המדריך למחלות מעי דלקתיות - קרוהן וקוליטיס

מאת: באדיבות העמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקול

תאריך פרסום: 26/05/2013

5 דקות קריאה

מחלות קרוהן וקוליטיס מהוות את שני הסוגים העיקריים של מחלות מעי דלקתיות. מספר החולים בישראל עומד על כ- 30,000 אלף חולים, מהם כ-2,000 ילדים. מספר החולים בעולם מוערך בכ- 5 מיליון איש (נשים וגברים באופן שווה). המדריך המלא לקרוהן וקוליטיס

מהי מחלת קרוהן?
מחלת קרוהן (Crohn's disease) היא מחלה דלקתית כרונית של מערכת העיכול. היא מתבטאת כדלקת ממושכת או התקפית הפוגעת בעיקר במעיים, אך יכולה לפגוע באתרים שונים במערכת העיכול, מהפה ועד פי הטבעת. בחלק מהחולים ישנה גם מעורבות דלקתית של איברים אחרים בגוף, כגון פרקים, עיניים, רירית הפה והעור.

מחלת קרוהן יכולה להופיע בכל גיל, אולם היא מתאפיינת יותר כמחלה של מתבגרים ומבוגרים צעירים בגילאי 15-35. עם זאת, קרוהן יכולה להתפרץ גם בקרב מבוגרים בני 70 ומעלה וכן בילדים קטנים.
המחלה קרויה על שמו של ד"ר בוריל ב. קרוהן, אשר פרסם בשנת 1932 עם שני עמיתיו, ד"ר גינצבורג וד"ר אופנהיימר, מאמר המתאר את המאפיינים והתסמינים הידועים על המחלה.

הגורמים למחלה
קרוהן נובעת מהפעלה מוגזמת ובלתי מרוסנת של מערכת החיסון במעי, המובילה לדלקת בדופן המעי. הגורם המדויק להפעלה מוגזמת זו טרם ידוע וככל הנראה הינו שילוב של רקע גנטי והשפעה של גורמים סביבתיים.

תסמיני המחלה
המחלה מתבטאת במרבית המקרים בשלשול, לעתים דמי ובכאבי בטן עם או ללא חום. ייתכנו גם כאבי פרקים, דלקות עיניים או פריחות בעור. חלק מהחולים סובלים גם מסיבוכים, כגון היצרות של חלל המעי, התנקבות המעי והיווצרות של נצורים (פיסטולות), כיבים ועוד.
קרוהן היא מחלה כרונית שאינה ניתנת לריפוי. מטרת הטיפול הרפואי היא לדכא את התגובה הדלקתית כדי להשיג הפוגה בתסמיני המחלה, למנוע התלקחויות ולאפשר למטופל שגרת חיים תקינה ככל האפשר.
המחלה עלולה לפגוע משמעותית באיכות החיים, אך בעזרת מגוון הטיפולים הקיימים כיום ניתן להקל באופן משמעותי על הסבל הנגרם מהמחלה ואף להביא לשקט מוחלט בפעילות המחלה בקרב חולים רבים.

__________

מהי קוליטיס כיבית?
מחלת הקוליטיס הכיבית (Ulcerative Colitis – UC) היא מחלה דלקתית המערבת את רירית המעי הגס והחלחולת. המחלה משתנה במידת הנרחבות והחומרה שלה. בצורתה הקלה היא יכולה לערב את החלחולת בלבד. במקרים קשים יותר, היא יכולה לערב את כל המעי הגס.
קוליטיס כיבית היא שכיחה יותר ממחלת קרוהן, בעיקר במדינות מפותחות ובאזורים צפוניים יותר, בקרב אנשים לבנים, יהודים ובעיקר ממוצא אשכנזי, בהם הסיכון לפתח מחלת מעי דלקתית הוא פי 2-4 יותר מאשר באוכלוסייה לא יהודית. במדינת ישראל מוערכת הימצאות המחלה בשיעור של 216 חולים ל-100,000.
באופן טיפוסי, המחלה מופיעה בגילאי 15-30 עם שיא נוסף קטן יותר בגילאי 60-79. המחלה נוטה לעבור במשפחות ומחקרים הראו שעד ל- 20% מהחולים יש או יהיה קרוב משפחה החולה במחלת מעי דלקתית.
הגורמים למחלה
הגורם העיקרי למחלה אינו ידוע, אך מדובר בשילוב גורמים סביבתיים, גנטיים ומערכת החיסון. ייתכן שחומרים זרים בסביבה הם הגורם הישיר לדלקת או שמעוררים את מערכת החיסון ליצירת דלקת מתמשכת ללא בקרה וכתוצאה מכך, נוצרת פגיעה במעיים המובילה לתסמיני המחלה.

תסמיני המחלה וסיבוכיה
התסמין הראשון של המחלה הוא יציאות הולכות ומתרככות. באופן כללי, הצואה היא דמית ולעיתים נוספים כאבי בטן עוויתיים ודחיפות עזה ליציאה. עייפות, ירידה במשקל וחוסר תיאבון פחות שכיחים במחלה זו בהשוואה לקרוהן. דמם משמעותי עלול להוביל לאנמיה.
כמחצית מכלל החולים במחלה סובלים מתסמינים קלים, אולם אחרים יכולים לסבול מכאבי בטן קשים, שלשולים דמיים בחילה וחום. לרוב התסמינים נוטים להופיע בהתקפים ביניהם תקופות הפוגה שיכולות להיות ממושכות עד חודשים ושנים.
ייתכנו גם תסמינים במערכות נוספות כולל עור, עיניים, דלקות פרקים ובעיות בכבד. ילדים החולים במחלה עלולים להתפתח באופן לא תקין.

סיבוכי המחלה אינם שכיחים ואף ניתנים למניעה בהינתן טיפול מתאים וכוללים דימום רב מכיבים עמוקים ופרפורציה (קרע) של המעי. קיים סיבוך נוסף הקרוי toxic megacolon, הכולל התנפחות משמעותית של הבטן. זהו סיבוך נדיר וחמור המעמיד את המעי בפני סכנת התנקבות. הטיפול בסיבוך זה יכלול הורדת התגובה הדלקתית והחזרת נוזלים ומלחים. ללא הטבה מהירה יישקל ניתוח. כמו כן, קיימת עלייה של עד פי 5 להתפתחות סרטן המעי הגס.

אבחון וטיפול במחלה
תסמיני מחלת הקוליטיס הכיבית משתנים בהתאם לחלק המעי שנפגע. אבחנת המחלה מתבצעת בשילוב שיטות שונות המכוונות לאיזורים השונים של המעי הגס, בהתאם לאזור המעורב. הטיפול במחלת הקוליטיס הכיבית אינו מרפא את המחלה ומטרתו להפחית את פעילות המחלה, להשרות הפוגה, להשאיר את החולה במצב של הפוגה ממושכת ככל האפשר, ללא תסמינים ועם יכולת לנהל חיים תקינים ולהפחית את הסיכון לסיבוכים ולניתוחים.
קיימות מספר גישות טיפוליות הכוללות טיפול תרופתי, טיפולי ניתוחי וטיפול תזונתי.

בדיקה גופנית ובדיקות מעבדה והדמיה, דגימות צואה ובדיקות דם יכולות להבדיל בין קוליטיס כיבית ושלשול ממקור זיהומי ויכולות לקבוע נוכחות אנמיה. בדיקות ההדמיה כוללות סיגמואידוסקופיה וקולונוסקופיה, כאשר הראשונה כוללת החדרת צינור גמיש לחלק התחתון של המעי הגס בלבד לצורך צפייה בהיקף הדלקת ולקיחת דגימת רקמה במידת הצורך. השניה מדגימה את כל המעי הגס. הדמיה נוספת הניתנת לביצוע היא חוקן בריום, בו ממלאים את המעי בתמיסה המופיעה בצבע לבן בצילום רנטגן ומאפשרת תמונה מפורטת של המעי הגס וסימני מחלה נוספים.

אין אפשרות לרפא את המחלה ומטרת הטיפולים היא לדכא את התהליך הדלקתי כדי לאפשר למעי להחלים ולהקל בתסמינים.

קיימות חמש קבוצות עיקריות של תרופות לטיפול במחלה:
1. אמינוסליצילאטים: תרופות נוגדות דלקת, הכוללות סולפאסלזין, תרכובות פומיות של מזלאמין (אסאקול, רפאסל, פנטאסה) ונגזרות דומות הניתנות באופן רקטלי (פנטסה ורפאסאל). משמשות לרוב בתסמינים קלים עד בינוניים ובנוסף יעילות במניעת התלקחויות של המחלה
2. קורטיקוסטרואידים: פרדניזון ומתילפרדניזולון. ניתנים באופן פומי או רקטלי, מדכאים באופן לא ספציפי את מערכת החיסון ומשמשים להשגת הפוגה במחלה פעילה בדרגה בינונית-קשה. הן אינן משמרות אחזקה בהמשך ובשל פעולתן הלא ספציפית עלולות לגרום לתופעות לוואי קשות ורבות בטיפול ממושך. על כן, לאחר השגת הפוגה באמצעותן עוברים לתרופות אחרות לשימור המצב.
3. מווסתי תגובה חיסונית: אזאתיופרין (אימוראן), מרקפטופורין (פורינטול) ומתוטרקסאט. משמשים להורדת מינון הסטרואידים ויעילים בהפחתה או הפסקת התלות של מספר חולים בקורטיקוסטרואידים, עוזרים לשמירה על הפוגת המחלה אך אינם יעילים בהשגת הפוגה, שכן זמן פעילותם ארוך.
4. אנטיביוטיקה: מטרונידזול (פלג'יל), ציפרופלוקסאצין (ציפרוגיס) ואחרים.
5. טיפולים ביולוגיים: אדאלימומאב (יומירה) ואינפליקסימאב (רמיקייד) משמשים לטיפול במחלה בינונית-קשה. הראשונה ניתנת בהזרקה תת עורית והשניה בעירוי תוך ורידי.

__________

שבוע המודעות העולמי לקרוהן והקוליטיס (World IBD Day)
בישראל מצוין שבוע זה באופן ממלכתי, מדי שנה. את הפעילויות סביבו מרכזת העמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית: "יום המודעות העולמי לקרוהן וקוליטיס" משמש גם בישראל כפלטפורמה לדון בחשיבותו של איתור מוקדם וטיפול אופטימלי, לשים נושאים הדורשים טיפול ממלכתי על סדר היום הממשלתי, לחשוף את פעילויותה של העמותה לטובת החולים, משך כל השנה, וכן לצרף חברים חדשים לעמותה ולגייס תרומות להמשך פעילותה. יום זה הנו הזדמנות עולמית חשובה לדון במחלות אלו, בסיכונים ובקשיים הרבים הכרוכים בהן, כמו גם לקדם את צרכיהם המיוחדים של חולי הקרוהן והקוליטיס הכיבית, ואת אלו של הצוות הרפואי המטפל בהם, ולרכז פעילויות נוספות למטרת שיפור בריאותם ואיכות חייהם של החולים ובני משפחותיהם.

אופיין האינטימי של מחלות אלה משפיע בצורה קשה על איכות החיים ועל התפקוד בחברה, במקום העבודה, על והזוגיות על המשפחה . לעיתים הן גורמות לקשיים ביצירת קשרים חברתיים, בעיקר בקרב ילדים ובני נוער. עקב כך, חלק נכבד מהחולים 'שומרים את הכאב' עמוק בבטן וממעטים להיחשף.

* המאמר מבוסס על הערכות רופאים בתחום ונתוני העמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית. מחקר מדויק אודות מספר החולים טרם בוצע.

המאמר באדיבות העמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית