נוגדי חמצון עלולים לגרום לקשיי פוריות בנשים

בשנים האחרונות, התפתח שוק עשיר של מוצרים נוגדי חמצון, בצורה של תוספי מזון, משקאות, קוסמטיקה ועוד. מוצרים אלו נחשבים לבטוחים לשימוש ורכישתם אינה מותנית בהצגת מרשם רופא. עם זאת, בפועל כנראה שאיננו מבינים לגמרי את מגוון ההשפעות של החומרים הללו על גוף האדם. פרופסור נאווה דקל, במחלקה לבקרה ביולוגית של מכון ויצמן, בחנה לאחרונה את השאלה הזו, וגילתה כי בין השאר חומרים נוגדי חמצון יכולים לגרום לבעיות פוריות בנשים.

נוגדי חמצון שונים, כמו ויטמינים מקבוצת C ו-E, מסייעים בנטרולן של "תרכובות חמצן פעילות". תרכובות שונות המכילות חמצן פעיל ("רדיקלים חמצניים חופשיים") מיוצרות בתהליכי חילוף החומרים השונים בגופנו (הנשימה התאית ועוד). היווצרות התרכובות הללו מואצת עוד יותר במצבי קצה, פעילות גופנית מאומצת, מצבי מחלה ועוד. התרכובות הללו מזיקות לכל התאים בגוף, ולפיכך נוגדי החמצון, שכאמור מסייעים בנטרול התרכובות החמצניות, עשויים לשפר את הבריאות ולעזור בהאטת קצב ההזדקנות והפגיעה בתאים וברקמות.

צוותה של פרופ' דקל, שכלל את תלמידי המחקר ארי תדמור וקטי שקולניק, ביצעו הזרקה של חומרים נוגדי חמצון לשחלות של עכברות. כתוצאה מהניסוי רמת הביוץ של העכברות צנחה במידה משמעותית, כמות הביציות שהשתחררו בכל מחזור ביוץ מן השחלה והגיעו למיקום ההפריה קטנה משמעותית. ניסויים נוספים אוששו את החשש כי יתכן והחומרים נוגדי החמצון גרמו לתופעה. כך לדוגמא הוכח כי מי החמצן, סוג של תרכובת חמצן פעילה, מחכים במידה רבה של דיוק את פעילות הורמון הביוץ.

הממצאים זכו לתודעה רבה בעולם ואף התפרסמו לאחרונה בכתב העת המדעי הנודע PNAS (הרשומות של האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב), ומרמזים על כך שיתכן ותרכובות החמצן הפעילות חיוניות לפעילות הפיסיולוגית התקינה, ולא רק מזיקות כפי שהיה מקובל עד היום בעולם המדעי. הממצאים הללו מחזקים גם הוכחות מחקריות נוספות שמצאו דמיון משמעותי בין תהליכי הרבייה והפריון לבין תהליכי דלקת (שגם בהם לתרכובות החמצן חשיבות מכרעת). לדבריה של פרופ' דקל, הדמיון הרב בין שני התהליכים והחשיבות של תרכובות חמצן פעילות בשניהם כאחד, עלולה לרמז על קשר בין נטילת תרופות נוגדות דלקת לבין בעיות בביוץ התקין.

מחקרים רבים של פרופ' נאוה דקל התמקדו בתהליכי הפריון והרבייה, ומחקרים קודמים שלה כבר סייעו בפיתוח שיטות שונות לטיפול בבעיות חוסר פוריות. עם זאת, הגברת הפיריון אינו הפן היישומי היחיד של המחקר הנוכחי. פרופ' דקל מעלה את האפשרות כי דווקא הגילוי של חשיבות התרכובות החמצן הפעילות בתהליכי הבקרה יכול להביא לפיתוחם של אמצעי מניעה חדשים המבוססים על חומרים נוגדי חמצון. יתכן אף כי חומרים אלו יהיו יעילים אף יותר מאמצעי המניעה המקובלים כיום, שהם מבוססי הורמונים.

בימים אלו פרופסור דקל ושאר חברי קבוצת המחקר שלה עוסקים בתכנון מחקרים נוספים. מטרתם העיקרית היא להבהיר באילו שלבים בדיוק ובאיזה מנגנון מולקולארי משפיעים נוגדי החמצון על תהליך הביוץ ביונקים. כמו כן יבדקו חברי המעבדה את ההשפעה של נוגדי חמצון על תהליכים אלו כאשר הם ניתנים בצורה פומית (בשתיה או במזון) ולא בהזרקה ישירה לשחלות של המודלים העכבריים. בנוסף לכל אלה יעשו מאמצי מחקר אפידמיולוגים, שיבדקו את חוזק הקשר הסטטיסטי בין נטילת תוספי מזון נוגדי חמצון בנשים לבין בעיות פוריות וקושי להרות.