בדיקות סקר לגילוי סרטן הערמונית

בדיקות הסקר לסרטן הערמונית הביאו לעליה חדה במספר המקרים המאובחנים. ישראל נמצאת גבוהה מאוד בדירוג השכיחות (והזמינות) של בדיקות סקר בכלל וסקר לסרטן הערמונית בפרט.

למה צריך בדיקות סקר?

בדיקות הסקר לסרטן הערמונית הן מוקד ויכוח אקדמי (ולעיתים גם פוליטי) יוקד מאז המצאתן. אולי הסיבה העיקרית לעובדה שהויכוח הזה נמשך, כבר יותר מ-20 שנה, היא שעדיין לא פותחה שיטה שתאפשר להבדיל מהימנה בין הסוגים האיטיים (והנפוצים יותר) של סרטן הערמונית, לבין הסוגים האגרסיביים שעלולים להוביל למוות תוך זמן קצר.

כיום מתקיימים כמה מחקרים קליניים גדולים בנושא, וכמה חברות ביוטכנולוגיה מנסות לשפר את יכולת החיזוי שלנו. לעת עתה, אין כל תמימות דעים אפילו בנושא החיוניות של בדיקות הסקר. מסיבות אלה האקדמיה האמריקאית לסרטן (ACS) ממליצה להשאיר את ההחלטה האם לעבור בדיקות סקר תקופתיות בידי המטופל. גופים מקצועיים אחרים, כמו "כוח המשימה האמריקאי לרפואה מניעתית" (USPSTF) או המכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI) מציגים עמדה ברורה עוד פחות. לדבריהם "נכון לעכשיו לא קיים מידע מספק לגבי היתרונות של אבחון וטיפול מוקדמים בסרטן הערמונית (לשיפור בשרידות), בכדי להצדיק בדיקות סקר לכלל האוכלוסיה". בעקבות מחקרים בקנדה ואוסטרליה, רשויות הבריאות באותן מדינות דווקא מצדדות בעד בדיקות סקר לכולם.
ננסה להביא בקצרה את הידוע לגבי בדיקות הסקר הללו כדי לעזור לכם להגיע להחלטה מושכלת בנושא.

מתי מתחילים?

ההמלצות היום הן בדיקה לגברים מגיל 50 ללא גורמי סיכון. גורמי סיכון (כגון קרוב מדרגה ראשונה שאובחן עם סרטן הערמונים לפני הגיעו לגיל 65) מצדיקים בדיקה לפני גיל 45. בנוכחות גורמי סיכון מרובים, כמו מספר קרובים מדרגה ראשונה שחלו כולם בסרטן הערמונית (שוב, לפני גיל 65), מומלץ להתחיל לשקול סקר כבר מגיל 40. בכל מקרה כנראה שאין צורך להמשיך את בדיקות הסקר מעבר לגיל 75, שכן במקרה זה גם אבחון מוקדם לא צפוי לשנות תוחלת חיים.

עוד מילה לגבי הPSA

הבדיקה הזו הפכה לחלק מכל תוכנית סקר, ובהחלט שינתה את העולם בכל הקשור לאבחון מוקדם של סרטן הערמונית. מדובר בחלבון המיוצר על ידי תאי הערמונית (ואת רמתו ניתן לבדוק בבדיקת דם פשוטה). הרמה נמדדת בננוגרמים (מילארדית הגרם) למילילטר נוזל דם, כאשר הרמת התקינה הינה 4. מעבר לכך, ככל שרמת הPSA עולה עולה גם הסבירות לסרטן הערמונית: PSA של 4-10 פירושו סרטן בכרבע מן הנבדקים (ואילו בשאר מדובר במצבים שפירים לגמרי). לעומת זאת ברמות גבוהות יותר, מעל 10 לדוגמא, הסיכון לתהליך ממאיר עולה בהתאם (50% במקרה זה).

כיוון שמחקרים שונים מצביעים על עליה ברמות הPSA התקינות עם הגיל, חוקרים מסויימים ממליצים לקבוע ערכי נורמה בהתאם לעשור החיים בו נמצא הנבדק. חוקרים אחרים הציעו לשקלל את הערכים עם נתונים אחרים, כמו גזע (הסיכון גבוהה יותר באפריקאים לעומת אירופאים), ואפילו מיקום גיאוגרפי. בכל מקרה רמות מעל 10 מצדיקות המשך בירור.

למה לא, בעצם?

מתנגדי בדיקות הסקר מעלים כמה טיעונים:

1. עלות כלכלית ונטל על מערכת הבריאות- אפילו התוצאות הטובות ביותר מראות שיש לסקור כמעט 300 גברים ולאבחן 12, כדי למנוע מוות אחד הקשור לסרטן הערמונית. חלק מבדיקות הסקר, בייחוד הבדיקה הרקטאלית, זולות מאוד, אך אחרות (כמו הביופסיה) יקרות יותר. בכל מקרה סקירה של אוכלוסיה גדולה כל כך בהחלט מעמיסה על מערכת הבריאות, בעיה לא זניחה במדינה קטנה כשלנו.

2. סיכון בבדיקות- כמו בכל פרוצדורה רפואית, בדיקות הסקר כרוכות בסיכון לתופעות לוואי. המסוכנות שבהן קשורות לביופסיה- חום, כאב, המטוספרמיה או המטוריה (דם בזרע או בשתן בהתאמה). לעיתים רחוקות עלול להתפתח אף ספסיס (אלח דם מסכן חיים). מבחינה סטטיסטית, לא ברור האם הסיכון הכללי שבבדיקות (סיכון נמוך מאוד המוכפל בכמות נבדקים גדולה) נמוך יותר מזה של הסרטן עצמו (סיכון הרבה יותר גבוהה, אך המוכפל בכמות מטופלים נמוכה פי כמה).

3. סיכון בטיפול- אולי הטיעון החשוב ביותר. כיוון שעדיין לא ברור (ברוב המקרים) איך יתקדם סרטן הערמונית, לא ברור מאיליו שגם אם אובחן סרטן הערמונית הטיפול בו לא יגרום ליותר נזק מתועלת. טיפולים ניתוחיים, כמו פרוסטטקטומי רדיקלית (הוצאת כל הערמונית), נושאים בחובם את סיכוני ההרדמה והניתוח ה"רגילים" (בעיות בהרדמה כללית כמו יתר חום ממאיר, זיהומים, בקעים...). כל הטיפולים (ניתוחיים או בקרינה) עלולים לגרום לבעיות בזיקפה ובעיות בנקיטת שתן.

לסיכום, ההחלטה בהחלט אינה פשוטה: טובי המומחים הרפואיים לא מסכימים על הדרך הנכונה. כמה מחקרים גדולים, המבוצעים היום במרכזים רפואיים ברחבי העולם (ובכללם ישראל), מעניקים תקווה לתשובות ברורות יותר בעתיד הנראה לעין. בינתיים ההחלטה האם לעבור בדיקות סקר היא בסופו של דבר שלכם, אך הקפידו להתעדכן בממצאים הרפואיים ובהמלצות של הגופים האקדמיים השונים.