דלג לתוכן

הנקה - יתרון גם לאמא וגם לתינוק

ארגון הבריאות העולמי ממליץ על חלב אם כמקור תזונה בלעדי עד לגיל חצי שנה, ובהמשך (בשילוב עם חשיפה הדרגתית למזון מוצק) לפחות עד גיל שנה. ההמלצה הגורפת הזו, הנתמכת על ידי רוב רובן של הסמכויות הממשלתיות והרפואיות בעולם,

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 03/08/2011
6 דקות קריאה

יתרונות ההנקה מבחינת הילוד

ארגון הבריאות העולמי ממליץ על חלב אם כמקור תזונה בלעדי עד לגיל חצי שנה, ובהמשך (בשילוב עם חשיפה הדרגתית למזון מוצק) לפחות עד גיל שנה. ההמלצה הגורפת הזו, הנתמכת על ידי רוב רובן של הסמכויות הממשלתיות והרפואיות בעולם, מבוססת בראש ובראשונה על עדויות מחקריות רבות לגבי היתרון של תזונה זו מבחינת הילוד. את היתרונות הרבים מקובל לחלק למיידיים (בזמן ההנקה) וארוכי טווח (בשנים ואף בעשורים שאחרי סיום ההנקה).

יתרונות מיידיים:

1. שיפור תפקוד מערכת העיכול- בחלב אם מרכיבים רבים המשפיעים ישירות לטובה על מערכת העיכול. בין השאר חומרים כמו הורמונים (קורטיזול, אינסולין), פקטורי גדילה (EGF ואחרים) וחומצות אמינו חופשיות (טאורין, גלוטמין) מווסתים התפתחות וגדילה של מערכת העיכול. פקטורים אחרים, כמו חומרים נוגדי דלקת (IL-10) מקטינים משמעותית את הסיכון להתפתחות דלקות מסכנות חיים במערכת העיכול, בראשן מחלה קשה וקטלנית הנקראת דלקת מעי נמקית ביילוד (NEC). מרכיבי מערכת החיסון המצויים בשפע בחלב אם, כמו נוגדנים (מסוג IGG ו-IGA) או תאי מערכת החיסון (מאקרופאגים) מקטינים משמעותית את הסיכון של התינוק ללקות בזיהומי מערכת העיכול. אנזימים, גם הם מרכיב ייחודי של חלב האם, לא רק מסייעים לפעילות העיכול התקינה, אלא גם עוזרים להגן מפני זיהומים ודלקות. לבסוף, תזונה מבוססת על חלב אם הוכחה כמסייעת להתיישבות חיידקים "טובים", או "פלורה טבעית מגינה", במערכת העיכול הצעירה של התינוק.

בגלל מרכיבים אלו ואחרים, מחקרים הוכיחו כי בהשוואה לתזונה מבוססת פורמולות, הנקה משפרת את תהליכי העיכול הפיזיולוגיים בתינוק (התרוקנות קיבה מהירה יותר, פעילות פירוק של אנזימים (כמו לקטאז) טובה יותר), מורידה סיכונים הקשורים למע' העיכול בפגים (כמו חדירות יתר), ומקטינה משמעותית סיכון לסיבוכים זיהומיים ודלקתיים, כמו שלשולים וNEC

2. הגנה אנטי זיהומית- בנוסף להגנה במערכת העיכול, חלב אם מגן גם מפני זיהומים באופן כללי. מרכיבים ייחודיים שלא מצויים בפורמולות המסחריות כוללים בין השאר חלבונים (לקטופרין, ליזוזימים, נוגדנים כמו sIgA), שומנים (חומצות שומן חופשיות, מונוגליצרידים ועוד), פחמימות (אוליגוסכרידים וגליקופרוטאינים מסויימים) ותאי דם לבנים (בעיקר נויטרופילים ומקרופאגים, תאים "בלעניים" שמסוגלים "לאכול" גורמי מחלה רבים).

התוצאה ה"סטטיסטית" של מרכיבים אלו ואחרים מתבטאת בפחות ארועי מחלה, פחות ביקורים אצל רופאים, פחות אישפוזים ותמותה נמוכה יותר בילדים שניזונים מהנקה בהשוואה לאלו הניזונים מפורמולות למינן. בייחוד השוני ניכר בזיהומים האופייניים לגיל הילדות: לילדים יונקים סיכון מופחת פי 5 לזיהומי מערכת העיכול, 50% פחות סיכון לזיהומי מערכת הנשימה (וכאשר יש זיהום, אורכו הממוצע קצר פי שנים), סיכון מופחת פי 1.5 לזיהומי האוזן התיכונה, סיכון מופחת לזיהומי מערכת השתן וספסיס (אלח דם). הממצאים הללו המשיכו להיות משמעותיים וקבילים גם לאחר השוואת נתוני פתיחה (כמו רמה סוציאואקונומית, רמת השכלה וכו') בין קבוצת הנבדקים היונקים לבין קבוצת הנבדקים שניזונו מפורמולות.

3. "הכל כלול"- חברות מסחריות אמנם עושות מאמצים עילאיים להבטיח שהפורמולה תכיל את כל אבות המזון הדרושים, מגבלות טכנולוגיות וטעויות אנוש כנראה תמשכנה להגביל את היכולת של פורמולה סינטטית להתקרב ל"דבר האמיתי". בתודעה הציבורית בישראל צרובה הטרגדיה ברמדיה: מותם של שני תינוקות (ופגיעה קשה ב-23 נוספים) בעקבות מחסור בויטמין פשוט אך חיוני, תיאמין (B1). בהתחשב בעובדה שחלב אם "גוזל" את כל החומרים הדרושים, ואפילו אמהות בתת תזונה מפיקות בדרך כלל חלב מושלם מבחינה תזונתית, אסון שכזה פשוט בלתי אפשרי במדינה מתועשת כאשר התינוק יונק.

יתרונות ארוכי טווח:

1. הגנה מפני זיהומים- ממשיכה גם לאחר תקופת ההנקה גופא. לתינוקות שינקו לפחות 6 חודשים סיכוי מופחת לזיהומים גם לאחר שעברו לאוכל "רגיל", סיכון נמוך פי שניים לדלקות אוזניים חוזרות בשנה הראשונה לחיים, תקופת מחלה קצרה כמעט פי שניים בשנתיים הראשונות לחיים, וסיכוי מופחת לאשפוז בבית חולים בשנות הילדות.

2. מחלות כרוניות- אם לא די בכך, הנקה נמצא כמגינה בפני מחלות כרוניות בגיל מבוגר, עשרות שנים מאוחר יותר. לילדים יונקים סיכון קטן פי שנים לסבול מהשמנת יתר. הנקה מפחיתה את הסיכון לפתח סרטן בגיל הילדות, וכן את הסיכון לפתח סוגים מסויימים של סרטן (בעיקר סרטן הדם) לכל אורך החיים. במגוון מנגנונים, הנקה גם מסייעת להפחית את הסיכון לפתח גורמי סיכון למחלות כלי דם (פרופיל שומנים לא תקין, סכרת, יתר לחץ דם וכו') ומחלות לב כליליות בהמשך החיים. לילדים יונקים סיכון מופחת לפתח סכרת, בייחוד סכרת מסוג 1 ("סכרת נעורים"), אולי בגלל חשיפה קטנה יותר לחלב פרה (שהוכח כגורם סיכון להתפתחות סכרת נעורים). לבסוף, קיימות עדויות שהנקה עוזרת להקטין את הסיכון להתפתחות מחלות מערכת החיסון, ביניהן אלרגיות שונות, אסטמה ועוד.

3. התפתחות קוגנטיבית (מוחית)- מרבית המחקרים הוכיחו קשר בין הנקה, לפחות לתקופה של 6 חודשים, לבין עליה בציוני מבחני אינטליגנציה (IQ) שונים בילדות ובגיל ההתבגרות. בנוסף, מחקרים מספר הוכיחו את תועלת ההנקה לתפקוד מערכות החישה: לילדים יונקים התפתחות טובה יותר של מערכות הראיה והשמיעה.

4. הפחתת מתח- הקשר הנפשי שנוצר במהלך ההנקה, ואולי גם חומרים מסויימים המצויים בחלב אם, יכולים אולי להסביר את העובדה המחקרית שאינה מוטלת בספק: הנקה מסייעת בהפחתת סטרס אצל התינוק. אף שאיננו חושבים על תינוקות כעל אוכלוסיה "לחוצה" במיוחד, האפקט האנלגסטי (נוגד כאב) והמרגיע של חלב האם מסייע להתפתחות חברתית ושכלית, ומשפר בתורו את הקשר בין המשפחה (ובעיקר האם) לבין הילוד.

יתרונות ההנקה מבחינת האם

1. הורמון האוקסיטוצין, המופרש בכמויות גדולות במהלך הנקה, מסייע בכיווץ הרחם ובזירוז ההחלמה אחרי לידה, כך שלאמהות מניקות שיעור סיבוכים נמוך יותר במהלך תקופת משכב הלידה (המוגדרת כששת השבועות הראשונים לחיי הילוד).

2. אמהות מינקות מציגות רמות לחץ נמוכות יותר, אולי בגלל הפעילות הישירה של הורמונים כמו פרולקטין ואוקסיטוצין (משתתפים בתהליך ההנקה), שידועים כבעלי אפקט ישיר על מערכת העצבים. אולי הממצא הזה יכול להסביר עובדה מחקרית נוספת, בקרב אמהות מניקות שיעור בעיות פסיכיאטריות, החל מדיכאון לאחר לידה וכלה בהתעללות או הזנחה, הרבה יותר נמוך.

3. בשורה טובה למחפשות הדיאטה: איבוד המשקל דווקא מזורז באמהות מניקות, אולי בגלל הצריכה הקלורית הגבוהה יותר (בעד 500 קק"ל ליממה!) שדורשת הנקה.

4. אף שבשום פנים ואופן אין להסתמך על ההנקה כאמצעי מניעה בלעדי (מספיקה הפסקה קצרה יחסית, בת כמה שעות, כדי לאפשר ביוץ והריון נוסף), הנקה בדרך כלל דוחה את תחילת מחזור הביוץ (והווסת) לאחר לידה.
5. הנקה מורידה משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן השחלות והשד (גם בהמשך החיים). בנוסף, קיימות עדויות לגבי האפשרות שהנקה מסייעת גם למנוע ולעכב התפתחות אוסטיאופורוזיס.

6. הפחתת הסיכון (שוב, למשך כל החיים ולא רק לתקופת ההנקה) לחלות במגוון מחלות כרוניות, ביניהן השמנת יתר, מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, היפרליפידמיה (הפרעות בשומנים בדם) ועוד. כך לדוגמא, לאמהות שהניקו מעל 6 חודשים סיכון מופחת ב-30% לפתח מחלות לב וכלי דם במהלך החיים.

7. חיסכון כספי- עצם ההוצאות על פורמולות לשנת החיים הראשונה (שנחסכות בהנקה) עוברות את ה3500 ₪. בנוסף, מחקרים שונים הראו חיסכון ממוצע של יותר מ1000 שקלים נוספים לשנה בעקבות הפחתת כמות הביקורים במרפאות ובתי חולים בילדים יונקים. זאת בלי לחשב חיסכון עקיף יותר, הנובע מהתפתחות טובה יותר, פחות מחלות כרוניות בהמשך, סיכון תמותה נמוך יותר וכיוצא בזה.

בעיות נפוצות בהנקה

קופות החולים ומחלקות היולדות בבתי החולים העלו בשנים האחרונות את המודעות לחשיבות ההנקה, ומציעות מגוון מסגרות יעוץ, כולל יועצות הנקה מוסמכות וסמינרים בנושא. כמה מן הבעיות הנפוצות שעלולות להתעורר בהנקה:

גודש- השד בדרך כלל נהיה מוצק ואדום, מופיע חום מקומי וחום הגוף הכללי יכול לעלות מעט (אם כי בדרך כלל מתחת ל38 מעלות). הטיפול הטוב ביותר הוא הנקה, אולם לעיתים הגודש מקשה על התינוק לתפוס את הפטמה כיאות (מה שמוביל למעגל קסמים של קושי לינוק והחמרת הגודש). במקרים אלו, שאיבת חלב (ידנית או באמצעות משאבה) יכולה להקל מעט על הגודש ולרכך את הפטמה, ובכך להקל גם על התינוק. ניתן להקל על התסמינים גם באמצעות מקלחות או קומפרסים קרים וכן באמצעות עיסוי השד הגדוש. במקרים קשים ניתן להעזר בתרופות להקלה על כאבים, כאשר אמהות מניקות יכולות להשתמש בפרצטמול (אקמול) או איבופרופן (נוירופן).

רגישות בפטמה- הפטמות נעשות רגישות יותר עם התקדמות ההריון, תהליך שמגיע לשיא סביב היום הרביעי לאחר הלידה. בדרך כלל יכולה להופיע רגישות ב30-60 שניות הראשונות להנקה, אולם כאב חד שממשיך לאורך זמן (ומעבר לשבוע הראשון להנקה) מחשיד לפצע בפטמה. הטיפול בפצעי פטמה כולל אבחון טכניקת הנקה, ובמידת הצורך משחות מקומיות (המשלבות סטרואידים, אנטיביוטיקה וחומרים נוגדי פטריות), קרמי לחות והגנה על הפטמה (באמצעות רטיות הנקה) בין ההנקות.

מסטיטיס- שמה הרפואי של דלקת בשד, כאשר באמהות מניקות הגורם הוא בדרך כלל חיידקי. בדרך כלל הסימנים יכללו שד אדום מאוד, נפוח ורגיש, וסימנים כלל גופיים (סיסטמיים) כמו חום גבוהה (מעל 38), הרגשה כללית רעה, כאבי שרירים, צמרמורות וכו'. חשד למסטיטיס צריך להבדק על ידי רופא מומחה, ובדרך כלל הטיפול הוא שליטה בכאבים (באמצעות נוירופן) בלבד, כאשר במקרים קשים יותר שוקלים טיפול אנטיביוטי ל10-14 יום. בכל מקרה, בדרך כלל אין צורך להפסיק את ההנקה, ולמעשה שאיבת חלב במהלך מסטיטיס יכולה להקל על הגודש והתסמינים של המחלה.

באופן כללי, חשוב לזכור שמרבית בעיות ההנקה יכולות להפטר בסיוע מומחים מתאימים (רופא נשים, יועצת הנקה וכו'), וכמעט ואף פעם לא מהוות עילה להפסקה מוחלטת של ההנקה.

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
ד"ר סימון שנהב
ד"ר סימון שנהב יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
מנהל היחידה להריון בסיכון גבוה במרכז הרפואי ברזילי. מומחה במיילדות וגניקולוגיה.
פרופ' יעקב (ג'קי) אשכנזי
פרופ' יעקב (ג'קי) אשכנזי יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
מומחה בעל שם בתחום הפריון, פוריות האישה, פוריות הגבר והפריה חוץ גופית
ד"ר יאיר דייקן
ד"ר יאיר דייקן אורוגינקולוגיה
מומחה לאורוגינקולוגיה, מנהל השירות לניתוחי רצפת אגן בבית החולים מאיר
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו