קמפיין נגד השמנת ילדים: מי פה האויב?

בימים אלו, עלה קמפיין פרסומי רחב היקף נגד השמנת ילדים, במטרה להילחם בתופעה. הבעיה היא שבמקום להילחם בתופעה, התופעה הופכת לאויב, ובמקרה זה - הילד או הילדה השמנים נתפסים כאויב ולא בעיית ההשמנה.

מצב ההשמנה בארץ ובעולם עולה. זו עובדה. אני בכוונה משתמשת במילה 'מצב', ולא 'מגפה', למשל, למרות השימוש הרחב של המדיה, מחקרים ומאמרים שונים בביטוי 'מגפת ההשמנה'. כשאנו שומעים את המילה 'מגפה' או רואים קמפיין נגד השמנה, עולות בנו פעמים רבות תחושות של חשש ופחד, ושאלה - מיהו האויב? נגד מי קוראים לנו להלחם? התוצאה היא, שבמקום לטפל בתופעה, התופעה הופכת לאויב, זאת אומרת הילד השמן הופך לאויב, ולא בעיית ההשמנה, ואסביר. 

איך במשפחה אחת גדלים ילדים במשקלים כה שונים?

אחד ממטופליי היה ילד במשקל עודף, אשר אחד מאחיו היה במשקל תקין ואח נוסף בתת משקל. איך זה קורה, אתם שואלים? לכל אדם הצורה, הגודל והנטייה שלו, כאשר ילד אחד אינו דומה לאחר. כך, גם אין ילד שמן דומה לשני - אחד יכול להיות שמן בריא, בעוד שהשני שמן אך פחות בריא, וכך הלאה.

טיפול בילד במשקל יתר (או בעודף משקל) אינה דבר פשוט. ילד עד גיל 15 למעשה תלוי בהוריו בארוחות שצורך ופחות מחויב או קובע מה הוא יכניס לפה. על כן, ילד מגיל 15 ומעלה יכול לבוא לטיפול בעצמו, כמובן באישור ההורים, והוא המחויב לתהליך, קובע לעצמו מה יאכל, בהתאם לתפריט שנקבע לו עם התזונאי/ת.

במקרה של ילדים מתחת לגיל 15, ההורים הם אלו שבאים לטיפול ומקבלים את ההנחיות לגבי מה יש לשנות בתפריט ובתזונה באופן כללי, לפעמים בנוכחות הילד ולפעמים בלעדיו.

הטיפול הופך מורכב יותר, כאשר מבין האחים במשפחה, האחד במשקל עודף והאחר במשקל תקין. 

לטפל בילד בלי לפגוע בדימוי העצמי שלו

כשמגיע ילד בעודף משקל או משקל יתר לטיפול, כל המשפחה נרתמת, עושה שינוי בתזונה, נכנסת לתהליך של אורח חיים בריא, שכן לא נעשה איפא ואיפא, בו לילד אחד יהיה מותר לאכול ממתקים ולשני לא, כדי שלא חלילה לגרום נזק לדימוי העצמי של הילד, במקום תועלת. 

כך גם לגבי פעילות גופנית: האם נשלח רק את הילד עם עודף המשקל לחוגים (ספורט במיוחד) בזמן שאחיו במשקל התקין ישב כל היום מול המחשב והטלוויזיה? איך ירגיש ילד שיודע שהוא כל הזמן רץ בין חוגים כדורסל ושחייה, בזמן שיתר המשפחה אינה עושה כל פעילות ספורטיבית? הרי הוא יסיק ממצב זה שמשהו בו "פגום", לכאורה.

לכן, במקרים אלו, אנו מעודדים את כל המשפחה לבצע פעילות גופנית, רצוי ביחד, ולקיים ארוחות משפחתיות סביב השולחן, בהן כל המשפחה מנסה מאכלים חדשים, שותפה בקניות לבית ועוד.  

הקמפיין החדש נגד השמנה - מחנך או מפחיד?

המגפה האחרונה שידענו במאה ה-20 היתה מגיפת האיידס. הרבה פחד וחוסר ידע סבב סביבה, מה שפגע באוכלוסיות רבות, ביניהן האוכלוסייה הלהט"בית, אזרחי אפריקה, יוצאי אתיופיה ועוד. למזלנו, מגפת האיידס התמתנה, וזאת בזכות דבר אחד - חינוך. לא קמפיין חוצות מבהיל, לא הוקעה של אוכלוסיה כזו או אחרת, אלא חינוך שהתחיל כבר בבתי הספר היסודיים, מסביר על המגפה, איך ניתן למנוע אותה ולטפל בה, וכך תרם מידע ומנע בורות.

לחשוב שאם הכסף שהושקע בקמפיין היה משמש לחינוך איך לאכול בריא, לחיות בריא, להרגיש בריא, להרגיש נוח בגוף שלנו, אולי היינו מתקרבים לכיוון פתרון, במקום רק הצפה של הבעיה ותיוג "אויבים". 

ואם בחינוך עסקינן, השנה היא 'שנת השוויון' במשרד החינוך. בתי הספר והגנים מלאים במודעות הקוראות לילדים ואומרות, אתה יכול להיות דומה, אתה יכול להיות שונה, אבל אתה תמיד שווה מבחינת זכויות, חובות ועוד. כעת, עם עלייתו של קמפיין זה, ה"מוקיע" מהחברה את השמן, כי הקושי עליו דיברתי קודם על הפרדה בין שמנים להשמנה, מהו המסר שאנו מעבירים לילדים? שילדים שמנים אינם שווים וצריך להילחם בהם? זהו מסר שאי אפשר לחיות איתו בשלום.