אלצהיימר – האם זה גנטי?

מחלת האלצהיימר מתבטאת בניוון איטי ומתמשך, עד למות תאי העצב במערכת העצבים המרכזית. המחלה מתאפיינת בירידה קוגניטיבית - בשלב הראשון פגיעה בזיכרון ובהמשך פגיעה בתפקודים נוספים כמו התמצאות, חשיבה סדורה והסקת מסקנות.

כשמתייחסים לגנטיקה של מחלות, יש שתי צורת מרכזיות של מחלות גנטיות. הראשונה היא מחלות בהן הורה חולה, או שילוב של שני הורים נשאים של מחלה מסוימת, מוריש(ים) גן פגוע לצאצא/ים. הגן הפגוע גורם באופן ישיר למחלה, כמעט בוודאות.
הצורה השנייה של מחלות גנטיות היא מחלות עם מאפיין גנטי מסוים, הנמצא בשכיחות מוגברת בקרב אנשים חולים. במצב השני, הגן (לא מדובר במוטציה) אינו גורם באופן ישיר להופעת המחלה, אלא מעלה את הסיכון להופעת המחלה. צורה זו נקראת גורם סיכון גנטי (Genetic Risk Factor).

במחלת האלצהיימר, ישנה הצטברות בלתי-הפיכה של חומרים במערכת העצבים המרכזית (Amyloid Plaques and Neurofibrillary Tangles) הגורמים לנזק בלתי הפיך לתאי העצב במוח. הצטברות החומרים גורמת לשני תהליכים מזיקים. הראשון הוא אבדן הקשר בין תאי המוח והשני הוא מוות מוקדם של תאי עצב.

המחלה יכולה להופיע בגיל צעיר או מבוגר. בכל אחד מהמקרים מעורבים גנים שונים.

גנטיקה באלצהיימר בגיל צעיר

הופעה בגילאי 30-60 מהווה 5% בכלל מכלל המקרים של מחלת האלצהיימר. במרבית המקרים, מדובר במחלת אלצהיימר משפחתית (FAD). הצורה המשפחתית נגרמת על ידי מוטציה באחד מהכרומוזומים 21, 14 ו-1. המוטציות גורמות להיווצרותו של חלבון לא תקין, אשר בסופו של דבר משפיע על הצטברות חומרים מזיקים בתאי המוח.
כאשר צאצא להורה חולה יורש את הגן המוטנטי, יש סבירות של קרוב ל-100% להופעה של המחלה בצאצא.
כיום, קיימים אמצעי הדמיה, הנמצאים בשימוש בעיקר למטרות מחקר רפואי ומסוגלים לזהות את הצטברות החומרים במוח האדם.
הופעת אלצהיימר בגיל צעיר שכיחה גם בקרב הלוקים בתסמונת דאון, בה קיים עודף של כרומוזום 21.

גנטיקה באלצהיימר בגיל מבוגר

צורה זו מהווה את רובם המכריע של מקרי האלצהיימר. מדובר בהופעה של המחלה לאחר גיל 60. הגורמים להופעת אלצהיימר בגיל זה מורכבים יותר וכוללים, ככל הנראה, מרכיבים גנטיים, סביבתיים והקשורים לאורח החיים של החולה.
למוטציות גנטיות הגורמות להופעה של אלצהיימר בגיל צעיר אין תפקיד משמעותי בהופעת המחלה בגיל המבוגר.
כיום, טרם נמצא גן פגום אחד הגורם באופן ישיר להופעת המחלה בגיל המבוגר, אולם נמצאו מספר מאפיינים גנטיים שהופעתם נמצאת בשכיחות מוגברת בקרב החולים. מדובר בגן שנקרא אפוליפופרוטאין אי (APOE), הנמצא על כרומוזום 19. גן זה מכיל את החומר הגנטי המקודד ליצור חלבון, משמש לנשיאת כולסטרול ושומנים אחרים בזרם הדם.

בקרב האוכלוסייה, קיימות שלוש גרסאות של גן זה:
1. APOE ε2 - הצורה הנדירה של הגן. ככל הנראה, נשיאת צורה זו מהווה גורם המגן מפני מחלת האלצהיימר. כאשר המחלה מופיעה בקרב אנשים הנושאים צורה זו, המחלה מופיעה בגיל מבוגר יותר בהשוואה לצורות האחרות.
2. APOE ε3 - הצורה הנפוצה ביותר של הגן. נראה שלצורה זו אין השפעה מזיקה או מיטיבה על שכיחות וגיל הופעתה של מחלת האלצהיימר.
3. APOE ε4 - קיים בקרב 25% מהאוכלוסייה ובקרה 40% מחולי האלצהיימר. למעשה, נמצא שנשיאת גן זה כרוכה בעלייה מסוימת בסיכון להופעה של המחלה.
בנוסף, כאשר צורה זו מופיעה בשני העותקים (alleles) של הגן, המחלה נוטה להופיע בגיל צעיר יותר בקרב הנשאים של גן זה בהשוואה לאחרים.

למרות שמחקרים רבים הוכיחו את הקשר לגן APOE ε4, תופעה זו אינה מוסברת לחלוטין. חשוב לחזור ולהדגיש, שבניגוד למוטציות הגורמות למחלה בגיל צעיר והופעתן גורמת להופעת המחלה בוודאות כמעט מלאה, הגן APOE ε4 אינו גן מוטנטי, אלא גרסה מסוימת של הגן הנמצאת בשכיחות מוגברת עם המחלה.
בנוסף, ישנם מחקרים על גנים נוספים שנמצאו קשורים למחלת האלצהיימר, כגוןBIN1, CLU, PICALM, CR1.

יישומים והמלצות

כיום, גנים הקשורים לאלצהיימר משמשים בעיקר למחקר, בו מנסים להיעזר בהם על מנת להבין טוב יותר את מנגנוני התפתחות המחלה, במטרה למצוא טיפולים למחלה ולמנוע את הופעתה.
בדיקות גנטיות אינן משמשות בפועל לצרכי אבחנה, מאחר שאי אפשר לאמוד באמצעותן את הסיכון המדויק לחלות במחלה.

במקרה של הופעת אלצהיימר בגיל צעיר, מומלץ לבצע בדיקות גנטיות מתאימות, על מנת לזהות האם מדובר בצורה המשפחתית.

מאת: יוסי דוקס, מערכת אינפומד