סרטן הערמונית - מידע לקראת יום סרטן הערמונית הבינלאומי 15.9

סרטן הערמונית הוא הסרטן הנפוץ ביותר בגברים. אף שבמקרים רבים מדובר בסרטן שהתפתחותו איטית, קיימים תתי סוגים של סרטן הערמונית שמתאפיינים בקטלניות גבוהה. סרטן הערמונית הוא הגורם השני בשכיחותו לתמותה כתוצאה מסרטן (בגברים). לאחרונה הפך סרטן הערמונית ל"סרטן הא-סימפטומטי הנפוץ ביותר"- שיטות אבחון חדישות אפשרו אבחון מוקדם מאוד של המחלה, עד כדי כך שכמעט במחצית מן החולים (47%) סרטן הערמונית מאובחן בבדיקות סקר, בלא שהחולה יחוש תסמינים כלשהם.

מהי הערמונית?

הערמונית היא בלוטה אקסוקרינית (מפרישה חומרים לנוזל הזרע). הערמונית התקינה רכה יחסית במישוש ומצויה מתחת (במוצא של) שלפוחית השתן. הבלוטה הגדולה והמפותחת אליה מתייחסים בדרך כלל במונח "ערמונית" מצויה רק בזכרים, אם כי הבלוטה הפארא-אורתרלית בנשים (skene's gland) קרויה "הפרוסטטה הנשית".

דרך הערמונית עובר החלק הראשון של השופכה (אורתרה) בגברים. התפקיד העיקרי של בלוטת הערמונית הוא יצירת נוזל הערמונית, המהווה כ-20% מנפח נוזל הזרע (המורכב גם מנוזל שלפוחית הזרע, המיוצר בשלפוחיות הזרע שמאחורי הערמונית, ומתאי הזרע, המיוצרים באשכים). נוזל הערמונית מסייע להגן על הזרע מפני החומציות של הנרתיק הנשי. כמו כן, בפרוסטטה שכבות מספר של שריר חלק, שכנראה מסייע ב"חליבת" נוזל הזרע קדימה בזמן שפיכה.

פעילות הערמונית, כמו מרבית החלקים במערכת המין הגברית, מווסתת על ידי הורמונים, ובעיקר הורמוני מין גבריים: טוסטסטרונים.

איך נוצר סרטן?

בדומה לסוגי סרטן אחרים, גידול בערמונית מתרחש כאשר קצב החלוקה של התאים גדול מקצב התמותה שלהם. במידה ומדובר על גידול המוגבל לפרוסטטה וכזה שמגיב לבקרה הורמונאלית, מדובר במצב שפיר הקרוי "היפרפלזיה שפירה של הפרוסטטה", או BPH בקיצור. המצב הזה יכול לגרום לתסמינים (קושי ותכיפות במתן שתן), ויכול להסתיר תהליכים אחרים (התפתחות סרטן ממאיר בשלפוחית), ולכן בדרך כלל דורש טיפול (תרופתי או לעיתים רחוקות יותר כירורגי). עם זאת, BPH כשלעצמה לא מסכנת חיים.

פגיעות נוספות בחומר הגנטי של התאים יכולות להוביל לאובדן נוסף של בקרה, ולהתפתחות תאים שמתחלקים ללא שליטה כלל- סרטן ממאיר. 95% מסרטן הערמונית הוא מסוג אדנוקרצינומה, כלומר מקורו בתאי הבלוטה המפרישים של הפרוסטטה. רק 4% מן הסרטנים נובעים מתאי-מעבר (כנראה ממקור השופכה, שכאמור עוברת בחלקה הראשון בפרוסטטה), והאחוז הנותר נובע מתאים ממקור עצבי וסוגי סרטן (נדירים מאוד) אחרים.
ומה הלאה?

מהרגע שסרטן הערמונית הפך להיות ממאיר, כלומר קיבל את היכולת לחדור לשכבות ואיברים סמוכים, מדובר כאמור בסיכון בריאותי חמור מאוד. התפתחות הסרטן יכולה להשתנות בקצבה, ובדרך כלל מדובר בסרטן "איטי" יחסית. מלבד החדירה לאיברים סמוכים (שדווקא במרבית המקרים של סרטן הערמונית מתרחשת בשלבים מאוחרים יחסית) מרבית הסוגים של סרטן הערמונית עלולים לשלוח גרורות. המנגנון בו מתרחשת שליחת הגרורות עדיין לא ברור כל צורכו, אולם ידוע שהעצמות הן "איבר המטרה" השכיח ביותר. כמו כן תיתכנה גרורות לריאות, לכבד, ולבלטות יותרת הכליה, וכן לאיברים נוספים.

מלבד הסיכון הישיר שבגרורות, סרטן הערמונית ה"איטי" לכאורה נוטה להפוך לאגרסיבי יותר ובעל קצב גידול מהיר יותר ככל שהוא גדל. קצב הכפלת נפח הגידול יכול להיות נמוך מאוד (שנה-שנתיים) בשלבים מוקדמים, אולם לעלות פי כמה (עד לכמה ימים) בגידולים גדולים ו"מפותחים" יותר.

גורמי סיכון

מחקרים שונים בדקו את השפעת גורמי הסיכון השונים על הסיכוי לפתח סרטן הערמונית. נמצאו כמה וכמה גורמים מנבאים, חלקם אינם ניתנים לשינוי (היסטוריה משפחתית ונתונים גנטיים לדוגמה) ואחרים בהחלט בשליטתנו. בכל מקרה חשוב להבין גורמי סיכון אלה כדי להגיע להחלטה מושכלת לגבי סוג ותכיפות בדיקות הסקר המומלצות.

גנטיקה- נמצאו כמה מוטציות גנטיות שמגבירות מאוד את הסיכון לפתח סרטן ערמונית, אולם אף אחת מהן לא זמינה בצורה תעשייתית וזולה. מוטציה מסוג BRCA2 (שמגבירה מאוד סיכון לסרטן השד בנשים) נמצאה כגורם סיכון להתפתחות סרטן הערמונית בגיל צעיר יותר בגברים (ונשאי המוטציה בסיכון לסרטן אגרסיבי יותר המופיע בגיל צעיר יותר).

היסטוריה משפחתית- גברים עם היסטוריה משפחתית (סיפור של קרוב משפחה מדרגה ראשונה אחד לפחות שאובחן עם סרטן הערמונית) הם בסיכון מוגבר לפתח סרטן הערמונית, והגיל הממוצע להופעת הסרטן בקבוצה זו מוקדם ב6-7 שנים מן האוכלוסיה הכללית.
תזונה- גורמים שונים בתזונה, בייחוד תזונה עתירת שומנים והשמנת יתר, הוכחו כמגבירים סיכון לסרטן הערמונית.

מוצא- קיים שוני משמעותי בין ההארעות של סרטן הערמונית בין גזעים שונים, כאשר בראש הרשימה נמצאים אנשים ממוצא אפריקאי, ואילו באסיה ההיארעות היא הנמוכה ביותר. יהודים, מכל המוצאים, נמצאים פחות או יותר באמצע.

גיל- הגורם החשוב ביותר. הערכות שונות מצביעות על כך שיתכן ו-80% מן האוכלוסיה בגילאי שמונים ומעלה תפתח גידול ממאיר בערמונית, אולם בדרך כלל גידול זה לא יהיה קשור לסיבת המוות (ולעיתים קרובות מדובר בממצא אקראי שאינו גורם לכל תסמינים).

עישון- מגביר סיכון להיארעות של סרטן הערמונית, ומה שאולי חשוב יותר, מגביר סיכון לחלות בסוגים האגרסיביים יותר של סרטן הפרוסטטה ובגיל צעיר יותר. החדשות הטובות: מי שהפסיק לעשן לפני יותר מ-10 שנים, או מי שהפסיק לעשן לאחר עישון של פחות מ20 שנות חפיסה, חוזר כמעט לרמת הסיכון של לא מעשנים.