחות במספר בדיקות שונות של תפקוד המוח, שכללו מבחני זיכרון לטווח קצר, יכולת תכנון, פתרון בעיות ומבחני חשיבה מילולית. החוקרים אף ציינו שהיה הבדל בשימוש בגלוקוז (הסוכר בדם) במוח . קרי, הפעילות המתרחשת במוח בייחוד באזור ההיפוקמפוס - שקשור לזיכרון וליצירת זיכרונות חדשים.



הקטנה בנפח המוח

ממצא נוסף שהתגלה באמצעות הדמיות שבוצעו במסגרת המחקר הוא שבקרב משתתפי המחקר שקיבלו תרופות עם השפעה אנטי-כולינרגית היו חללים גדולים יותר בתוך רקמת המוח. משמעות הדבר היא שסך הנפח של המוח היה קטן יותר. תופעה זו קשורה אף היא לעלייה בסיכון לפגיעה בתפקוד הקוגניטיבי והתפתחות דמנציה. 


נתונים אלו מתווספים למידע שכבר הצטבר אודות הקשר בין השימוש בתרופות אנטי-כולינרגיות, קשיי זיכרון ושינויים בפעילות הביוכימית של המוח. 



קראו עוד:אילו תרופות נגד דיכאון וחרדה יגרמו לכם להשמין יותר?




מה גורם לדמנציה?

החוקרים מציינים שקיימים גורמים רבים נוספים שקשורים לאורח החיים ולבעיות הבריאותיות עצמן, שמשתתפי המחקר קיבלו את התרופות לטיפול בהן. כל אלו יכולים לספק הסבר מניח את הדעת לתוצאות שהתקבלו במחקר. לתרופות אנטי-כולינרגיות יש תועלות רבות שיש לשקול מול תופעות הלוואי והסיכונים לטווח הארוך וכדי להבין אותם במלואם יש צורך במחקרים גדולים וממושכים יותר. 


אמנם תוצאות המחקר אינן מוכיחות שהתרופות הן אלה שגורמות לדמנציה, אך לאור הנתונים, ייתכן כי כדאי לשקול מתן תרופות חלופיות במקרה שמדובר במטופלים קשישים. עם זאת, חשוב להדגיש כי אין להפסיק את הטיפול התרופתי מבלי להיוועץ ברופא.



קראו עוד: טיפים להתמודדות עם בן משפחה הסובל מדמנציה


פורומים גריאטריה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
ייעוץ בנוגע לאימי, אישה בת 68 בל 26/05/2020 00:00
  • שלום רב אני שואלת עבור אימי, אישה בת 68. חולת סכרת שהחריפה לה לפני מעל כשנתיים. מטופלת מטופלת בתרופות ג'ארדינס, טרוגלודק ואיזומפיק. וקרדילוק ללחץ דם. כתוצאה מהסכרת העיניים נפגעו, יש לה בצקות והיא מקבלת זריקות לתוך העיניים כבר שנתיים. ועדיין לא יודעים מתי הסוף.. שאלתי היא כזאת..מאז ההחנרה בסכרת היא שבר כלי. כאבי שרירים, כאבי פרקים, סחרחורות, כאבי ראש, בחילות, חולשה, רצון לישון כל הזמן. לאחר פנייה לרופאת משפחה, נאמר לאימי שזנ כתוצאה מתרופות. האם יכול להיות שאיכות החיים כ"כ תפגע בגלל הטיפול לסכרת ( שכן התאזנה בזכות התרופות) לאיזה רופאה או הפנייה לבדיקה עלינו לבקש כדי לעשות לה בדיקות מקיפות ולנסות לעלןת על הבעיה? אודה לתשובתך.

  • + הוסף תגובה
חולת סוכרת עם ריבוי תלונות ד"ר רון בן יצחק 26/05/2020 22:12
  • שלום רב מבין את המצוקה הגדולה. אמא סובלת מירידה תפקודית וריבוי תלונות. אני מציע לבצע הערכה גריאטרית כוללנית ובה התייחסות למצב רפואי, תרופתי, מנטאלי קוגניטיבי, פיזיקאלי וסוציו-ביולוגי. בהצלחה ד"ר רון בן יצחק

  • + הוסף תגובה
קטטר קבוע נתן 25/05/2020 11:18
  • שלום...אימי, אישה בת 88, בריאה באופן כללי, ואינה נוטלת תרופות קבועות. במשך השנים האחרונות טופלה בטיפולי הרחבת שופכה תקופתיים, לאחר שלפני מספר שנים עברה אצירת שתן. בשני הביקורים האחרונים לצורך טיפול ההרחבה אובחנה שארית שתן 300cc ו- 700cc, אציין שלפני כל טיפול היא נדרשת להתרוקן פעם אחת בלבד. בפעם האחרונה החליטה הרופאה המטפלת להתקין קטטר קבוע בטענה שהשלפוחית אינה פועלת באופן טבעי. שאלה ראשונה היא כמה זמן ניתן להעזר בקטטר קבוע? מעבר לזה, מאז שהותקן הקטטר, לפני 3 שבועות אימי מבקשת ללכת לשירותים כדי לתת שתן...כלומר יש לה את התחושה הטבעית בצורך להתרוקן, כמו בתקופה שקדמה להתקנת הקטטר. שאלתי, האם תחושה זו מעידה על כך שהשלפוחית חזרה לתפקד כרגיל וניתן להסיר את הקטטר? כמו-כן שאלה נוספת...האם ישנה בדיקה שאותה ניתן לבצע כדי לקבוע האם ניתן להסיר את הקטטר? אודה אם תוכלו לחזור אלי בהקדם באפשרי...תודה.

  • + הוסף תגובה
קטטר שתן ד"ר רון בן יצחק 26/05/2020 22:10
  • שלום רב מומלץ לבצע נסיון גמילה מקטטר שתן. הבדיקה להערכת שארית שתן ע"י בדיקה לא פולשנית בדיקת על-קול לנפח שארית לאחר ההשתנה. ללא שום קשר, מומלץ לבצע בדיקה פרמקולוגית להערכת אפקט כולינרגי של התרופות אותן נוטלת והאינטראקציות הבין תרופתיות שייתכן וזו הסיבה לאצירת השתן ה"חדשה" בהצלחה ד"ר בן יצחק רון

  • + הוסף תגובה
דמנציה לאחר ניתוח גל 19/05/2020 19:52
  • שלום, סבתי בת 97, לפני כחודש נפלה ועברה ניתוח לשבר בעצם הירך. הניתוח הצליח אבל מאז חלה הדרדרות קוגנטיבית משמעותית. בהתחלה היא תיקשרה חלקית והייתה מאוד מבולבלת. עכשיו אחרי השיקום הראשוני היא עברה לבית אבות. הבנתי שהיא עוד פחות מתקשרת, אולי בכלל לא. עד לפני הנפילה היא הייתה ממש בסדר, היא כן בשנה האחרונה קצת התחילה לשכוח דברים או קצת לא הבינה, אבל מאז הניתוח זו לא היא בכלל. האם אין מה לעשות ופשוט בגלל הניתוח היא הפכה בפתאומיות לדמנטית לגמרי? האם משכחים וחומרי הרדמה יכולים לעשות נזק כזה? יש סיכוי לשיפור, אולי אם החומרים יצאו מהגוף? תודה

  • + הוסף תגובה
הדרדרות מנטאלית לאחר ניתוח ד"ר רון בן יצחק 20/05/2020 10:21
  • שלום לנכד\ה המודאג\ת התופעה המתוארת אכן נפוצה בקרב קשישים בקהילה, הסובלים מירידה קוגניטיבית. יחד עם זאת, עלינו לשמור על אופטימיות מאחר וייתכן וסבתא סובלת ממצב של דליריום, האופייני לאחר פציעה, ניתוח, אשפוז ממושך. נדרש לבצע אבחון פסיכוגריאטרי, טיפול אדקוואטי והרבה סבלנות וסובלנות.לדליריום אטיולוגיה רחבה, הכוללת בראש וראשונה סיבות גופניות (חום, התייבשות, ירידה במלחים, מצבי דלקת או זיהום) מומלץ להיוועץ במומחה בגריאטריה בד"כ המנהל הרפואי במוסד גריאטרי מוסדר. בהצלחה ד"ר בן יצחק רון

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!