בדיקת אנטיגן סגולי של הערמונית (PSA) (Prostate-Specific Antigen Test)

תשובה: ה- oflodex היא תרופה ממשפחת הקווינולונים (Ofloxacin) ואיני מוצאת קשר בינה לבין ירידת ה- PSA. מכל מקום, ערכי ה-PSA שלך מעל הנורמה, וזו הסיבה לבדיקה שעברת ולביופסיות שנלקחו מן הערמונית. בסך הכל, בדיקת האולטרסאונד הטרנס-רקטלית (TRUS) שלך תקינה. עליך להמתין לתוצאות הביופסיה כדי להיות בטוח שאכן לא מדובר בממאירות. לפי התשובה, הבלוטה מעט מוגדלת. אם אתה סובל מסימפטומים של הגדלת הערמונית (דחיפות וקושי בהטלת שתן), ייתכן שיהיה עליך לקחת תרופה. עליך להיות במעקב אצל אורולוג (רופא של דרכי השתן). בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה:

· קשיים במתן שתן אם הסרטן הגדיל את בלוטות הלימפה, דבר שגורם להן לחסום את זרם השתן.

· כאב, במיוחד כשהסרטן התפשט לעצמות.

· שברים בעצמות אם הן מוחלשות מספיק.

· גברים המבחינים בתסמינים מוקדמים כגון קשיים במתן שתן עשויים ליהנות מיותר אפשרויות טיפול מאשר אלה המבחינים בסרטן רק אחרי שזה התפשט לעצמות.

תשובה:

כיום לא קיימת תרופה לסרטן ערמונית מתקדם. עם זאת, גברים יכולים להועיל לעצמם במספר אופנים שונים. ישנם טיפולים המאטים את התפתחות הסרטן. אחרים מפחיתים את התסמינים הנגרמים מן המחלה. עד לאחרונה לא היה בנמצא טיפול מאריך חיים לסובלים מן המחלה. אולם התרופה הכימותראפית שאושרה לאחרונה, טקסוטר, כאשר היא נלקחת בשילוב עם הסטרואיד פרדניסון, הוכחה כמאריכה את החיים במספר חודשים. טקסוטר נרשמת רק לגברים הסובלים מסרטן שכבר אינו מגיב לטיפול הורמונלי.

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה: התרופה משמשת לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית, כפי שתוכל לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=321

תשובה: כאשר יש עלייה ברמת ה- PSA בשתי בדיקות עוקבות (או יותר), מקובל לבצע בדיקות הדמיה נוספות. כאשר המחלה מקומית, מקובל לטפל בה בקרינה עם או בלי טיפול הורמונלי, או בטיפול הורמונלי בלבד. במחקר גדול שנעשה, נמצא כי מתן של קזודקס (Bicalutamide) במינון גבוה (150 מ"ג) מעכב את חזרת המחלה. אני לא יודעת מה מצב המחלה אצלך. יש מקום לשיקול דעת של הרופא, והטיפול תלוי גם בהעדפת המטופל. אני מניחה שטיפול בקרינה הוא אחת האופציות הטיפוליות עבורך וקרוב לוודאי שיש לו מקום. אבל גם טיפול הורמונלי בלבד מקובל בהחלט במצב זה. לפי ההנחיות הרפואיות לגבי מצבים אלה, גם השגחה בלבד היא אופציה טיפולית. תופעות הלוואי האפשריות של הטיפול שאתה מקבל כוללות כאבי בטן, עצירות, שלשולים, גזים, הפרעות עיכול וחוסר תיאבון, בחילות והקאות. ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה: ערכי ה – PSA שלך מוגדרים כתקינים. אבל מכיוון שהיתה עלייה במהלך השנה האחרונה, יש להוסיף גם בדיקה רקטלית. אם בבדיקה הרקטלית נמצא ממצא חשוד, משלימים את הבדיקה בבדיקות כגון בדיקת דם, בדיקת שתן, בדיקת אולטרסאונד וביופסיה של הערמונית. עליה ברמת ה– PSA אינה מעידה דווקא על סרטן הערמונית; היא גם יכולה להצביע על הגדלה שפירה של הערמונית. גש לאורולוג להמשך הבירור. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

תשובה:

רופאים רבים משתמשים בטיפול הורמונלי בכדי לשלוט בהתפשטות סרטן הערמונית. תופעות הלוואי השכיחות הנגרמות מטיפול הורמונלי כוללות דחף מיני מופחת, אין-אונות, עקרות ודלדול העצמות (אוסטיאופורוסיס). קשיי זקפה ועקרות מתפתחים אצל רוב הגברים העוברים טיפול הורמונלי. מידת הסיכון ושיעור אובדן העצם תלויים במידה רבה על משך הזמן שבו מקבל המטופל את הטיפול ההורמונלי. במקרים רבים יכולים רופאים להמליץ על דרכים להיאבק בתופעות הלוואי הללו.

כאשר אנשים אינם מגיבים עוד לטיפול הורמונלי, רופאים עשויים לנסות תרופה כימותראפית המכונה טאקסוטר. תופעות לוואי אפשריות של טאקסוטר כוללות בחילות, אובדן שיער ודיכוי מח עצם _הפחתה או עצירה של יצירת תאי דם). המטופלים עלולים גם לפתח אגירת נוזלים וכאבים, עקצוצים או אובדן תחושה באצבעות הגפיים.

חשוב שכל אדם הסובל מסרטן ערמונית מתקדם ידון בדאגותיו עם הרופא שלו בטרם התחלת הטיפול.

תשובה: לאחר כריתה רדיקלית של בלוטת הערמונית, בה מוסרת כל רקמת הבלוטה, רמת ה- PSA אמורה לרדת עד שתגיע ל-0 ואז להישאר ברמה אפסית בדם. עובדה זו מאפשרת לגלות חזרה של המחלה באמצעות לקיחת PSA סדרתיות. לעיתים גם לאחר הטיפול (ניתוח או הקרנות) ניתן לזהות PSA בדם מעל הרמה הצפויה (ההגדרה שונה לאחר ניתוח או לאחר הקרנות), למרות שהחולה אינו סובל מסימפטומים וסימנים של מחלה, ושבכל בדיקות ההדמיה לא ניתן לזהות מוקד מחלה. מצב זה נקרא הישנות מחלה ביוכימית, כישלון ביוכימי או PSA-only disease recurrence, והוא שכיח מאוד. רמת ה- PSA המינימלית הנחשבת להישנות משתנה לפי מחקרים שונים: לאחר ניתוח כריתה רדיקלי, יש המגדירים כל ערך מדיד בדם כהישנות, אחרים מגדירים מדידה חד פעמית של מעל 0.4 או 0.5 ng/mL ואחרים 2 מדידות עוקבות עם ערכים שווים או גדולים מ-0.2 ng/mL. גם המשמעות הקלינית של כישלון ביוכימי אינה ברורה לגמרי, שכן גם כאשר רמת PSA בדם עולה, מחלה גרורתית מופיעה רק בחלק מן המקרים, וברבים מאלה לאחר שנים רבות לאחר עליית רמת הסמן בדם. מחקר שבדק 1,132 חולים שעברו כריתה רדיקלית של בלוטת הערמונית עקב סרטן, גילה כי תוחלת החיים לאחר 10 שנים לא היתה שונה בין אלה בהם היה כישלון ביוכימי לבין אלה בהם רמת ה- PSA נותרה 0. הסיכון להופעת גרורות מושפע מגורמים שונים, כמו השלב בו התגלה הגידול, מדד גליסון, משך הזמן מן הטיפול ועד העליה ב- PSA, וקצב הכפלת ערכי ה- PSA. הטיפול האופטימלי במקרה של הישנות ביוכימית שנוי במחלוקת. לאחר כריתה של הערמונית האופציות הקיימות הן מעקב בלבד, הקרנות, טיפול הורמונלי מסוגים שונים, או שילוב של מספר טיפולים הורמונליים. גם מועד מתן הטיפול (מייד עם אבחון העלייה ב- PSA או מאוחר יותר) שנוי במחלוקת, אך נראה כי במקרים של חולים הנמצאים בסיכון גבוה (זמן הכפלת PSA קטן מ-10-12 חודשים ומדד גליסון מ-8 ומעלה) יש תועלת במתן טיפול מוקדם. הטיפול הקרינתי הוא טיפול מקומי, קרינה אל מיטת הערמונית, והוא מבוצע כאשר נראה שההישנות היא מקומית, במקום בו נכרת הגידול המקורי. הטיפול ההורמונלי הוא טיפול סיסטמי, אשר משפיע על תאים בכל הגוף. ביוני 2008 התפרסם באחד העיתונים הרפואיים הגדולים מחקר שבדק טיפולי קרינה (עם או בלי טיפול הורמונלי) בחולים עם כישלון ביוכימי לאחר ניתוח, והשווה חולים אלה לחולים שלא קבלו טיפול נוסף לאחר עליית ה- PSA בדם. המחקר בדק גם מי הם החולים שהפיקו תועלת ממתן טיפול כזה. המחקר מצא כי סיכויי ההישרדות של חולים שקבלו טיפול קרינתי במשך זמן המחקר היו גבוהים פי 3 בהשוואה לחולים שלא קבלו כל טיפול. הוספת טיפול הורמונלי לטיפולי הקרינה לא תרמה להארכת תוחלת החיים בהשוואה לקרינה בלבד. ממצאים אלה נראו בקבוצה בה פרק הזמן להכפלת ערך ה- PSA היה קצר מ-6 חודשים. מחקרים אחרים הראו את יעילות הטיפול המשלב הקרנות וטיפול הורמונלי. למרות שהנושא שנוי במחלוקת, ולמעשה אין תשובה חד-משמעית לשאלתך, נראה שלטיפול הקרינתי תפקיד חשוב בהארכת תוחלת החיים, כאשר ההישנות היא מקומית. נראה כי האונקולוג שלך סבור כי זה המצב אצלך, בהתבסס על מאפייני הגידול שלך, אותם לא פירטת, ולכן מתעקש על טיפולי הקרינה. בהצלחה ד"ר ליה עשת - אינפומד

תשובה: ככל שעולים בגיל, כך עולה גם רמת ה-PSA, הורמון המופרש באופן נורמלי מבלוטת הערמונית. רמתו התקינה נעה בין 1 ל-4 מ"ג\DL. ברמות שמעל 4, מתחילים בירור מקיף יותר הכולל בדיקה רקטלית, בדיקת TRUS (אולטרסאונד רקטלי) וביופסיות. בדיקת ה-TRUS מעידה על ערמונית מוגדלת. ישנן מספר גורמים העלולים לגרום לתופעה זו – Benign Prostatic Hyperplasia (צמיחה או גדילה שפירה של הערמונית), זיהום או ממאירות. סביר להניח שהביופסיות נלקחו לבדיקת האזור ההיפואקוגני וסביבתו. לא אוכל לעזור מעבר לכך בפענוח התשובות עד לקבלת תשובות הביופסיות. בכל מקרה, אם יש לך שאלות, תמיד תוכלי לשאול את האורולוג העוקב אחר אביך. בהצלחה! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד