שפעת החזירים- דרכי אבחנה וטיפול מעודכנות

שפעת החזירים, או בשמה המדעי שפעת מסוג A H1N1, התגלתה במקסיקו בתחילת מרץ 2009,
והתפשטותה המהירה ברחבי העולם ולכמה יבשות הביאה את ארגון הבריאות העולמי להכריז על רמת הכוננת הגבוהה ביותר- רמה 6.

בפועל, באותה שנה כמות הנפגעים משפעת החזירים הייתה נמוכה משמעותית מן הצפוי, ולמעשה לא עלתה בהרבה על הממוצע השנתי לשפעת עונתית. עם זאת, בהתבסס על התנהגות מגיפות בעבר וכן על מחקרים עדכניים, קיים חשש קל מפני החרפת המצב החורף, עם שובה של שפעת החזירים שנית. הידע הרב אודות הסימפטומים הקליניים של שפעת החזירים שנאסף בשנה האחרונה אמור לעזור למטופלים ואנשי צוות רפואי להגיע לאבחנה מהירה יותר ולהתחיל בטיפול (וטיפול מונע לסיבוכים) בזמן קצר של עד 24-48 שעות מתחילת הסימנים.

הבדיקה המדוייקת היחידה לאיתור שפעת החזירים נקראת rRT-PCR ודורשת מכשור מיוחד (ולכן מתבצעת באיחור מה). עם זאת, התסמינים שמאפיינים את שפעת החזירים הם תסמיני שפעת נפוצים (כאב ראש, הרגשה רעה, חום, כאבי שרירים וכו'), עם הדגשה קלה של תסמינים במערכת העיכול (כמו הקאות ושלשולים, שלא אופייניים לשפעת העונתית).
מרגע ביסוס חשד לפי תסמינים קליניים, ועוד בטרם התקבלו תוצאות הבדיקה, יש לפעול בצורות הבאות. ראשית יש לדאוג לבידוד מתאים של החולה מסביבתו. לאחר מכן יש לשקול טיפול בגורמי סיכון להתפתחות מחלה קשה, בין השאר: נשים בהריון, ילדים רכים עד גיל 5, קשישים בייחוד עם מחלות כרוניות, אנשים מדוכאי חיסון.
כל אלו חייבים להמצא תחת השגחה רפואית צמודה, ובמקרים רבים תשקל מתן אנטיביוטיקה מניעתית.
אנשי בריאות הציבור ממליצים לכלל הציבור, ובייחוד לקבוצות הסיכון כנ"ל, להתחסן בעוד מועד בחיסון
העדכני לשפעת העונתית.