לסיים את התואר בלי לפגוע בעיניים

סטודנטים רבים אינם מודעים להשלכות של מעבר לאורח החיים האוניברסיטאי מבחינות רבות. אחת מהן היא ההשפעה של תקופת הלימודים על העיניים ומערכת הראייה.

בתקופת הלימודים גוברות הדרישות ממערכת הראייה:

סטודנטים רבים נתקלים לראשונה בחייהם בתופעה הנקראת "עייפות הראייה". תופעה זו נפוצה מאוד, ממנה סובלים למעלה מ -60% מהאוכלוסייה. הסיבה העיקרית לעייפות הראייה היא השימוש ההולך וגובר במכשירים אלקטרונים הן בסביבת העבודה והן בבית.

סטודנטים רבים יושבים שעות רבות מול מסכים, הן בשל השימוש הרב בטלפונים חכמים, במחשבים ניידים ובטאבלטים, האופייני במיוחד לגילם של רוב הסטודנטים והן בשל הדרישות הלימודיות החדשות.

מצב זה איננו המצב הטבעי עבור עינינו ועבור מערכת הראייה שלנו והוא גורם לדרישות גבוהות ולא בהכרח פשוטות לביצוע ממערכת הראייה. מעבר לכך, בשל אורח החיים המודרני והישיבה באולמות או כיתות לימוד, הסטודנטים נמצאים כ-80% מהזמן במקומות סגורים, מוקפים באור מלאכותי מזיק.

התסמינים של עייפות ראייה יכולים לבוא לידי ביטוי בעיניים או  להיות כלליים, כגון:

תחושת מתח ומאמץ בעיניים, כאבי עיניים, עיניים אדומות, עיניים דומעות, עיניים שורפות, מציקות ומגורות, ראייה מטושטשת, כבדות של העפעפיים, כאבי ראש, גב וצוואר או קשיי ריכוז. אנשים שונים חווים תופעות אלה – חלקן או כולן, בצורות שונות וברמות שונות.

אתגר נוסף ומשמעותי בו נתקלת מערכת הראייה של הסטודנטים הוא הצורך להפעיל אקומודציה רבה לפרקי זמן ארוכים.  אקומודציה היא היכולת הטבעית להתמקד על עצמים קרובים, המשרתת אותנו בעבודה מקרוב, בדומה ל"זום" במצלמה. בשל הצורך לקרוא חומר רב והדרישה לעבודה ממושכת מול מחשבים נדרש הסטודנט להפעיל את אותה אקומודציה הרבה יותר.

מחקרים מעידים על כך שהפעלת אקומודציה ממושכת ללא שחרור על-ידי התבוננות לרחוק גורמת לעליה בקוצר הראייה (מיופיה), או להיווצרות קוצר ראייה בקרב סטודנטים שמעולם לא הזדקקו לתיקון ראייה (משקפיים או עדשות מגע). זו אחת הסיבות לכך שבשנים האחרונות אנו עדים לעליה משמעותית במספר הסטודנטים המגיעים לאופטומטריסטים, מופתעים שלראשונה בחייהם הם זקוקים למשקפיים בגילאי 20+.

אחד הקשיים העיקריים הקשורים למערכת הראייה ולאורח החיים הסטודנטיאלי מעבר לצורך להפעיל אקומודציה, הוא הצורך בגמישות אקומודטיבית. הכוונה היא לדרישה ממערכת הראייה לעבור מהתמקדות למרחק קצר (כתיבה) אל התמקדות למרחק רב (קריאה מהלוח או ממסך עליו מוצגות מצגות) ובחזרה.

כאשר סטודנט יושב בשעור, מתבונן על מסך ואז מעוניין לרשום את הנלמד ובחזרה שוב ושוב, הוא מפעיל ומשחרר אקומודציה פעמים רבות בפרק זמן קצר. במידה וקיים קושי ולו הקל ביותר בגמישות של המערכת האקומודטיבית, תתקשה המערכת להפעיל ולשחרר לסרוגין ובמהירות את אותו כח אקומודטיבי. התוצאה תהיה תחושה (לא בהכרח קבועה, לעיתים לסרוגין) של טשטוש ושל עייפות הראייה, כולל חלק או כל התופעות שתוארו לעיל.

כמו כן, קיימים מקרים של קשיים תפקודיים של מערכת הראייה, הקשורים למערכת האקומודטיבית ו/או ההתכנסותית ועלולים להיות מורגשים בקרב סטודנטים, שלא בהכרח היו מודעים לכך שהם סובלים מהם, עד שנתקלו בדרישות החדשות ממערכת הראייה:

מערכת אקומודטיבית חלשה, שלא יכולה לבצע את כמות האקומודציה המתאימה לגיל (Accommodative insufficiency) תגרום לקושי בקרב סטודנטים בשל העומס המוטל על המערכת לנוכח הדרישות המרובות לעבודה מקרוב. סטודנט כזה יתלונן על טשטוש מקרוב, קושי להתרכז בקריאה לאורך זמן ועל חלק או כל תופעות עייפות הראייה. אדם המאובחן כבעל מערכת כזו יופנה לרוב לביצוע תרגילים לשיפור תיפקוד המערכת האקומודטיבית.

לעומת זאת, מערכת אקומודטיבית המפעילה יותר אקומודציה מהנדרש (Accommodative excess) תגרום לקושי בשחרור עודף האקומודציה, כלומר הסטודנט יראה טוב לרוב בקריאה, אך יתקשה לעבור לראייה חדה מרחוק. לעיתים מקורה של תופעה זו הינו ליקוי ראייה לא מתוקן.

כך גם ליקויים במערכת ההתכנסות והתבדרות של העיניים. לשם קריאה, או כל עבודה אחרת מקרוב, נדרשת התכנסות של העיניים ולשם מעבר לראייה מרחוק שוב, נדרשת התבדרות (הרחקת העיניים זו מזו) שלהן.

ליקוי או קושי בהפעלת או שחרור ההתכנסות, או בגמישות המערכת עלולים ליצור קושי בעת נסיון לעבוד מקרוב לפרק זמן ממושך, או לעבור מהתמקדות מקרוב לרחוק ובחזרה.

בכל המקרים הללו, מומלץ לגשת לאופטומטריסט, רצוי לאחד המתמחה בתחום. חשוב לאבחן נכון את הבעיה על מנת לדעת לטפל בה. אבחון שגוי, הנובע מכך שחלק מהתלונות זהות או דומות במקרים הללו, עלול להוביל למתן פתרון שגוי.

לסיכום, לסטודנט, ובעיקר לסטודנט החדש צפויים שינויים רבים ומשמעותיים באורח החיים. חלקם קשורים למערכת הראייה. מודעות, ביצוע בדיקות מעקב, אבחון וטיפול מתאימים ישפרו פלאים את המצב. הבשורה הטובה היא שלרוב ניתן לשפר או לפתור את הבעיות על ידי התאמת מרשם משקפיים ו/או תרגולים של המערכת.