דלג לתוכן

לא רק תרופות: איך לעכב התפתחות אלצהיימר?

השבוע אישר ה-FDA תרופה חדשה לאלצהיימר שמפיחה תקווה בקרב חולים רבים ובקרוביהם. מה אנחנו יודעים עד כה על התרופה ומה עוד ניתן לעשות כדי לעכב את התפתחות המחלה? הפרטים בכתבה

מאת: מערכת אינפומד זמן קריאה: 2 דקות

המומחים הכי מבוקשים לנוירולוגיה:

פרופ' הדסה גולדברג שטרן נוירולוגיה

פרופ' הדסה גולדברג שטרן

מנהלת היחידה לאפילפסיה ומכון ה EEG, מרכז שניידר, פתח תקווה

ד"ר מוחמד הוארי נוירולוגיה

ד"ר מוחמד הוארי

מומחה בנוירולוגיה, שבץ מוחי, אחראי מיון נוירולוגי בבית חולים אכילוב

ד"ר מיקי הר-גיל נוירולוגיה

ד"ר מיקי הר-גיל

עד שנת 2025 ניהל את היחידה להתפתחות הילד בבית חולים מאיר, כפר סבא

פרופ' חן הלוי נוירולוגיה

פרופ' חן הלוי

מנהל מחלקת נוירולוגיה - שבץ בי"ח איכילוב, תל אביב

ד"ר יאיר זלוטניק נוירולוגיה

ד"ר יאיר זלוטניק

סגן מנהל המחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי סורוקה

ד"ר ראובן אייכנבאום נוירולוגיה

ד"ר ראובן אייכנבאום

רופא מומחה בנוירולוגיה ושיקום

ד"ר ג'רמי מולד נוירולוגיה

ד"ר ג'רמי מולד

סגן מנהל המערך הנוירולוגי וסגן מנהל מחלקת נוירולוגיה-שבץ מרכז רפואי איכילוב

ד"ר רני ברנע נוירולוגיה

ד"ר רני ברנע

מומחה לנוירולוגיה ווסקולרית ורפואה פנימית, מנהל המרכז למניעת שבץ מוחי בבי"ח בילינסון

ד"ר אמנון מוסק נוירולוגיה

ד"ר אמנון מוסק

מומחה בנוירולוגיה ובטיפול בכאב ראש, מיגרנה, כאב פנים, כאב מקבצי, ובכאבים ממקור לא ברור ותסמינים רפואיים שמקורם לא ברור

ד"ר הדס מאירסון נוירולוגיה ילדים

ד"ר הדס מאירסון

נוירולוגית ילדים בכירה, מומחית בנוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד, מכון לנוירולוגיה, בית חולים דנה דואק, איכילוב

ד"ר יהודה ספקוטי נוירולוגיה

ד"ר יהודה ספקוטי

בעל מרפאה פרטית המתמחה בנוירולוגיה ואפילפסיה בתל אביב

ד"ר אדם לאוב נוירולוגיה

ד"ר אדם לאוב

נוירולוג מומחה

ד"ר ורד ליבנה נוירולוגיה

ד"ר ורד ליבנה

מומחית להפרעות תנועה ונוירולוגיה קוגניטיבית - מנהלת המרפאה לנוירומודולציה בביה"ח איכילוב

ד"ר אסתר גנלין - כהן נוירולוגיה

ד"ר אסתר גנלין - כהן

רופאה בכירה, מנהלת המרפאה לטיפול במחלות נוירואימונולוגיות, המכון לנוירולוגיה, בית חולים שניידר.

ד"ר דוד אוריון נוירולוגיה

ד"ר דוד אוריון

מנהל מחלקה לשבץ מוחי ומחלות נוירווסקולרית, בי"ח שיבא, תל-השומר

ד"ר טטיאנה ליבשיץ נוירולוגיה

ד"ר טטיאנה ליבשיץ

נוירולוגית מומחית בעלת ניסיון בטיפול במחלות כלי דם מוחיים, שבץ מוחי, כאבי ראש ומיגרנות

ד"ר יסמין זועבי נוירולוגיה ילדים

ד"ר יסמין זועבי

מוחמית בנוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד, מומחית לאפילפסיה ו EEG

ד"ר אייל הנדלר אורתופדיה

ד"ר אייל הנדלר

ד"ר הנדלר הינו אורתופד מומחה ומנתח עמוד שדרה. עובד כרופא ומנתח בכיר במחלקת נוירוכירורגיה בבית החולים "בילינסון"

ד"ר הדר קולב נוירולוגיה

ד"ר הדר קולב

רופאה בכירה | המערך הנוירולוגי וביחידה לנוירו-אימונולוגיה | המרכז הרפואי איכילוב תל אביב

ד"ר מיכאל רוטשטיין נוירולוגיה

ד"ר מיכאל רוטשטיין

רופא מומחה בכיר ביחידה לנוירולוגית ילדים ובמכון להתפתחות הילד בבית החולים לילדים "דנה" במרכז הרפואי תל אביב

ד"ר אופיר לוי נוירולוגיה

ד"ר אופיר לוי

מומחה בנוירולוגיה, רופא בכיר ביחידה לנוירואימונולוגיה במרכז הרפואי תל־אביב (איכילוב)

ד"ר סלים מנסור נוירולוגיה

ד"ר סלים מנסור

מומחה בנוירולוגיה ורופא בכיר במרכז הרפואי מאיר, עוסק במרפאת הפרעות תנועה ומעניק אבחון וטיפול מתקדם במחלות נוירולוגיות תוך יחס אישי וליווי מקצועי

ייעוץ נוירולוג בשיחת וידאו נוירולוגיה

ייעוץ נוירולוג בשיחת וידאו

חוות דעת מנוירולוג מומחה תוך 24-48 שעות, בנוחות של הבית, עם אפשרות לקבלת החזר מחברות הביטוח הפרטיות

ד"ר ורוניקה צ'רנוחה נוירולוגיה

ד"ר ורוניקה צ'רנוחה

אחראית מרפאת אפילפסיה עמידה בילדים בבית חולים "רות רפפורט" רמב"ם בחיפה

ד"ר רחל בן חיון נוירולוגיה

ד"ר רחל בן חיון

מנהלת השירות הקוגניטיבי במכון לשבץ מוח וקוגניציה, בית חולים רמב"ם

המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא נוירולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:

אחרי 18 שנה שבהן לא נראתה תקווה חדשה באופק לאלצהיימר, אתמול אישר ה-FDA תרופה חדשה למחלה. בעוד שמטופלים רבים וקרוביהם מביטים אל העתיד בתקווה, חוקרים עדיין סקפטיים לגבי יעילות התרופה[1].


Orawan Pattarawimonchai | Shutterstock

תרופה מעוררת מחלוקת

אדוקנומאב (אדוהלם) היא התרופה הראשונה שמנסה לטפל בגורם (ולא רק בתסמינים) שאושרה. מטרתה היא להסיר את רובד החלבונים שגורם להתפתחות המחלה, אך יעילותה עדיין מעוררת מחלוקת בעולם המדע [1].

אישור ה-FDA מבוסס על נתונים משני ניסויים שהופסקו בשנת 2019, וזאת לאחר שהתוצאות לא הראו יעילות בהאטת אובדן זיכרון וליקוי קוגניטיבי בהשוואה לפלצבו. אך הניסוי חזר לפעול שוב כמה חודשים לאחר מכן, כאשר החוקרים הבינו כי השפעת התרופה יעילה רק במינונים גבוהים יותר. ההשלכות של מינונים אלו הן תופעות לוואי לא מבוטלות, כגון נפיחות במוח[1].התרופה טרם הגיעה ואושרה לשימוש בישראל, אך היא צפויה להגיע גם לארץ.

מעכבים התפתחות של אלצהיימר

לא ניתן למנוע התפתחות של אלצהיימר. עם זאת, ישנן דרכים שבאמצעותן ניתן לעכב את התפתחות המחלה. הנה כמה מהן:

  • הפחתת הסיכון למחלות קרדיווסקולריות
    קיימות יותר ויותר ראיות שתומכות בקשר סיבתי בין מחלות לב וכלי דם, כמו גם גורמי הסיכון (יתר לחץ דם, כולסטרול LDL גבוה, סוכרת), לעלייה בסיכון לירידה קוגניטיבית והתפתחות מחלת אלצהיימר[2].
     
  • טיפול בבעיות שמיעה
    מחקר שנעשה ע"י אוניברסיטת ג'ון הופקינס, ועקב אחר כ-640 מבוגרים במשך 12 שנה מצא כי אובדן שמיעה קל הכפיל את הסיכון להתפתחות של דמנציה. אובדן שמיעה בינוני שילש את הסיכון, ולקות שמיעה קשה העלתה את הסיכון לפי 5 להתפתחות דמנציה[3].
     
  • לטפל בדיכאון
    מחקר של אוניברסיטת הרווארד פרסם מחקר שמצביע על כך שתסמיני דיכאון בקר
    ב מבוגרים בריאים קוגניטיבית, בשילוב עם עמילואיד מוחי, הסמן הביולוגי לאלצהיימר, עלולים לעורר שינויים בזיכרון ובחשיבה לאורך הזמן ולהחמיר את המחלה[4].
     
  • להימנע מבידוד חברתי
    ממחקר שפורסם בכתב העת JAMA נמצא כי בקרב אנשים בודדים הסיכון להתפתחות אלצהיימר היה גבוה יותר מפי 2, בהשוואה לאנשים לא בודדים. בתחילת המחקר בדידות נקשרה לרמת קוגניציה נמוכה יותר, ובמהלך המחקר היא נקשרה לירידה קוגניטיבית מהירה יותר[5].
     
  • לא לשבת כ"כ הרבה
    ממחקר שפורסם בשנת 2020 נמצא כי אנשים שנוטים לשבת הרבה נמצאו בסיכון גבוה יותר ב-30% להתפתחות של דמנציה. יושבנות נקשרה גם למחלות כרוניות אחרות הקשורות לפגיעה קוגניטיבית ולסיכון לדמנציה[6].
     
  • להישאר פעילים
    ישנם מחקרים שונים שמראים כי שיעור הסיכון לדמנציה נמוך יותר בקרב אנשים שנשארים פעילים מבחינה מנטאלית וחברתית במהלך חייהם. קריאה, למידת שפה, נגינה, התנדבות, ספורט קבוצתי, פיתוח תחביבים חדשים, שמירה על חיי חברה פעילים – כל אלה ועוד, עשויים לתרום לעיכוב התפתחות מחלת אלצהיימר[7].

לסיכום, עד שנדע כמה יעילה התרופה ועד שנזכה לראות אותה בארץ, ישנן דרכים נוספות שבאמצעותן ניתן לעכב את התפתחות המחלה.

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.


[1] https://www.nature.com/articles/d41586-021-01546-2

[2] J Intern Med . 2006 Sep;260(3):211-23. doi: 10.1111/j.1365-2796.2006.01687.x.

[3] Arch Neurol. 2011 Feb; 68(2): 214–220. doi: 10.1001/archneurol.2010.362.

[4] JAMA Netw Open. 2019;2(8):e198964. doi:10.1001/jamanetworkopen.2019.8964.

[5] Arch Gen Psychiatry. 2007;64(2):234-240. doi:10.1001/archpsyc.64.2.234.

[6] Transl Psychiatry. 2020; 10: 112. Published online 2020 Jul 6. doi: 10.1038/s41398-020-0799-5.

[7] https://www.nhs.uk/conditions/dementia/dementia-prevention/

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו