בדיקת אנטיגן סגולי של הערמונית (PSA) (Prostate-Specific Antigen Test)

בדיקת (Prostate Specific Antigen) PSA

כיום לא קיימת תרופה לסרטן ערמונית מתקדם. עם זאת, גברים יכולים להועיל לעצמם במספר אופנים שונים. ישנם טיפולים המאטים את התפתחות הסרטן. אחרים מפחיתים את התסמינים הנגרמים מן המחלה. עד לאחרונה לא היה בנמצא טיפול מאריך חיים לסובלים מן המחלה. אולם התרופה הכימותראפית שאושרה לאחרונה, טקסוטר, כאשר היא נלקחת בשילוב עם הסטרואיד פרדניסון, הוכחה כמאריכה את החיים במספר חודשים. טקסוטר נרשמת רק לגברים הסובלים מסרטן שכבר אינו מגיב לטיפול הורמונלי.

BPH - Benign Prostatic Hyperplasia, היא הגדלה שפירה (כלומר לא ממאירה) של בלוטת הערמונית. זו בעיה שכיחה בקרב גברים מבוגרים, שכיחותה עולה מעל גיל 50. הסימפטומים הם: עליה בתדירות מתן שתן, צורך לתת שתן בלילה, דחיפות במתן שתן וזרם שתן חלש. כפי שציינתי, זהו מצב שפיר, ולפי הידוע כיום אינו מהווה גורם סיכון לסרטן הערמונית. הטיפול הוא תרופתי או ניתוחי. כעיקרון, גברים עם סימפטומים בדרגה בינונית עד קשה, עם דלקות חוזרות בדרכי השתן, דם בשתן, אבנים בשלפוחית השתן, אי- ספיקת כליות או אצירת שתן הם מועמדים לטיפול ניתוחי.

PSA הוא גליקופרוטאין (חלבון עם שיירים סוכריים) המיוצר על ידי תאים בערמונית. חלבון זה הוא פרוטאז, כלומר חלבון היכול לפרק חלבונים אחרים. ה- PSA נמצא ברמה גבוהה ברקמת הערמונית ובנוזל הזרע. תפקידו הביולוגי הוא גרימת התנזלות הזרע. רמה תקינה של PSA נעמה בין 0 ל-4 נ"ג\ד"ל. למרות שמו, חלבון זה אינו נמצא באופן בלעדי ברקמת הערמונית, אך ניתן לומר כי באופן פונקציונלי, ניתן להשתמש בו לצורך אבחנה ומעקב אחר תהליכים פתולוגיים של הערמונית. רמה מוגברת של PSA אינה ייחודית לסרטן הערמונית: יותר ממחצית הגברים שלהם רמה מוגברת של PSA לא מאובחנים כסובלים מגידול בערמונית. לצערי לא פירטת את תוצאות בדיקת האולטרסאונד שביצעת, אם היתה הגדלה של הערמונית היכולה להסביר את ריבוי השתן בלילה, וכן הלאה. יתכן שמדובר פה בהגדלה שפירה של הערמונית, וטיפול סימפטומטי בלבד יקל עליך בלילה, ואם כך, בינתיים תזדקק רק להמשך המעקב. אני ממליצה לגשת לבדיקת אורולוג עם תוצאות הבדיקות שביצעת לקבלת ייעוץ מקצועי והמשך טיפול. מידע נוסף על בדיקת PSA תמצא באינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=98

בדיקת (prostate specific antigen) PSA

לא סביר כי אחת התרופות תשפיע בצורה שונה היות שזו אכן אותה תרופה גנרית. ייתכן שפשוט יש החמרה במצב הגדלת הערמונית. ניתן להוסיף את התרופה אבודארט כפי שהמליץ הרופא. התרופה עובדת במנגנון אחר. ד"ר שירי אורי - אינפומד

התרופה משמשת לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית, כפי שתוכל לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=321

לאחר כריתה רדיקלית של הערמונית, כאשר כל רקמת הערמונית נכרתת, ערכי PSA אמורים לרדת עד כדי כך, שלא ניתן למדוד אותם בדם. עובדה זו מאפשרת לגלות חזרה של המחלה באמצעות לקיחת בדיקות PSA סדרתיות. לאחר ניתוח, כל רמה של PSA בדם מעידה על שארית של רקמת ערמונית, ולכן מעלה חשד לכך שנותרו תאי סרטן. אם רמת ה- PSA לעולם אינה יורדת לאפס, או מתחילה לעלות במהירות, יש לחשוד שהמחלה נמצאת מחוץ לבלוטת הערמונית. אין קונצנזוס באשר לערך ה- PSA שממנו ומעלה עולה חשד למחלה שאריתית או להישנות של המחלה. ישנם מחקרים לפיהם כל ערך מדיד נחשב בלתי תקין, לפי מחקרים אחרים, נחוצה בדיקה בודדת עם ערך של מעל 0.4 או 0.5 ng/mL, ומחקרים נוספים מדברים על שתי בדיקות רצופות בהפרשי זמן, עם ערך מעל 0.2 ng/mL. גם במקרים בהם מוחלט כי אכן ישנה הישנות (דבר שכלל אינו בטוח לפי הערכים שנראו אצלך), גם השאלה מהו המועד המתאים למתן הטיפול (מייד עם אבחון העלייה ברמת ה- PSA או מאוחר יותר) שנויה במחלוקת, אך נראה כי במקרים של חולים הנמצאים בסיכון גבוה (זמן הכפלת PSA קטן מ-10 עד 12 חודשים ומדד גליסון מ-8 ומעלה) יש תועלת במתן טיפול מוקדם. הנושא שנוי במחלוקת, ואין תשובה חד-משמעית לשאלתך. תוכל להמתין 3 חודשים ולחזור על בדיקת ה- PSA כדי לראות אם יש שינוי בתוצאה, ותוכל ללכת להתייעץ עם אונקולוג נוסף, שישקול אם יש מקום להתערבות לאור מאפייני הגידול שלך. בהצלחה ד"ר ליה עשת - אינפומד

כאשר יש עלייה ברמת ה- PSA בשתי בדיקות עוקבות (או יותר), מקובל לבצע בדיקות הדמיה נוספות. כאשר המחלה מקומית, מקובל לטפל בה בקרינה עם או בלי טיפול הורמונלי, או בטיפול הורמונלי בלבד. במחקר גדול שנעשה, נמצא כי מתן של קזודקס (Bicalutamide) במינון גבוה (150 מ"ג) מעכב את חזרת המחלה. אני לא יודעת מה מצב המחלה אצלך. יש מקום לשיקול דעת של הרופא, והטיפול תלוי גם בהעדפת המטופל. אני מניחה שטיפול בקרינה הוא אחת האופציות הטיפוליות עבורך וקרוב לוודאי שיש לו מקום. אבל גם טיפול הורמונלי בלבד מקובל בהחלט במצב זה. לפי ההנחיות הרפואיות לגבי מצבים אלה, גם השגחה בלבד היא אופציה טיפולית. תופעות הלוואי האפשריות של הטיפול שאתה מקבל כוללות כאבי בטן, עצירות, שלשולים, גזים, הפרעות עיכול וחוסר תיאבון, בחילות והקאות. ד"ר שירי אורי - אינפומד

לאחר כריתה רדיקלית של בלוטת הערמונית, בה מוסרת כל רקמת הבלוטה, רמת ה- PSA אמורה לרדת עד שתגיע ל-0 ואז להישאר ברמה אפסית בדם. עובדה זו מאפשרת לגלות חזרה של המחלה באמצעות לקיחת PSA סדרתיות. לעיתים גם לאחר הטיפול (ניתוח או הקרנות) ניתן לזהות PSA בדם מעל הרמה הצפויה (ההגדרה שונה לאחר ניתוח או לאחר הקרנות), למרות שהחולה אינו סובל מסימפטומים וסימנים של מחלה, ושבכל בדיקות ההדמיה לא ניתן לזהות מוקד מחלה. מצב זה נקרא הישנות מחלה ביוכימית, כישלון ביוכימי או PSA-only disease recurrence, והוא שכיח מאוד. רמת ה- PSA המינימלית הנחשבת להישנות משתנה לפי מחקרים שונים: לאחר ניתוח כריתה רדיקלי, יש המגדירים כל ערך מדיד בדם כהישנות, אחרים מגדירים מדידה חד פעמית של מעל 0.4 או 0.5 ng/mL ואחרים 2 מדידות עוקבות עם ערכים שווים או גדולים מ-0.2 ng/mL. גם המשמעות הקלינית של כישלון ביוכימי אינה ברורה לגמרי, שכן גם כאשר רמת PSA בדם עולה, מחלה גרורתית מופיעה רק בחלק מן המקרים, וברבים מאלה לאחר שנים רבות לאחר עליית רמת הסמן בדם. מחקר שבדק 1,132 חולים שעברו כריתה רדיקלית של בלוטת הערמונית עקב סרטן, גילה כי תוחלת החיים לאחר 10 שנים לא היתה שונה בין אלה בהם היה כישלון ביוכימי לבין אלה בהם רמת ה- PSA נותרה 0. הסיכון להופעת גרורות מושפע מגורמים שונים, כמו השלב בו התגלה הגידול, מדד גליסון, משך הזמן מן הטיפול ועד העליה ב- PSA, וקצב הכפלת ערכי ה- PSA. הטיפול האופטימלי במקרה של הישנות ביוכימית שנוי במחלוקת. לאחר כריתה של הערמונית האופציות הקיימות הן מעקב בלבד, הקרנות, טיפול הורמונלי מסוגים שונים, או שילוב של מספר טיפולים הורמונליים. גם מועד מתן הטיפול (מייד עם אבחון העלייה ב- PSA או מאוחר יותר) שנוי במחלוקת, אך נראה כי במקרים של חולים הנמצאים בסיכון גבוה (זמן הכפלת PSA קטן מ-10-12 חודשים ומדד גליסון מ-8 ומעלה) יש תועלת במתן טיפול מוקדם. הטיפול הקרינתי הוא טיפול מקומי, קרינה אל מיטת הערמונית, והוא מבוצע כאשר נראה שההישנות היא מקומית, במקום בו נכרת הגידול המקורי. הטיפול ההורמונלי הוא טיפול סיסטמי, אשר משפיע על תאים בכל הגוף. ביוני 2008 התפרסם באחד העיתונים הרפואיים הגדולים מחקר שבדק טיפולי קרינה (עם או בלי טיפול הורמונלי) בחולים עם כישלון ביוכימי לאחר ניתוח, והשווה חולים אלה לחולים שלא קבלו טיפול נוסף לאחר עליית ה- PSA בדם. המחקר בדק גם מי הם החולים שהפיקו תועלת ממתן טיפול כזה. המחקר מצא כי סיכויי ההישרדות של חולים שקבלו טיפול קרינתי במשך זמן המחקר היו גבוהים פי 3 בהשוואה לחולים שלא קבלו כל טיפול. הוספת טיפול הורמונלי לטיפולי הקרינה לא תרמה להארכת תוחלת החיים בהשוואה לקרינה בלבד. ממצאים אלה נראו בקבוצה בה פרק הזמן להכפלת ערך ה- PSA היה קצר מ-6 חודשים. מחקרים אחרים הראו את יעילות הטיפול המשלב הקרנות וטיפול הורמונלי. למרות שהנושא שנוי במחלוקת, ולמעשה אין תשובה חד-משמעית לשאלתך, נראה שלטיפול הקרינתי תפקיד חשוב בהארכת תוחלת החיים, כאשר ההישנות היא מקומית. נראה כי האונקולוג שלך סבור כי זה המצב אצלך, בהתבסס על מאפייני הגידול שלך, אותם לא פירטת, ולכן מתעקש על טיפולי הקרינה. בהצלחה ד"ר ליה עשת - אינפומד