צריבה, גירוד או הפרשה בעיניים

תסמינים אלו בדרך כלל מצביעים על דלקת הלחמית, עם דלקת של הקרומית שמצפה את העין ואת השטח הפנימי של העפעפיים. הדלקת עשויה להיות תוצאה של גורם מגרה באוויר, אלרגיה למשהו באוויר, דלקת נגיפית (ויראלית) או דלקת חיידקית. דלקות חיידקיות וחלק מהדלקות הנגיפיות (בעיקר הרפס) עלולות להיות חמורות, אך הן הכי פחות נפוצות.

קראו עוד: המדריך המלא: מתי דלקת עיניים מדבקת - ומתי לא

חומרים כימיים וחלקיקים בערפיח יכולים ליצור צריבה וגירוד, שלפעמים ייראו חמורים, כמו לאחר התקפה של גז מדמיע. אלו הם סימנים לדלקת כימית של הלחמית, והם יקרו לכל מי שנחשף לכמות גדולה דיה מהחומר הכימי. חדר מלא עשן, בריכה עם כלור, סופת חול מדברית, אור שמש מסנוור במדרון מושלג או חשיפה לריתוך מתכות יכולים לגרום לגירוי פיזי או כימי דומה.

בניגוד לדלקת כימית של הלחמית, דלקת אלרגית של הלחמית תוקפת רק אנשים הסובלים מאלרגיה. הגורם האלרגני (המביא לתגובת הגוף) נמצא כמעט תמיד באוויר. בעיה זו יכולה להתעורר באביב, בקיץ או בסתיו - תלוי בסוג הצמח שגרגרי האבקה שלו גורמים לגירוי. בדרך כלל הבעיה נמשכת שבועיים עד שלושה שבועות.

הצטננות או זיהום נגיפי מלווים לרוב בדלקת לחמית מינימלית הנמשכת מספר ימים. יש נגיפים, כמו הרפס, שגורמים לכיבים עמוקים בקרנית ופוגעים בראייה. זיהום חיידקי גורם להיווצרות מוגלה רבה, הנוזלת כהפרשה סמיכה מהעיניים. פעמים רבות, כשמתעוררים משינה, העפעפיים מצופים מוגלה יבשה ש"מדביקה" וסוגרת אותם. זיהומים אלו יכולים לגרום לכיב בקרנית והם חמורים.

יש מחלות חמורות שמשפיעות על שכבות עמוקות יותר של העין. אלו שכבות השולטות בהפעלת העדשה ובגודל האישון. מצבים אלו נקראים דלקת בקשתית או דלקת הענבייה (אובאיטיס) ועלולים לגרום לאי סדירות בגודל האישון או לכאב כשהאישון מתכווץ בתגובה לאור. במקרים אלו יש צורך בטיפול רפואי. לכאבי עיניים,  ראו במנוע האבחון.

טיפול ביתי
אם חשיפה פיזית, כימית או אלרגית גורמת לתסמינים, הדבר החשוב ביותר הוא להימנע ממנה. כדאי לשקול שימוש במשקפי שמש כהים, משקפי הגנה במהלך עבודה, בתים או מכוניות עם מזגנים כדי לסנן את האוויר, הימנעות מבריכות שחייה עם כלור או פעולות מנע דומות.
אנטיהיסטמינים, ללא מרשם או עם מרשם רופא, יכולים לעזור מעט אם הבעיה היא אלרגית, אבל אל תצפו להקלה מלאה. באופן דומה, דלקת נגיפית הקשורה בהצטננות או בשפעת תעבור מעצמה תוך כמה ימים. כדאי להיות סבלניים. 

אם הגירוי בעין לא עובר, אם ההפרשה הופכת סמיכה יותר או אם יש כאבי עיניים או בעיה בראייה, פנו לייעוץ רפואי. אל תצפו שהחום שלכם יעלה במקרה של דלקת חיידקית בעין; הוא עשוי לא לעלות כלל. כיוון שהדלקת שטחית, שטיפת העין בעדינות במים תעזור להסיר חלק מהחיידקים אבל עדיין יש לפנות לרופא/ה. טיפות עיניים (ויזיו, ויזולין,  סטילה וכדומה) יכולות להרגיע דלקת לחמית קלה, אבל לא ירפאו אותה .
צריבה בעיניים יכולה להיות הנעה לפעולה סביבתית. אם עישון של אחרים סביבכם מעצבן, אמרו להם זאת. אם מפעלי תעשייה באזור שלכם גורמים לזיהום, דרשו מהמפעל להימנע מזיהום האוויר.

מה צפוי אצל הרופא/ה
הרופא יבדוק את הראייה, תנועת העיניים, עפעפיים ותגובת האישונים לאור. רופאי עיניים יכולים לערוך בדיקה עם מנורת סדק. במקרים המתאימים יינתן מרשם לאנטיהיסטמינים וכן המלצות כלליות. טיפות עיניים או משחה אנטיביוטית ניתנות לעיתים תכופות. משחת עיניים המכילה סטרואידים צריכה להינתן לעיתים נדירות. יש זיהומים, כמו הרפס, שמחמירים עם השימוש בתרופות כאלה. אם מאובחן הרפס - בדרך כלל על-ידי רופא עיניים - יהיה צורך בטיפות עיניים מיוחדות ובתרופות נוספות.