תופעות הלוואי של קנאביס רפואי

מתכננים להשתמש בקנאביס רפואי? חשוב להיערך לתופעות הלוואי, לדעת אם אתם נמצאים בסיכון גבוה אליהן ולאתר דגלים אדומים. לפניכם סקירה מקיפה לקראת שנת 2020 עם השאלות שלא תמיד נעים לנו לשאול

כתבה פרסומית כתבת חסות



אנחנו נוטים להסתכל על קנאביס רפואי כתרופה מבטיחה או כסם מסוכן, עם מעט מאד תחום אפור ביניהם. האמת, כמו הרבה דברים ברפואה, גם קנאביס נמצא באמצע. טיפול בקנאביס רפואי מציע תקווה גדולה לחולים במגוון מחלות ונראה שמדי יום מתפרסמים מחקרים חדשים שמבססים את התקווה הזו. עם זאת, עוד ועוד מחקרים ועדויות מבססים את הידע שלנו גם בנוגע לתופעות הלוואי של הצמח, שאמנם נמצא אתנו אלפי שנים, אך עדיין מהווה חידה לעולם הרפואה.


אילוסטרציה: מכשיר למדידת לחץ דם ועלה קנאביס, מדמה את השפעות הקנאביס על המערכת הקרדיו וסקולרית



בוחן פתיחה- מה אתם יודעים על תופעות הלוואי של קנאביס רפואי?

לפני שתקראו את הסקירה שלנו, נסו לענות בעצמכם על השאלות הבאות:

קנאביס בטוח לשימוש ב-100%


לא נכון! 

קנאביס אמנם נחשב לבטוח יחסית וגם מחקרים אפידמיולוגיים שבוצעו באוכלוסיות גדולות לא מצאו קשר בין שימוש בקנאביס לבין מחלות כרוניות או מסוכנות, אך, לא מדובר ב'תעודת אחריות', וחלק מהמשתמשים עלולים ללקות בתופעות לוואי - במיוחד כאשר קיימים סוגים רבים של קנאביס באיכות משתנה וקשה לדעת מה בדיוק אנחנו צורכים.

קנאביס רפואי מומלץ לכל החולים

לא נכון! 

למרות שאנחנו לומדים מיום ליום שקנאביס יכול להיות טיפול יעיל לחלק מהמצבים הרפואיים, הוא בהחלט לא מומלץ לכולם. מחלות רקע מסוימות, תרופות נוספות שנלקחות במקביל ואפילו ההיסטוריה המשפחתית, יכולות להגביר את הסיכון לתופעות לוואי שלא מצדיקות שימוש בקנאביס רפואי. 

תופעות הלוואי תלויות במשך השימוש

נכון ולא נכון! 

תופעות לוואי מסוימות של קנאביס רפואי, כמו תחושת חרדה או התקפי שיעול, בדרך כלל מאפיינות דווקא משתמשים חדשים ולא מנוסים כתוצאה מטעויות במינון ובדרך הצריכה. תופעות אחרות עלולות להופיע רק אחרי שימוש ממושך, כמו מחלת שיעול כרונית (ברונכיטיס) או פגיעה ביכולת הזיכרון. 

אפשר להפחית את הסיכוי לתופעות לוואי בשימוש

נכון! 

מודעות גבוהה וצריכה נכונה יכולות לסייע בהפחתת תופעות הלוואי של קנאביס רפואי. גם אם חוויתם תגובה שלילית לטיפול בקנאביס, זה לא אומר בהכרח שאתם לא יכולים להמשיך ולהשתמש בו. ביחד עם ייעוץ רפואי מנוסה תוכלו לבצע שינויים בדרכי הצריכה ולשפר את תופעות הלוואי. 

אתם יודעים יותר ממה שאתם חושבים
דמות מעשן הקנאביס הכבד מוכרת לנו היטב מהטלוויזיה: עיניים אדומות, רעב מוגבר ודיבור איטי. מסתבר שהפעם הטלוויזיה קלעה לא רע לתופעות הלוואי הידועות של שימוש בקנאביס, למרות שהן מופיעות רק לפעמים, חולפות מעצמן ולא משאירות נזק לטווח הארוך בדרך כלל. הסיבה השכיחה ביותר להופעתן של תופעות הלוואי המפורסמות לקנאביס רפואי היא מינון יתר, כלומר נטילה של כמות קנאביס גדולה מזו המתאימה לך.



תופעות הלוואי הנפוצות של מריחואנה, גם בשימוש רפואי:

• דופק מהיר 

• יובש בפה 

• עליה בתיאבון

סחרחורת

• הפרעה בדיבור

• עיניים אדומות ומגורות

שיעול – לרב כתוצאה מהעישון או מהאידוי.

•' היי' או 'סוטול'- אם אתם מחפשים בעיקר הקלה לתסמינים הרפואיים שלכם ללא שינויים במצב ההכרה או במצב הרוח חשוב שתכירו את הנטייה של חלק מתרכובות הקנאביס לגרום ל'היי'. סביר שתעדיפו תרכובות עם מינון THC נמוך ומינון CBD גבוה - אלה התרכובות ה'ממסטלות' פחות.


אדם סובל מסחרחורת לאחר שימוש בקנאביס רפואי



השפעות על מערכת הנשימה
קנאביס מערב את מערכת הנשימה בעיקר במטופלים ששואפים אותו בעישון או באידוי. עישון קנאביס יכול לגרום לשיעול בטווח הקצר, במיוחד בשימוש בתרכובות חזקות במיוחד. שיעול ממושך וכרוני מופיע ב-25-40% מהמשתמשים הקבועים. על פי הידע הקיים היום, הקנאביס עצמו אינו גורם למחלות ריאה כרוניות או לסרטן ריאה, בניגוד לסכנה המוגברת המוכרת בעישון סיגריות טבק. 

דגש מיוחד בעישון מריחואנה רפואית צריך להינתן למי שכבר סובל ממחלות ריאה - עבור מטופלים אלו שאיפת קנאביס יכולה לגרום דווקא להחמרה. לדוגמה בחולי אסתמה נמצא ששימוש בקנאביס מגביר את הסיכוי להתלקחויות של המחלה ולקושי בשליטה על חומרת הסימפטומים.

למשתמשי קנאביס רפואי עם מחלות רקע כמו אסתמה או COPD מומלץ להתייעץ עם רופא ריאות מומחה על שיטת הצריכה הבטוחה ביותר ועל האפשרות לשימוש בשמן או בשיטות צריכה אחרות.

שינויים במערכת הלב והדם
מחקרים מצאו שקנאביס גורם לשינויים בלחץ הדם, שמורגשים במיוחד אצל אוכלוסיות רגישות כמו קשישים או מטופלים הסובלים מיתר לחץ דם.

חלק מהמטופלים יחוו עליה בלחץ הדם וחלק דווקא ירידה שמאפיינת בעיקר מטופלים מבוגרים. ירידה בלחץ הדם מורגשת בעיקר כשקמים בבת אחת מישיבה או משכיבה. התנועה המידית מלווה בסחרחורת ולפעמים אפילו גורמת לאיבוד הכרה ולנפילות בגלל קושי בהגעת דם למוח בלחץ דם נמוך מדי. תופעה זו נקראת אורתוסטטיזם, ודרך טובה לנסות ולהפחית אותה היא לקום בצורה הדרגתית, איטית וזהירה. 

מחלות לב, יתר לחץ דם, אנגינה (תעוקת חזה) והפרעות קצב יכולות להיות מושפעות מצריכת הקנאביס ישירות או בעקיפין, בגלל השפעות על הטיפול התרופתי שלהן. 

כמו כן, תועדו מספר מקרים נדירים של התקפי לב ושבץ בצרכני קנאביס צעירים ללא כל גורמי סיכון מקדימים. האירועים הנדירים האלו הופיעו בסמוך לזמן השימוש, מה שמרמז על השפעה ישירה של החומר ולא על נזק מצטבר. אם אתם סובלים מאחת מהמחלות הללו, יש להתייעץ עם קרדיולוג לפני תחילת הטיפול בקנאביס רפואי.

פעילות מוגברת של מערכת העיכול
המאנץ׳ – תחושת רעב מוגברת – הוא אחד מסימני ההיכר של צריכת מריחואנה. ממה שהרפואה יודעת בינתיים, מדובר בתופעת לוואי שכיחה ללא סכנה של סיבוכי השמנה. למעשה, מחקרים עדכניים מראים ששימוש בקנאביס דווקא משפר גורמי סיכון למחלות לב ולתסמונת מטבולית. 

חשוב לדעת שביחד עם הרעב חלק ממשתמשי הקנאביס עלולים לסבול גם מבחילות והקאות (על אף שלקנאביס יש השפעה מדכאת בחילה מסוימת בחלק מהמשתמשים). 

תופעת לוואי נוספת של מריחואנה רפואית שתוארה לאחרונה היא cannabis hyperemesis, שכוללת בחילות קשות, הקאות חוזרות וכאבי בטן, שלרוב מוקלות באמצעות מקלחת במים חמים. לא ברור מה עומד מאחורי התופעה הנדירה הזו, אך היא מופיעה בעיקר אצל משתמשים קבועים שצורכים קנאביס מדי יום מעל לשנה.

קראו עוד: מחקר חדש חושף: צריכת קנאביס אינה גורמת בהכרח לעלייה במשקל

תופעות נוירולוגיות ופסיכולוגיות 
ההשפעה הפסיכולוגית של מריחואנה רחבה וקשה לחזות מראש מי ייהנה מהאפקט הממסטל ומי יסבול יותר מחרדה ומהימנעות חברתית בזמן השימוש ולאחריו. לעת עתה, נראה שהתופעות השליליות שכיחות יותר בקרב משתמשים חדשים ולא מנוסים או באנשים עם רקע של לחץ וחרדה. 

ידוע שחלק מהמשתמשים בקנאביס מתארים שינוי בתפיסת החושים ובתחושת הזמן. אפקט זה מחמיר במיוחד בשימוש במינונים גבוהים ובחומרים חזקים ויכול לגרום להזיות ולתופעות פסיכאטריות כמו תחושת ניתוק עם המציאות ופרנויות.

ישנן עדויות ששימוש קבוע בקנאביס לטווח הארוך יכול לגרום לפגיעה נוירולוגית קלה, בעיקר ביכולת הזיכרון. המחקרים אינם חד משמעיים ומתקשים להגדיר סיבה ותוצאה ישירים, קשר בין היקף הצריכה לחומרת הנזק ומידת הפיכות (כלומר, שיפור בזיכרון עם הפסקת השימוש).

קנאביס ונהיגה - גורם התמותה העיקרי מקנאביס
הקנאביס פוגע גם ביכולת השיפוט, הריכוז והזיכרון – השפעות שנמשכות גם אחרי שעברה תחושת ה״סטלה״ או ה"היי" העיקרית. התופעות האלה יכולות להמשך עד 24 שעות מהשימוש בגלל הצטברות של THC ברקמות הגוף. נהגים תחת השפעת קנאביס מעורבים בתאונות דרכים פי 7 יותר משתמשים, ומסיבה זו נהיגה תחת השימוש בקנאביס רפואי אסורה ומהווה הפרה של תנאי הרישיון ממשרד הבריאות. 

חשוב לדעת: הגורם העיקרי לפציעות קשות ולמוות כתוצאה משימוש בקנאביס הוא נהיגה תחת השפעת החומר.

מאיזה מינון קנאביס משפיע על המוח?
התופעות הקוגניטיביות של ה-THC מושפעות מהמינון הנצרך: מינונים נמוכים של 2-3 מ״ג בשאיפה יכולים לגרום לפגיעה בזיכרון לטווח הקצר, בקשב ובריכוז. לעומת זאת, צריכה של מעל 7.5 מ״ג מעלה את הסיכון להתפתחות התקפי חרדה, לבלבול ולדליריום (בלבול חריף חולף). שימוש בתמציות או בהרכבים חזקים במיוחד יכול לגרום אפילו לפסיכוזה. 


קנאביס רפואי במטופלים עם מחלות נפש
מחקרים מסוימים מצביעים שהפרעות חרדה, דכאון, הפרעה דו-קוטבית והפרעה פוסט-טראומטית (PTSD- 'פוסט-טראומה') יכולות כולן להחמיר תחת השימוש בקנאביס ועד חצי שנה אחריו. הקנאביס יכול להחמיר את תסמיני המחלות ולקצר את ההפוגות בין שיאי המחלה. זאת, למרות ש-PTSD הוא התוויה מאושרת לטיפול בקנאביס רפואי על ידי משרד הבריאות בחלק מהחולים. 

ההשפעה הפסיכואקטיבית של קנאביס גורמת לעתים נדירות ביותר לפסיכוזה, אך נראה שחולי סכיזופרניה מועדים לסבול ממנה במיוחד. כך, נמצא ששימוש במריחואנה מחמיר משמעותית את הסימפטומים של חולי סכיזופרניה ומגביר חזקה של ההתקפים. 

מחקרים רבים דנו בקשר שבין קנאביס להתפרצות סכיזופרניה: קיימות עדויות לקשר בין השניים אך טרם ברור האם וכיצד קנאביס משחק תפקיד בהעלאת הסיכון להתפרצות המחלה. 

אוכלוסיות מיוחדות וצריכת קנאביס רפואי

• ילדים ומתבגרים
השימוש בקנאביס במתבגרים נמצא תחת אזהרה בגלל השפעה אפשרית של ה-THC על התפתחות המוח בגילאים אלו. טיב ההשפעה הזו לא ידוע במלואו ומחקרים מסוימים הראו כי יתכן שהוא מגביר את סיכון להתפתחות סכיזופרניה, בעיקר בשילוב גורמי סיכון נוספים כמו היסטוריה משפחתית של המחלה.על כן מומלץ לנקוט במשנה זהירות ולהתייעץ עם רופא מומחה לפני תחילת השימוש בקנאביס רפואי בגילאים צעירים.

צריכה של קנאביס בקרב ילדים ללא פיקוח מחמיר היא מסוכנת. עקב חשש לדיכוי נשימתי, קיימות המלצות לפנייה לעזרה רפואית דחופה בכל מקרה של צריכת קנאביס לא מבוקרת בילדים. חומרת הסימנים אצל ילדים לרוב נמצאת ביחס ישר למינון שצרכו.

למרות האזהרות, משרד הבריאות בישראל מאשר את השימוש בקנאביס רפואי עבור ילדים ומתבגרים, במיוחד במקרים מיוחדים של אוטיזם ופרכוסים. 


קראו עוד: שמן קנאביס עשיר ב- CBD: האם הוא יעיל בטיפול באפילפסיה?

• קנאביס רפואי בהריון ובהנקה
THC עובר ממחזור הדם אל העובר דרך השליה ומגיע לריכוזים בדמו של העובר של 10-30% מאלו שנמצאים בדם האם. החומר הפעיל מצטבר גם בחלב האם ונשאר בו למשך שישה ימים מהצריכה, ומשם יכול לעבור אל התינוק היונק. לאור עדויות משמעותיות על פגיעה אפשרית של קנאביס בהריון ולאחר מכן על התפתחות הילד, ממליץ ה-ACOG (איגוד הגינקולוגים והמיילדים האמריקאי) לא לצרוך קנאביס בזמן ההריון וההנקה. לאור ההשפעות השליליות של קנאביס על ההיריון משרד הבריאות קובע שגברים ונשים צריכים להשתמש באמצעי מניעה נגד הריון בזמן הטיפול בקנאביס רפואי ובמשך שלושה חודשים לפחות לאחר הפסקת הטיפול.

בנוסף, נראה שקנאביס יכול להשפיע על פוריות האישה והגבר: במחקר שכלל 1215 גברים בריאים בדנמרק ושפורסם בשנת 2015 בכתב העת American Journal of Epidemiology נמצא שקנאביס מוריד את ספירת הזרע בכ-29% למשך שלושה חודשים מהשימוש ועל כן יכול לתרום לאי-פוריות בגבר.

ההשפעה של קנאביס על פוריות האישה טרם ברורה מספיק אך מחקר מ-2006 שבחן 221 זוגות בטיפולי הפרייה בארה"ב מצא שנשים שעישנו קנאביס בחייהן לפחות 10 פעמים התאפיינו במספר נמוך יותר של ביציות (25% פחות) ושל הפריות מוצלחות (עובר אחד פחות) במהלך הטיפולים, זאת לעומת נשים שלא צרכו קנאביס. ההבדלים היו מובהקים סטטיסטית.

שימוש בקנאביס במקביל לתרופות אחרות
הדרך הטובה ביותר של הגוף להתמודד עם חומרים זרים, היא לפרק אותם דרך שני אתרי הפינוי העיקריים: הכבד והכליות. קנאביס מתפרק בכבד, מה שאומר שהוא יכול להיות מושפע מתרופות אחרות שמתפנות גם הן דרך הכבד.

קבוצות שכיחות של תרופות שיכולות להעלות או להוריד את השפעת הקנאביס כוללות תרופות לטיפול בהפרעות קצב הלב, סוגי אנטיביוטיקה ותרופות נוגדות-פרכוס. 

ההשפעה הזו יכולה להיות הדדית, אך הדעה הרווחת היא שלרוב קנאביס אינו משנה באופן משמעותי את יעילות הטיפול של תרופות אחרות, המתפרקות גם הן בכבד. בכל מקרה, לפני כל שינוי תרופתי שאתם מבצעים כדאי להתייעץ עם הרופא שלכם לגבי התאמת המינונים של יתר התרופות – כולל הקנאביס הרפואי.

באופן כללי, משרד הבריאות ממליץ לרופאים לבחון בבחינה מיוחדת את ההמלצה לשימוש בקנאביס רפואי במי שסובל ממחלת כבד או כליות או במי שנוטל תרופות, לרבות תרופות ללא מרשם ותוספי תזונה.

התמכרות, סבילות וגמילה
שימוש כרוני בקנאביס רפואי גורם לירידה בקולטנים שאחראים על השפעת ה-THC במוח ויוצר עמידות מסוימת אצל המטופלים - כך שלאורך זמן תצטרכו לצרוך יותר ויותר חומר כדי לחוש אפקט דומה. עבור משתמשים ארוכי טווח בקנאביס רפואי העמידות יכולה להוות יתרון בהפחתת האפקט הממסטל הלא רצוי. 

בכל מקרה, נראה שמדובר בתופעה הפיכה ושהפסקת השימוש בקנאביס אפילו לימים בודדים, עשויה להעלות בחזרה את כמות הקולטנים במוח ולהחזיר את עוצמת האפקט עם השימוש הבא.

 THCפועל על מערכת התגמול במוח שלנו ולכן גורם להנאה, מסלול שמשותף לסמים רבים ושאחראי במידה רבה ל'התמכרות' לחומרים. אולם, בניגוד לסמים ממכרים אחרים, הפסקת הקנאביס לא גורמת ל״קריז״ ולתופעות לוואי מסכנות חיים. גמילה מקנאביס לרוב מלווה בתסמינים קלים של עצבנות, חרדה, דיכאון והפרעות שינה, אשר נוטים לחלוף כעבור שבוע ומופיעים בעיקר עם הפסקה חדה של שימוש כבד וממושך.

משרד הבריאות ממליץ לרופאים להיות זהירים במיוחד בהמלצה על קנאביס רפואי עבור מטופלים בעלי היסטוריה של התמכרות לתרופה או חומר כלשהו.

תופעות הלוואי של קנאביס – שורה תחתונה
למרות שקיימים ברשת מדריכים ופורומים עם עצות שונות לצריכת קנאביס רפואי, חשוב גם לקבל ייעוץ מקצועי ומהימן בנוגע למינונים, דרכי הצריכה ותופעות הלוואי של החומר. על אף שקנאביס אינו מוגדר כתרופה, הוא בהחלט חומר פעיל בעל שלל השפעות על הגוף שלנו - חיוביות ושליליות. 

מרבית תופעות הלוואי של קנאביס הן קלות, חולפות וניתנות לשיפור ואף למניעה במידה מסוימת. הכרות מוקדמת איתן יכולה להקל בצעדים הראשונים של הטיפול, המאופיינים בדרך כלל בסוג של 'ניסוי וטעייה' עד להשגת האיזון המיטבי שבין יתרונות הצמח ותופעות הלוואי האפשריות העולות ממנו. חלק מאיזון זה מושג באמצעות שינוי שיטת הצריכה. להיכרות עם שיטות הצריכה המובילות של קנאביס רפואי היום, כנסו למדריך המקיף שהכנו בנושא.



פורומים, סרטן העור וניתוחי מוז (מוס)

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
אוזן "שפיצית" (darwin's tubercle( א.י 05/12/2019 19:49
  • ד"ר שלום, אני מתעניין לגבי עיצוב האוזן, החלקה של בליטה באזור ההליקס. חיפשתי קצת ולשם המחשה זה נקרא darwin's tubercle. רציתי לדעת האם אפשרי לטפל במקרה כזה (חלק די קטן) ואיך התהליך מתנהל? לא נתקלתי בתיקון כזה בחיפוש בגוגל, אז רציתי לקבל קצת פרטים.

  • + הוסף תגובה
עיוות באפרכסת ד"ר עופר ארנון 07/12/2019 17:51
  • אתה צריך פגישה אצל פלסטיקאי - שם תקבל הסבר , הצעה ומחיר. רפואה שלמה

  • + הוסף תגובה
ניתוח מוס והחלמה שירה 05/12/2019 11:25
  • האם ניתוח מוס באזור המחשוף דורש תנאי החלמה נטולי רטיבות? אני שוחה בקבוצה מקצועית וחשוב לי לדעת

  • + הוסף תגובה
תנאים להחלמה ד"ר עופר ארנון 07/12/2019 17:49
  • רטיבות של חבישה היא נקייה וטובה. רטיבות של שחיה= זיהום. את יכולה לשלות רק אם תדביקי מדבקה שתאטום לגמרי את הפצע. רפואהדלמה

  • + הוסף תגובה
סדקים בעור אני 03/11/2019 00:47
  • חולת אנפיזמה קשה, עדיין על הרגליים. קרוסלים נפוחים כבר שנים . עור סדוק בעקב אחד איך שהוא טופל עם אמבטיות מלח ו/או חומץ, פלקסיטול , dermovate לתקופות קצרות. עכשיו יש בעיה גם בעקב השני ועור האגודל. שולחים אותי מרופא עור לפודיאטר, לא עוזר כלום. אומרים לי לשים קרמים. אזי תמיד שמתי, אין חדש. אין בעיה בלב , אין סוכר. מה זה יכול להיות בבקשה?

  • + הוסף תגובה
יובש ד"ר עופר ארנון 08/11/2019 12:34
  • אומנם לא סרטן עור אך נסי למרוח קרם רגליים שמכיל אורייאה בכמות גדולה לפני השינה ולישון עם גרביים. רפואה שלמה

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!