בדיקת אנטיגן סגולי של הערמונית (PSA) (Prostate-Specific Antigen Test)

תשובה: ערכי ה – PSA שלך מוגדרים כתקינים. אבל מכיוון שהיתה עלייה במהלך השנה האחרונה, יש להוסיף גם בדיקה רקטלית. אם בבדיקה הרקטלית נמצא ממצא חשוד, משלימים את הבדיקה בבדיקות כגון בדיקת דם, בדיקת שתן, בדיקת אולטרסאונד וביופסיה של הערמונית. עליה ברמת ה– PSA אינה מעידה דווקא על סרטן הערמונית; היא גם יכולה להצביע על הגדלה שפירה של הערמונית. גש לאורולוג להמשך הבירור. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

תשובה: התרופה משמשת לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית, כפי שתוכל לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=321

תשובה: BPH - Benign Prostatic Hyperplasia, היא הגדלה שפירה (כלומר לא ממאירה) של בלוטת הערמונית. זו בעיה שכיחה בקרב גברים מבוגרים, שכיחותה עולה מעל גיל 50. הסימפטומים הם: עליה בתדירות מתן שתן, צורך לתת שתן בלילה, דחיפות במתן שתן וזרם שתן חלש. כפי שציינתי, זהו מצב שפיר, ולפי הידוע כיום אינו מהווה גורם סיכון לסרטן הערמונית. הטיפול הוא תרופתי או ניתוחי. כעיקרון, גברים עם סימפטומים בדרגה בינונית עד קשה, עם דלקות חוזרות בדרכי השתן, דם בשתן, אבנים בשלפוחית השתן, אי- ספיקת כליות או אצירת שתן הם מועמדים לטיפול ניתוחי.

תשובה: לאחר כריתה רדיקלית של בלוטת הערמונית, בה מוסרת כל רקמת הבלוטה, רמת ה- PSA אמורה לרדת עד שתגיע ל-0 ואז להישאר ברמה אפסית בדם. עובדה זו מאפשרת לגלות חזרה של המחלה באמצעות לקיחת PSA סדרתיות. לעיתים גם לאחר הטיפול (ניתוח או הקרנות) ניתן לזהות PSA בדם מעל הרמה הצפויה (ההגדרה שונה לאחר ניתוח או לאחר הקרנות), למרות שהחולה אינו סובל מסימפטומים וסימנים של מחלה, ושבכל בדיקות ההדמיה לא ניתן לזהות מוקד מחלה. מצב זה נקרא הישנות מחלה ביוכימית, כישלון ביוכימי או PSA-only disease recurrence, והוא שכיח מאוד. רמת ה- PSA המינימלית הנחשבת להישנות משתנה לפי מחקרים שונים: לאחר ניתוח כריתה רדיקלי, יש המגדירים כל ערך מדיד בדם כהישנות, אחרים מגדירים מדידה חד פעמית של מעל 0.4 או 0.5 ng/mL ואחרים 2 מדידות עוקבות עם ערכים שווים או גדולים מ-0.2 ng/mL. גם המשמעות הקלינית של כישלון ביוכימי אינה ברורה לגמרי, שכן גם כאשר רמת PSA בדם עולה, מחלה גרורתית מופיעה רק בחלק מן המקרים, וברבים מאלה לאחר שנים רבות לאחר עליית רמת הסמן בדם. מחקר שבדק 1,132 חולים שעברו כריתה רדיקלית של בלוטת הערמונית עקב סרטן, גילה כי תוחלת החיים לאחר 10 שנים לא היתה שונה בין אלה בהם היה כישלון ביוכימי לבין אלה בהם רמת ה- PSA נותרה 0. הסיכון להופעת גרורות מושפע מגורמים שונים, כמו השלב בו התגלה הגידול, מדד גליסון, משך הזמן מן הטיפול ועד העליה ב- PSA, וקצב הכפלת ערכי ה- PSA. הטיפול האופטימלי במקרה של הישנות ביוכימית שנוי במחלוקת. לאחר כריתה של הערמונית האופציות הקיימות הן מעקב בלבד, הקרנות, טיפול הורמונלי מסוגים שונים, או שילוב של מספר טיפולים הורמונליים. גם מועד מתן הטיפול (מייד עם אבחון העלייה ב- PSA או מאוחר יותר) שנוי במחלוקת, אך נראה כי במקרים של חולים הנמצאים בסיכון גבוה (זמן הכפלת PSA קטן מ-10-12 חודשים ומדד גליסון מ-8 ומעלה) יש תועלת במתן טיפול מוקדם. הטיפול הקרינתי הוא טיפול מקומי, קרינה אל מיטת הערמונית, והוא מבוצע כאשר נראה שההישנות היא מקומית, במקום בו נכרת הגידול המקורי. הטיפול ההורמונלי הוא טיפול סיסטמי, אשר משפיע על תאים בכל הגוף. ביוני 2008 התפרסם באחד העיתונים הרפואיים הגדולים מחקר שבדק טיפולי קרינה (עם או בלי טיפול הורמונלי) בחולים עם כישלון ביוכימי לאחר ניתוח, והשווה חולים אלה לחולים שלא קבלו טיפול נוסף לאחר עליית ה- PSA בדם. המחקר בדק גם מי הם החולים שהפיקו תועלת ממתן טיפול כזה. המחקר מצא כי סיכויי ההישרדות של חולים שקבלו טיפול קרינתי במשך זמן המחקר היו גבוהים פי 3 בהשוואה לחולים שלא קבלו כל טיפול. הוספת טיפול הורמונלי לטיפולי הקרינה לא תרמה להארכת תוחלת החיים בהשוואה לקרינה בלבד. ממצאים אלה נראו בקבוצה בה פרק הזמן להכפלת ערך ה- PSA היה קצר מ-6 חודשים. מחקרים אחרים הראו את יעילות הטיפול המשלב הקרנות וטיפול הורמונלי. למרות שהנושא שנוי במחלוקת, ולמעשה אין תשובה חד-משמעית לשאלתך, נראה שלטיפול הקרינתי תפקיד חשוב בהארכת תוחלת החיים, כאשר ההישנות היא מקומית. נראה כי האונקולוג שלך סבור כי זה המצב אצלך, בהתבסס על מאפייני הגידול שלך, אותם לא פירטת, ולכן מתעקש על טיפולי הקרינה. בהצלחה ד"ר ליה עשת - אינפומד

תשובה: האם יש הסבר להטלת שתן בתדירות גבוהה בעיקר בלילה ובכמות גדולה? התדירות נעה בין חצי שעה לשעה. אני לוקח תרופות: Cadex 2mg ,Simovil 20mg ולאחרונה Glucomin 850 mg. יש לי הרבה עצבים ברגליים ואני לא ישן כמו שצריך. בדיקת זרימת דם ברגליים בסדר. בשאלתך אתה מעלה בעיה שכיחה וחשובה. הטלת שתן בתדירות גבוהה יכולה להיות כתוצאה משתי קבוצות גדולות של סיבות. האחת – הטלת שתן מוגברת בשל כמות שתן מוגברת, והשניה - הטלת שתן בתדירות גבוהה בשל גירוי של שלפוחית השתן ותחושת מלאות גם בכמויות שתן קטנות. עלייה בתדירות מתן שתן בשל כמות שתן מוגברת: הסיבה השכיחה ביותר לעלייה בכמות השתן הנוצרת ובכך להשתנת יתר היא שתייה מרובה. הכליות המייצרות את השתן דואגות לסלק את עודף המים שבגופנו, כך ששתיית מים מרובה מובילה להטלת שתן מרובה. מאזן הנוזלים בגוף תלוי ביחס בין כמות השתיה שלנו לבין כמות אובדן הנוזלים (בהזעה למשל), כך שאדם שאינו מבצע פעילות גופנית מאומצת ואינו מזיע רבות, השותה מעל ליטר וחצי מים ביום, ישתין כמות שתן גדולה יותר. כמובן שאין זה מצב פתולוגי (לא תקין), אלא מצב של תפקוד כליות נורמלי. סיבות פתולוגיות רבות קיימות לייצור שתן מוגבר על ידי הכליות והן: סוכרת לא מאוזנת, טיפול במשתנים, אי ספיקת לב ומחלות הורמונליות ומחלות כליה שונות. 1. בסוכרת שאינה מאוזנת כמות הסוכר בשתן מוגברת, הדבר מוביל לספיחה של מים לשתן ועלייה בכמותו. במצבים קיצוניים של רמת סוכר מוגברת, הדבר עלול להוביל להתייבשות ופגיעה קשה במאזן המלחים בגוף, דבר המהווה מצב מסכן חיים. 2. במקרה של טיפול במשתנים - ברוב המקרים טיפול זה ניתן לחולים ביתר לחץ דם או בחולי אי ספיקת לב. הסיבה לכך היא שבחולים אלה קיים עודף יחסי של מים בזרם הדם בשל בעיה בתפקוד הלב. הפעלת יתר של הכליות וייצור כמות שתן גדולה יותר תוביל להפחתה בכמות הנוזלים בזרם הדם ולהורדת לחץ הדם והקלה על תפקוד הלב. תרופות משתנות (פוסיד, דיזותיאזיד, אלדקטון וכד') גורמות לכליות להפריש יותר מים, ובכל מעלות את כמות השתן. 3. בחולי אי ספיקת לב, גם שאינם נוטלים משתנים, ידועה התופעה של מתן שתן בלילה (נוקטוריה). הסיבה לכך היא ככל הנראה העובדה שבמהלך היום, בשל עמידה וישיבה, מים מצטברים ברגליים (בשל כוח הכובד ותפקוד לקוי של הלב). לאחר מכן, כששוכבים, המים המצטברים ברגליים (בצורת בצקת) חוזרים לזרם הדם ומופרשים דרך הכליות בשתן. אנשים אלה מטילים שתן רב בלילה ומגלים שהנפיחות ברגליים פוחתת בבוקר כשהם קמים משנתם. לסיכום, כאשר מדובר בשתייה מרובה, סוכרת או טיפול במשתנים, כמות השתן היומית עולה ולכן תדירות הטלת השתן עולה. הטיפול בכך הוא בהתאם לסיבה. אדם השותה הרבה, יפחית בכמות המים ששותה ביום. אדם סוכרתי, יאזן את הסוכרת על ידי טיפול בדיאטה ותרופות. במקרה של נטילת משתנים, האפשרות היחידה היא נטילת התרופה בבוקר ובצהריים, על מנת להפחית את מתן השתן בלילה. בחולי אי ספיקת לב יש צורך בטיפול תרופתי מתאים לשיפור תפקוד הלב. מקרים של מחלות כליה או מחלות הורמונליות מצריכים בדיקות נוספות ובירור יותר ממושך. עלייה בתדירות מתן השתן בשל גירוי של שלפוחית השתן: קבוצת סיבות אלו אינה נובעת מכמות שתן גדולה הנוצרת על ידי הכליות אלא מגירוי מוגבר של שלפוחית השתן. תחושת הצורך להטיל שתן נובעת מהימתחותה של שלפוחית השתן. כאשר שלפוחית השתן מתמלאת בשתן (הנוצר כאמור על ידי הכליות), דופן השלפוחית נמתח ומוביל להעברת מסר עצבי המפורש על ידי המוח כצורך להתרוקן. לכן כל גירוי של השלפוחית יוביל לתחושה זו. סיבות רבות מובילות לגירוי זה, כגון קור, דלקת בדרכי השתן, פרוסטטה מוגדלת, תסמונת השלפוחית הרגיזה ועוד. 1. במצבי קור שלפוחית השתן מעט יותר רגישה ומתכווצת במצבים בהם כמות השתן בתוכה קטנה, והדבר מוביל למתן שתן בתדירות גבוהה ובכמויות קטנות. 2. דלקת בדרכי השתן הינה הסיבה השכיחה ביותר לתכיפות במתן שתן בגברים ובנשים צעירות. הדלקת הזיהומית (חיידקים בשלפוחית השתן) מגרה את השלפוחית ומובילה לתחושת מלאות גם כאשר כמות השתן קטנה. בד"כ הדבר מלווה גם בצריבה במתן שתן ולעיתים גם בחום והקאות. הטיפול הוא טיפול אנטיביוטי מתאים. 3. פרוסטטה מוגדלת היא סיבה שכיחה לתכיפות במתן שתן בגברים מבוגרים, הואיל ומדובר במחלה מאד שכיחה. הפרוסטטה (ערמונית) ממוקמת מתחת לשלפוחית השתן. השופכה (צינור המוביל את השתן מהשלפוחית דרך הפין החוצה), עוברת בתוך הפרוסטטה. כאשר הפרוסטטה מוגדלת הדבר מוביל ללחץ על השופכה ובכך להיצרות במוצא של שלפוחית השתן. היצרות זו מובילה להתרוקנות לקויה של שלפוחית השתן, ולשארית שתן (השלפוחית לא מתרוקנת לחלוטין ושתן נשאר בה, כך שכל כמות שתן נוספת קטנה שמתווספת מובילה לתחושת מלאות וצורך להשתין), לכן אחד מביטוייה של הגדלת הפרוסטטה הוא הטלת שתן תכופה. סימפטומים נוספים הם שתן מקוטע, תחושת חוסר התרוקנות, המתנה זמן רב עד יציאת השתן ועוד. הטיפול בהגדלה (שפירה) של הפרוסטטה הוא בתרופות המקטינות את ההיצרות על השופכה כגון קאדקס, קסטרל, אומניק, אבודרט וכד'. אם תרופות אלו במינון מקסימלי אינן עובדות, טיפול ניתוחי דרך השופכה הוא טיפול מוצלח המשפר את הסימפטומים, אך כמובן אינו נטול סיבוכים. לשאלתך, סיבת הטלת השתן המוגברת אצלך ככל הנראה משולבת, סוכרת לא מאוזנת ופרוסטטה מוגדלת. אם הסוכרת מאוזנת והטיפול התרופתי להגדלת הפרוסטטה אינם מועילים, ונשללו סיבות אחרות (מצבך וגילך בהחלט מצריכים בדיקה גופנית לשלילת בצקות, בדיקת שתן לשלילת זיהום או בעיה כלייתית ושלילת הפרעה בתפקוד הלב), יש מקום לשקול טיפול ניתוחי לפרוסטטה המוגדלת. אפשרות נוספת, פשוטה יותר, היא הימנעות משתייה לאחר השעה שש בערב. שתייה מרובה לפנות ערב מובילה להטלת שתן מוגברת במהלך הלילה. אינך חייב להפחית את כמות המים שאתה שותה, אלא לשתות את אותה כמות עד לשעה שש בערב. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד [29/04/2007]

תשובה: PSA, או Prostatic Specific Antigen, זהו חלבון הנוצר על ידי תאי בלוטת הערמונית (הפרוסטטה) בלבד. רמה גבוהה של חלבון זה בדם מעידה על כמות גדולה יותר של תאי בלוטת ערמונית, או על נזק לתאי הבלוטה. רמה גבוהה יכולה להיות סימן לדלקת של הערמונית (פרוסטטיטיס) או לגידול של הערמונית (ממאיר או שפיר). מחקרים רבים ודיונים רבים נערכו בנוגע למקומה וחשיבותה של בדיק רמת ה-PSA בדם, הואיל והיא אינה מאד מדוייקת. רמת PSA גבוהה, יכולה להופיע במצבים שונים בתכלית, כמו סרטן, אך גם בתהליך דלקתי; רמת PSA נמוכה (בגבולות הנורמה) יכולה להיות אצל אדם עם גידול ממאיר (סרטן) של הערמונית; אבל רמה גבוהה יכולה להיות גם אצל אדם הסובל מהגדלה שפירה של הערמונית, השכיחה בגיל מבוגר. עד לאחרונה היתה דעה לפיה רמה של מעל 4 מצריכה בירור יותר מעמיק של מצב הפרוסטטה, באמצעות אולטרסאונד, ושאף אם לא נמצא ממצא ברור - יש לבצע ביופסיות אקראיות. ההחלטה על המספר ארבע, מסתבר, היא החלטה די אקראית, שנעשתה באחד המחקרים הראשונים בנוגע ל-PSA. היום ברור שהרמה 4 אינה בהכרח אינדיקטיבית לבעיה, שהרי ישנם אנשים עם רמה תקינה (מתחת ל-4) הסובלים מסרטן הערמונית. חלק מהאורולוגים עדין ממשיכים בשיטה זו, כלומר, עוקבים אחר רמת PSA, ועורכים בדיקות אולטרסאונד וביופסיות כשהרמה עולה מעל 4. חלק מהאורולוגים עברו לגישה שונה, בה שמים את הדגש על השינוי ברמת ה-PSA, כלומר עוקבים אחריה בצורה קבועה, ואם ניכרת עלייה, מבררים את סיבתה באמצעות בדיקות וביופסיות. לשאלתך, ערך של 5.37, כאמור נחשב לערך גבוה מהנורמלי, אולם הוא אינו מכוון לאבחנה. יכול להיות שהסיבה היא ערמונית מוגדלת בלבד, ויכול להיות שמדובר בדבר מה אחר, דלקת או גידול סרטני. אם רמת ה-PSA שלך עלתה באופן משמעותי ביחס לבדיקה קודמת, אין ספק שיש מקום לבירור. אם זוהי הרמה שלך כבר שנים, וידוע על ערמונית מוגדלת, אין כל חובה להמשך בירור. ההחלטה בסופו של דבר היא בידך וביד האורולוג המטפל בך. יש אורולוגים וגם מטופלים המעדיפים לבצע אולטרסאונד וביופסיות בכל מקרה של PSA גבוה מ-4, ויש כאלה שמחליטים שלא לעשות זאת. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

תשובה: ה- oflodex היא תרופה ממשפחת הקווינולונים (Ofloxacin) ואיני מוצאת קשר בינה לבין ירידת ה- PSA. מכל מקום, ערכי ה-PSA שלך מעל הנורמה, וזו הסיבה לבדיקה שעברת ולביופסיות שנלקחו מן הערמונית. בסך הכל, בדיקת האולטרסאונד הטרנס-רקטלית (TRUS) שלך תקינה. עליך להמתין לתוצאות הביופסיה כדי להיות בטוח שאכן לא מדובר בממאירות. לפי התשובה, הבלוטה מעט מוגדלת. אם אתה סובל מסימפטומים של הגדלת הערמונית (דחיפות וקושי בהטלת שתן), ייתכן שיהיה עליך לקחת תרופה. עליך להיות במעקב אצל אורולוג (רופא של דרכי השתן). בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה: כאשר יש עלייה ברמת ה- PSA בשתי בדיקות עוקבות (או יותר), מקובל לבצע בדיקות הדמיה נוספות. כאשר המחלה מקומית, מקובל לטפל בה בקרינה עם או בלי טיפול הורמונלי, או בטיפול הורמונלי בלבד. במחקר גדול שנעשה, נמצא כי מתן של קזודקס (Bicalutamide) במינון גבוה (150 מ"ג) מעכב את חזרת המחלה. אני לא יודעת מה מצב המחלה אצלך. יש מקום לשיקול דעת של הרופא, והטיפול תלוי גם בהעדפת המטופל. אני מניחה שטיפול בקרינה הוא אחת האופציות הטיפוליות עבורך וקרוב לוודאי שיש לו מקום. אבל גם טיפול הורמונלי בלבד מקובל בהחלט במצב זה. לפי ההנחיות הרפואיות לגבי מצבים אלה, גם השגחה בלבד היא אופציה טיפולית. תופעות הלוואי האפשריות של הטיפול שאתה מקבל כוללות כאבי בטן, עצירות, שלשולים, גזים, הפרעות עיכול וחוסר תיאבון, בחילות והקאות. ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה: יש חלוקה לפי הגיל, אך באופן כללי מתייחסים לרמת PSA נמוכה מ-4 נ"ג/מ"ל כאל ערך תקין, אבל יש כאלה שחושבים שהערך התקין צריך להיות 2.5 נ"ג/מ"ל. מוסכם כי ערך גבוה מ-10 נ"ג/מ"ל מעיד על סיכון של מעל 67% לסרטן הערמונית. ערכים של 4 עד 10 הם בתחום האפור (25% סיכון לסרטן הערמונית). סיבות נוספות לרמת PSA גבוהה כוללות דלקת של הפרוסטטה והגדלה שפירה שלה (BPH). אם הערכים אצלך חורגים מן התחום התקין, מומלץ לפנות לבדיקת אורולוג. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד