חילוף חומרים איטי כגורם להשמנה – הוכח מדעית

בניגוד לסברה כי השמנת יתר חריפה נגרמת אך ורק עקב אכילה מופרזת והיעדר פעילות גופנית, במקרים רבים השמנת היתר נגרמת עקב חוסר איזון פיזיולוגי הגורם לאגירת שומן מואצת ובמקביל לצמצום בשריפת השומן והפיכתו לאנרגיה. חוקרים מהמרכז הרפואי 'סנפורד-ברנהם' שבקליפורניה טוענים כי התופעה נגרמת עקב מחסור בחלבון הקרוי p62 ברקמת השומן. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת המדעי Journal of Clinical Investigation.

לדברי החוקרים, במצבים בהם חסר חלבון p62 ברקמת השומן, האיזון המטבולי משתנה ובמקום לייצר ולאגור 'שומן טוב' – אותה רקמת שומן המכונה שומן חום ההופכת במהירות לאנרגיית חום, הוויסות המטבולי של הגוף משתנה ומורה על ייצור 'שומן רע' – השומן הלבן והמזיק. ללא חלבון p62, הגוף מייצר שומן בעודף, נגישותו להפוך לאנרגיה מוגבלת ביותר ובמקום להוציא אנרגיה עודפת בצורה של אנרגיית חום, הגוף אוגר אותה בצורה של שומן לבן.

לצורך המחקר, הנדסו המדענים קו עכברים ייחודי אשר חסר לחלוטין את חלבון p62 בכל רקמות הגוף. העכברים הבוגרים הציגו השמנת יתר חריפה וכן סבלו מתסמונת מטבולית. בהשוואה לעכברים רגילים, העכברים המוטנטים סבלו מעודף שומן, הוציאו פחות אנרגיה, פתחו סוכרת וכן הציגו נטייה לתגובתיות דלקתית גבוהה, המאפיין מצבים של השמנת יתר חריפה.

עד כה, חלק מהמדענים סברו כי השמנת יתר חריפה נובעת מליקויים מטבוליים ברקמת השריר, הרקמה האחראית על הוצאת אנרגיה, בעוד שאחרים האמינו כי השמנת יתר נגרמת עקב ליקויים ברקמות אחרות, כמו הכבד, מרכז הרעב במוח, או רקמת השומן. בעוד שממצאי הניסוי הנוכחי הצביעו על חלבון p62 כשחקן מרכזי בהתפתחות השמנת יתר חריפה, לא היה ברור איזו רקמה מעורבת בהתפתחות התופעה מכיוון שהעכברים היו נטולי p62 בכל רקמות הגוף.

כדי לברר אילו מהרקמות החסרות חלבון p62 אחראית על התפתחות השמנת יתר חריפה, הנדסו החוקרים באופן גנטי מספר קווי עכברים, כאשר כל קו חסר חלבון p62 ברקמה אחרת. הרקמות שנבחנו היו רקמת העצבים, הכבד, השרירים והשומן. קווי העכברים שעברו מוטציה בגן המקודד לחלבון p62 ברקמת העצבים, הכבד והשרירים, לא הציגו בבגרותם התפתחות של השמנת יתר, בעוד שקו העכברים חסר חלבון p62 ברקמת השומן הציגו השמנת יתר חריפה ללא יוצא מן הכלל.

בבחינת המנגנון הביולוגי של החלבון גילו החוקרים כי p62 מעכב את פעילותו של אנזים ERK ובו-זמנית מעודד פעילות של אנזים אחר, המכונה p38. בהעדר חלבון p62, פעילותו של אנזים p38 ברקמת השומן החום פחתה בעוד שפעילותו של אנזים ERK ברקמת השומן הלבן גברה. כתוצאה מכך, האנרגיה המתקבלת ממזון נאגרת כשומן לבן ולא כשומן חום. מכך הסיקו החוקרים כי חלבון p62 הוא גורם הבקרה העיקרי של המערכת המטבולית ברקמות השומן.

לדברי החוקרים, הממצאים עשויים לקדם פיתוח של אמצעים טיפוליים ממוקדי רקמת שומן במצבים של השמנת יתר חריפה, הן לריפוי והן למניעה.

מאת: רועי שני, מערכת אינפומד