אבנים בבלוטות הרוק: התופעה והטיפולים החדשניים בה

הסיבה לה אינה ידועה והיא שכיחה בקרב בני כל הגילאים.
חסימת דרכי הרוק, עד כדי היווצרות אבנים, פוגעת קשות באיכות חייהם של הסובלים ממנה וגורמת לירידה דרסטית במשקל, כאבים עזים, יובש בפה, הימנעות מאכילה ורעב. הפתרון היחיד הוא כירורגי.

"הסימפטום המרכזי של המחלה הינו התנפחות בלוטות הרוק, בדרך כלל בזמן האוכל, תוך תחושה של כאבים עזים" מסביר , ד"ר ליאון ארדקיאן.

"לפני האכילה יש גירוי להפרשת הרוק. אצל הסובלים מחסימה – הרוק אינו יכול להיות מופרש לחלל הפה. מעבר לסבל ואי הנוחות שהחסימה גורמת, היא יכולה להוות סכנה של ממש: עלול להיגרם זיהום, או זיהום חוזר, מחלל הפה לבלוטה דרך צינורית הרוק. התהליך כולו מלווה בהרמת רצפת הפה, מתחת ללשון והפרשת נוזל מוגלתי מהבלוטה.  דרכי האוויר  נחסמות  וזה עלול לגרום לחנק".

בפה האדם קיימות שש בלוטות רוק מרכזיות: "בת האוזן", הבלוטות ה"תת לשוניות" והבלוטות ה"תת לסתיות" ועוד עשרות אלפי בלוטות קטנות.  הרוק, המורכב ממים, ריר ואנזימים,  מופרש בעקבות גירויים מכאניים ועצביים, דרך צינוריות דקות ופתלתלות, שאורכן עשוי להגיע עד לששה ס"מ. ארבעת תפקידיו המרכזיים הם לשמור על רטיבות הפה, לסייע לבליעת המזון, למזער שינויים בחומציות הפה ולעכל עמילן. "אם אובחנה אבן אחת, או מספר אבנים בדרכי הרוק, יוחלט בדרך כלל על ניתוח", אומר ד"ר ארדקיאן.

"המבנה הייחודי של צינורות הרוק ומיקומה של האבן, יכריעו באשר לאופן הניתוח: אם האבן ממוקמת באזור שניתן להגיע אליו, יוציאו אותה. אם האבן באזורים עמוקים יותר, תוצא הבלוטה כולה, בניתוח בחתך תת לסתי".

המצב מורכב אף יותר, אם האבנים ממוקמות בבלוטות "בת האוזן" (פרוטיס), מצב השכיח במיוחד בילדים. המיקום בעייתי, הצינור דק והגישה למקום מסובכת. הוצאה בניתוח של בלוטה מזוהמת, כרוך בסיכון לפגיעה בעצב הפנים ועלול לגרום לשיתוק חלקי בפנים.

"המיקום הבעייתי לכירורגיה של בלוטות הרוק , ההחלמה הממושכת בעקבות הניתוח והנזקים שהוא גורם לצינורית הרוק – הסתיידות, זיהום והיצרות, הביאו אותנו לנסות טכנולוגיות חדשות בהתמודדות עם הבעיה" מספר דר' ארדקיאן. באחרונה החל ד"ר ארדקיאן בשימוש בטכנולוגיה זעיר פולשנית, אנדוסקופיה, בהוצאת אבני הרוק. "מדובר בצינור דק, בקוטר של 0.6/0.7 ס"מ המשמש הן כמצלמה, הן כאמצעי תאורה והן כאמצעי ללכידת האבן והוצאתה".

לדברי ד"ר ארדקיאן בעזרת האנדוסקופ ניתן להוציא את מרבית האבנים שנוצרו בצינורית. בנוסף, מאפשר האנדוסקופ סריקה של צינורית הרוק עד סופה ושיקום של הצינורית בעקבות הוצאת האבן: האנדוסקופ מאפשר הצבת סטנט בצינורית (בדומה לצנתור הלב) והחדרת תרופה, לרוב פניצילין. "השימוש בטכנולוגיה זעיר פולשנית היא יסודית ובטוחה יותר מהניתוח המקובל" אומר ד"ר ארדקיאן. "ההחלמה מהירה הרבה יותר, הצלקת מינימאלית והחולה משוחרר לביתו תוך שעתיים לכל היותר".