קרטוקונוס – מחלת עיניים מגיל צעיר

מחלות עיניים נקשרות אצל רובנו עם גילאים מבוגרים יחסית. מחלת קרטוקונוס אינה כזו - היא מתחילה לרוב בגילאי 10-25, הסיבה לה אינה ברורה לחלוטין והיא גורמת לבעיות ראייה קלות עד חמורות. אילו סימפטומים חשוב שנכיר ומתי כדאי לפנות לרופא עיניים?

מהי קרטוקונוס?
מצב בו הקרנית בעין (שכבה שקופה בצורת כיפה המצפה את העין) הופכת דקיקה ובולטת מחוץ לעין בצורת חרוט. שכיחות המחלה הוא כ- 1 לכל 2,000 איש. המחלה ככל הנראה תורשתית, לרוב משפיעה על שתי העיניים ומופיעה בהדרגה מגילאים 10-25. התקדמות המחלה איטית ויכולה להימשך 10 שנים ומעלה.

ממה היא נגרמת?

הסיבה להופעתה של קרטוקונוס אינה ידועה לגמרי. הופעתה קשורה להיסטוריה משפחתית של המחלה, המעלה את הסיכוי לחלות בה. כמו כן, חוקרים זיהו כבר מספר גנים העשויים להיות קשורים למחלה זו.

מצבים אחרים המעלים את הסיכון לקרטוקונוס הם מחלות תורשתיות או הפרעות גנטיות כגון תסמונת דאון, מחלת אהלרס-דנלוס, אוסטיוגנזיס אימפרפקטה ואחרות.

עוד נמצא קשר בין הופעת המחלה לשפשוף מאסיבי של העיניים, מצבים כגון רטיניטיס פיגמנטוזה, אלרגיה עונתית של הלחמית, פגות והרכבת עדשות מגע קשות לאורך שנים.

סימנים וסימפטומים

קרנית בצורה של חרוט עלולה לגרום לראייה מטושטשת ורגישות לאור. בעיות ראייה ניתן לתקן בעזרת משקפיים או עדשות מגע רכות כבר משלבים מוקדמים. ישנם טיפולים העוצרים את התקדמות המחלה, אולם במצבים מתקדמים של המחלה, יש צורך בהשתלת קרנית. הסימנים וסימפטומים יכולים להשתנות עם התקדמות המחלה וכוללים:

1. ראייה מטושטשת או מעוותת
2. עלייה ברגישות לאור בהיר
3. עלייה ב'מספר' המשקפיים, צילינדר בפרט
4. החמרה פתאומית או טשטוש של הראייה בעקבות ניתוק חלקו הפנימי של הקרנית המתמלא בנוזל (מצב הנקרא היידרופס).

במצבים מסויימים, הקרנית עלולה להתנפח במהירות ולגרום לפגיעה פתאומית בראייה ולהצטלקות הקרנית. במצבים מתקדמים של המחלה, הקרנית עלולה להיות מצולקת (בעיקר באיזור החרוטי), הראייה עלולה להיות פגועה ויתכן צורך בביצוע ניתוח להשתלת קרנית.



אבחון

האבחון מבוצע על-ידי מדידת עובי הקרנית באמצעות מיפוי ממוחשב. אבחון מוקדם ומעקב מסייעים לעיכוב ועצירה של הידרדרות הראייה והתקדמות המחלה וכן מורידים את שיעור הסיבוכים של הטיפולים השונים.

טיפול

1. במצב קל – ניתן לתקן את הראייה על ידי משקפיים או עדשות מגע רכות

2. במצב בינוני -

א. ניתן לתקן את הראייה על ידי עדשות מגע
ב. השתלה של 'טבעות' קשיחות בקרנית משפיעות על קמירותה ויכולות לסייע לעדשות המגע "לשבת" טוב יותר על הקרנית
ג. קשרי צילוב - שיטה חדשה, יחסית, העשויה לעצור את התקדמות המחלה. בשיטה זו עושים שימוש בטיפות ויטמין B2 וקרינת UVA ויוצרים קשרים חזקים בין סיבי קולגן (אחד מחלבוני המבנה של הקרנית) וכך מונעים את המשך עיוות צורתה של הקרנית. כל טיפול אורך כחצי שעה ויש צורך בכמה טיפולים.

3. במצב חמור – יש צורך בהשתלת קרנית מתרומה, ניתוח בעל שיעורי הצלחה גבוהים ואחוזי דחייה נמוכים.

מתי לפנות לרופא?

פנו לרופא עיניים אם אתם מרגישים שאינכם יכולים לקבע ולמקד את הראייה ('לפוקוס') על חפצים ולראותם בבירור, או אם אתם חשים כי הראייה שלכם מידרדרת במהירות.

ההשפעה של איבוד ראייה מתקדם על חיי היומיום וההערכה העצמית עלול להוביל להפרעת חרדה ולדיכאון. לכן, אם אובחנתם במחלה, מומלץ לפנות לאנשי מקצוע, היעזרו בחברים ושתפו את בני המשפחה לקבלת התמיכה ועזרה לה אתם זקוקים.

מאת: מרגנית בניש, מערכת אינפומד