עצירות: מה גורם לה ומהן הסכנות באי טיפול?

עצירות מוגדרת כמצב בו תדירות היציאות פחותה מהתקין. מעבר לאי הנוחות המשמעותית הכרוכה בבעיה הנפוצה, אם העצירות אינה מטופלת היא עלולה לגרום לסיבוכים שונים. אבחון המקור לעצירות מהווה חלק משמעותי בטיפול בה וככל שמתבצע מוקדם יותר כך נמנעים נזקים פיזיולוגיים משמעותיים: על התלונות האופייניות לבעיה, הגורמים האפשריים, האבחון והטיפול בכתבה שלפניכם

כתבה פרסומית כתבת חסות
מאת:


תאריך עדכון: 06/06/2019



עצירות היא מצב בו מתרחש שינוי לרעה בהרגלי היציאות. הביטויים לעצירות מגוונים והם יכולים להשתנות מאדם לאדם: העצירות יכולה להתבטא בהתרוקנות פחותה בתדירות נמוכה יחסית או בתהליך התרוקנות חלקי, קשה ולא מספק. על פי ההגדרה המקובלת, תדירות יציאות של פחות משלוש יציאות בשבוע תחשב כעצירות. 



מהן התלונות האופייניות שיכולות להעיד על עצירות?

התלונה העיקרית האופיינית היא התרוקנות קשה המלווה במאמץ. בנוסף, רבים יתלוננו גם על יציאות קשות ומוצקות וכן גם על תחושת התרוקנות לא שלמה. תלונות נוספות כוללות ניסיונות מרובים להתרוקנות במשך היום, כאבי בטן ותחושת נפיחות, כאבים באזור האגן כתוצאה מהתכווצות שרירי האגן ועוד. בנוסף, עלולים להתפתח סיבוכים שונים, כמו טחורים, דימומים, סדק בפי הטבעת ועוד. רק מעטים, ידגישו תדירות פחותה כביטוי לעצירות. 


מהם הגורמים לעצירות?


הגורמים לעצירות מגוונים ומשתנים בהתאם לגיל הסובל מהבעיה:

עצירות בגילאים צעירים

בילדים, הגורם המרכזי לעצירות הוא זה התפקודי. במקרים אלה מתפתח ליקוי באחד ממנגנוני התרוקנות המעי המוביל לעצירות, עקב למידה לא נכונה של פעולת ההתרוקנות או קשיים רגשיים. 

למידה של איפוק והימנעות מהתרוקנות

התרוקנות מצואה היא פונקציה בסיסית הנלמדת בשלב מוקדם יחסית במהלך החיים. במשך השנים הראשונות, ישנן סיבות רבות שעלולות להוביל לפגיעה במנגנון ההתרוקנות, למשל גמילה מטיטולים בשלב מוקדם מדי כאשר המערכות הפיזיות לא בשלות לכך, תוביל ללמידה של איפוק מוגבר וכתוצאה מכך להתפתחות של עצירות במשך החיים. בגילאים מבוגרים יותר, האיפוק וכתוצאה מכך העצירות עלולים להתפתח מסיבות שונות, כמו הימנעות מהתרוקנות ולמידת התאפקות בשל חוסר היגיינה בתאי השירותים.


גורמים רגשיים

הצורך בהתרוקנות הוא אמנם צורך פיזיולוגי טבעי, אך הוא נשלט על ידי התפיסה והתנהגות ותלוי בגורמים רגשיים רבים. קיים קשר בין יכולת ההתרוקנות הפיזית לבין גורמים רגשיים שונים שעלולים להוביל להפרעה תפקודית ולשינוי פעולת המעיים. מצבים של סטרס לדוגמה, עלולים להוביל לקושי בהתרוקנות ולהתפתחות של עצירות. מעבר לכך גם הטרדה ואלימות בילדים עלולות להוביל להתפתחות של עצירות. 


איפוק לאורך זמן עלול לגרום לפגיעה פיזית במנגנון ההתרוקנות ולהתפתחות של עצירות. לאורך שנים בהם נלמדת ההימנעות והאיפוק משתנה המערכת הפיזיולוגית ומופעל מעין מעגל קסמים המוביל להתייבשות היציאות, להתכווצות המעי ולהתפתחות של עצירות.




איפוק לאורך זמן עלול לגרום לפגיעה במנגנון ההתרוקנות להתפתחות של עצירות 




עצירות במבוגרים

ברוב המקרים, עצירות במבוגרים מהווה המשך של העצירות שהתפתחה בגיל צעיר מסיבות תפקודיות שפורטו לעיל. לעיתים עצירות במבוגרים יכולה להתפתח כתוצאה מתזונה לא נכונה. מעבר לכך, גם סטרס מוגבר ואורח החיים האינטנסיבי עלולים להוביל לעצירות. בנוסף, הרגלים לא נכונים בהתרוקנות, כמו ישיבה בשירותים לאורך זמן, עלולים להוביל להפעלה מוגברת של השרירים האגנים ולהתפתחות של עצירות. 


סיבות אורגניות

בקרב מיעוט הסובלים מעצירות התופעה מתפתחת מסיבה אורגנית, כלומר כתוצאה ממחלת רקע אחרת, משימוש בתרופות או בשל הליכים רפואיים שונים. מבין המצבים הפיזיולוגיים שעלולים לגרום לעצירות ניתן למנות בעיות במערכת העצבית, בעיות הורמונליות שונות ומחלות שגורמות להיצרות של המעי, כמו לדוגמה מחלות ממאירות. על כן, אנשים הסובלים מעצירות חדשה או ממושכת, מעצירות שמחמירה, או מעצירות המלווה בדימום רקטלי, חייבים להיבדק על ידי גסטרואנטרולוג. בכל מקרה, מטופלים מעל לגיל 50 צריכים לבצע בדיקת קולונוסקופיה כדי לשלול התפתחות גידול ממאיר במעיים. 


כיצד מאבחנים?

אבחון עצירות מתבצע באמצעות אנמנזה מקיפה ותיאור התלונות על ידי המטופל. אצל מטופלים מבוגרים תתבצע לרוב גם בדיקת קולונוסקופיה כדי לשלול הימצאות של גידול ממאיר במעיים. במידה ובדיקת הקולונוסקופיה תקינה והעצירות היא מתמשכת, יתבצעו גם בדיקות תפקודיות כדי להעריך את ההפרעה בתפקוד המעיים, כמו בדיקת רנטגן לבחינת מהירות מעבר המעיים, בדיקות של האגן התחתון, בדיקות הדמיה של תהליך ההתרוקנות באמצעות בדיקת אולטרסאונד או MRI. מעבר לכך תתבצע גם בדיקת דם כדי לשלול הפרעות הורמונליות בבלוטת התריס שיכולות להשפיע על תהליך ההתרוקנות. 


מהן דרכי הטיפול בעצירות?

לאחר שזוהה הגורם לעצירות הטיפול יבחר בהתאם: בשלב הראשון יתבצע טיפול באמצעות שינוי הרגלי אכילה, הוריה על צריכת נוזלים וצריכת סיבים מסיסים מרובה. לעיתים יהיה גם צורך במתן טיפול תרופתי שנועד להשלים את כמות הסיבים הנצרכת, או לחלופין טיפול תרופתי שנועד כדי לרכך את הצואה. במקרים נדירים יותר יהיה צורך במתן משלשלים. 


מכיוון שרוב העצירויות נגרמות כתוצאה מחוסר תפקוד של רצפת האגן, לאחר האבחון יוצע גם טיפול פיזיותרפי. קיימות מגוון שיטות פזיותרפיות הנבחרות על פי הגורם שהוביל לחוסר התפקוד. 



מדוע חשוב לטפל בבעיה בכל גיל, מהן הסכנות באי טיפול?

עצירות שאינה מאובחנת ומטופלת עלולה להוביל לסיבוכים שונים: 

1. התפתחות כאבים בבטן ובאגן התחתון – מעי רגיש
עצירות מתמשכת יכולה לגרום למעי רגיש ולהתפתחות של כאבי בטן, נפיחויות וגזים. הכאבים עלולים להפוך לתלונה העיקרית והמשמעותית ביותר. מצב זה דורש טיפול גם בעצירות וגם בכאבים. מדובר בטיפול ארוך טווח כנגד הכאב. 


2. כאב כרוני באגן התחתון
כאב מתמשך טורדני שיכול להיגרם על ידי תפקוד לקוי בפעולת ההתרוקנות לאורך זמן. כאב זה עלול להופיע בכל פעולה שמערבת איברים באגן התחתון, לרבות הטלת שתן ואף קיום יחסי מין.


3. צניחת איברי האגן התחתון עקב עצירות ממושכת ולידות קשות או מרובות
עצירות ממושכת בשילוב עם לידות מרובות או לידות קשות עלולה לגרום לצניחה של איברים באגן התחתון, לרבות צניחת הנרתיק, צניחת הרקטום. המאמץ הממושך בנשים שעברו מספר לידות מרובה או לידות קשות עלול להוביל לצניחה של אחד או יותר מהאיברים באגן התחתון ולהצריך אף טיפול ניתוחי לתיקון הצניחה. 


4. נזק לעצבים המצויים באזור האגן התחתון
מאמץ יתר של השרירים האגנים יכול לגרום לנזק לעצבים המצויים באזור האגן התחתון. מצב זה עלול להוביל לאי שליטה בסוגרים בגילאים מבוגרים יותר. 


צניחת אברי רצפת האגן מחד והנזק לעצבים באזור מאידך, מובילים לאי שליטה בסוגרים שתצריך טיפול מורכב יותר. אי שליטה בסוגרים עלולה לגרום לחוזר תפקוד מורכב, להימנעות ממצבים חברתיים רבים ואף לדיכאון. 


בשל הסכנות הכרוכות באי טיפול בעצירות, קיימת חשיבות לאבחון וטיפול בבעיה בהקדם האפשרי. טיפול בגילאים מוקדמים תוך איתור הגורם הרלוונטי לבעיית ההתרוקנות עשוי לשפר את איכות החיים ולעצור את השתלשלות הסיבוכים האפשריים כתוצאה מבעיית ההתרוקנות. אך ברור מאליו כי יש לאתר את הגורמים בכל גיל ובכל מגדר לאבחן ולטפל. 




הכתבה בשיתוף עם ד"ר מרק באר-גבל, רופא בכיר במכון למחלות דרכי העיכול (גסטרואנטרולוגיה) במרכז הרפואי שיבא, תל השומר. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד. 

עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר מרק באר גבל השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים, גסטרואנטרולוגיה מבוגרים וילדים

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
חוסר ביציאות לאחר בדיקת קולונוסקופיה דנה 05/12/2019 11:35
  • היי, ביצעתי בדיקת קולונוסקופיה+גסטרו ביום ראשון האחרון 1/12 ועברו מאז כבר ימים ועדיין לא היו לי יציאות ? מלבד רק שתן.. גם האמת ללא כאבים בבטן ולא גזים שבדרך כלל אני סובלת הרבה מזה.. אנחנו כבר ב5/12 ועברו 5 ימים האם יש סיבה לדאוג? לבדוק? לטפל? הבנתי שיש צורך לקחת כדורים משלשלים שוב פעם? יכול להיות ? אודה לתשובתכם בהקדם תודה דיאנה

  • + הוסף תגובה
דיספפסיה רחל 05/12/2019 10:45
  • בבדיקת גסטרו נקבע "ושט ומעבר ושט קיבה בגובה 31 קו z "'בקע סרעפתי גולש 31-40 ס'מ וניתן לשקול לניתוח פונדופליקציה, שאלתי;האם קיים סיכון עתידי ,באם לא אסכים לניתוח ואמשיך להשתמש בתרופות

  • + הוסף תגובה
חומציות וטעם רע בפה כרוני הגר 04/12/2019 09:24
  • שלום רב, מזה מספר שנים אני סובלת מחומציות וטעם רע בפה (טעם חמוץ-מלוח) כרוני שמתגבר מאוד לאחר ארוחה גם אם קטנה (ללא צרבות). הדבר גורם לי לבחילות, חוסר תיאבון וכתוצאה מכך ירידה מאוד משמעותית במשקל. בדיקות דם יצאו תקינות, בדיקת גסטרו יצאה תקינה, בדיקת רופא שיניים תקינה, בבדיקת א.א.ג נצפה מעט אודם בגרון ואילו בבדיקת סיטי נצפה בקע היטאלי קטן. האם זה מקור הבעיה ומהן אפשרויות הטיפול בבעיה מסוג זה? תודה מראש

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!